"אז איפה את בחג?" נשמעת לקראת כמעט כל חג השאלה, בוודאי כשמדובר בראש השנה ובפסח. לעיתים מגיעה "שאלת הקיטבק" מהמשפחה הקרובה, לעיתים מחברים, ויש גם שאנחנו מעלים את השאלה הזו עם עצמנו. ככל שעוברות השנים והגדרת הסטטוס המשפחתי משתנה, התשובה לשאלה זו הופכת יותר מורכבת, ועלולה לעורר שדים מרבצם.
חגי תשרי הקרובים מחדדים עוד יותר את השאלות, בעקבות משבר הקורונה. מצד אחד גדלנו לתוך מוסכמה, לפיה חגים זה זמן משפחה, לא זמן לבד. אלא שלחלק מאיתנו, בני דור ה־S - בני ה־50+, הכלולים באוכלוסיות סיכון, ובשל ההנחיות הבריאותיות, עלול להיווצר השנה מצב בו ניאלץ להעביר את התקופה לבדנו, או בחוג משפחתי מצומצם במיוחד שלא יכלול את כל השבט.
"המחשבה הראשונה שעולה בי בקשר לראש השנה הנוכחי היא מה יהיה על כל אותם אנשים שנמצאים לבדם בחג, והיו רוצים ודאי לזכות, ולו פעם אחת, להתלונן 'כמו כולם': 'אוף, שוב לפגוש את המשפחה הלוחצת...', או 'שוב לאכול יותר מדי'", אומרת ד"ר רבקה נרדי, סופרת ומטפלת אישית וזוגית. "המוסכמות החברתיות והלחץ החברתי עובדים עלינו כמכבש משומן. בתפיסה של רובנו, בחג עלינו להופיע כמשפחה גדולה ומאוחדת. אחת השאלות שאני שואלת את עצמי בעקבות זה היא, האם ייתכן שאותם אנשים 'בודדים' לא סובלים כפי שנדמה לי? אולי הם דווקא נהנים מהחופש לאכול מה שבא להם או לא לאכול כלל, ואולי הם שמחים בחלקם להיות עם עצמם?".
אכן, כל אחת ואחד מאיתנו בנוי אחרת. כל זמן ש"ביחד" או "לבד" נובע מבחירה – אין פה בעיה. הדברים מסתבכים, כשהסיטואציה של הלבד נכפית עלינו, ואז התשובה לה פוגעת ומפריעה.
מה עושים? איך מנטרלים את המוקשים?
1. אתם לבד ולא מבחירה? ראשית, אל תיכנעו לעצב או לאגו, אל תתנו לרגשות שליליים וקשים לנהל אתכם. בהינתן שזה המצב, עשו הכל כדי לא להיכנע לתחושת הסגירות. אם לא הזמינו אתכם, אל תתביישו. תתקשרו למי מהמשפחה או החברים, שלהרגשתכם ישמח לארח אתכם, תשאלו אם אפשר להצטרף. מקסימום התשובה תהיה שלילית.
2. אם אתם לבד, בשל מגבלות הקורונה, אל תוותרו על החגיגה. בכל זאת, שנה חדשה. תחגגו עם עצמכם בכל דרך שתבחרו בה כטובה לכם. תאהבו ותפנקו את עצמכם, תזכרו שאתם עולם ומלואו של איש אחד.
3. אם אתם מציינים את החגים כזוג: זכרו את הנתונים הסטטיסטיים, שמוכיחים עלייה של פי שלושה במספר הבקשות לפתיחת תיקי גירושים מייד לאחר חגי תשרי (והפסח). קונפליקטים, שנמצאים מתחת לפני השטח, מבעבעים דווקא בתקופת החגים, ועלולים לחבל בזוגיות. אל תתנו לזה לקרות אם הביחד הזוגי חשוב לכם.
4. אתם מתארחים? תציעו סיוע. גם בהכנת התבשילים וגם במהלך הערב. חוששים שתהיו מטרה נוחה ל"חקירות"? נהלו אתם את הסיטואציה. תיזמו שיחות בנושאים משותפים, תשאלו, תקשיבו. עלתה שאלה לא נעימה לכם, אתם בהחלט רשאים להשיב בסגנון: "אני מבין/ה שזה מעניין אתכם, אבל לא מתאים לי להתייחס לנושא".
5. אתם המארחים? תבקשו סיוע, תחלקו מטלות, אל תביאו את עצמכם למצב שהוכחתם שאתם "וונדר וומן", או "סופר מן", אבל אתם יושבים לשולחן עם עיניים טרוטות ורצון אחד: להגיע כמה שיותר מהר למיטה ולנוח.
6. אם אתם חלק ממשפחה גדולה, של אמא - אבא - סבתא - סבא של שני הצדדים, תבררו ותתחשבו אחד בציפיות של השנייה. אפשר לקבוע מראש מתי ואצל מי חוגגים, רצוי שהחלוקה תהיה שווה וצודקת. החלטתם? היו עיקביים בהחלטה.
7. המתח הכריע? פתחתם בריב? קורה. מותר לשחרר כעסים, רק לעשות זאת בדרך נכונה. הימנעו ממילים פוגעות, מ"איומים", ובוודאי מכל מה שכלול באלימות פיזית. אם קשה לכם להשתלט על הכעס, בקשו כמה דקות של שקט עם עצמכם, קחו נשימה ותרגיעו. אם אתם מרגישים או מודעים לכך שפגעתם: אל תהססו להתנצל.
8. אל תעירו לבן/ת הזוג / לילדים / לנכדים בפורום רחב. לא על מה, כמה ואיך הם אוכלים, ולא על דברים אחרים. קל ליפול למלכודת דבש מהסוג הזה סביב שולחן החג. יש לכם הערה? קחו נשימה ולגימה מכוס מים או יין. חכו לפיזור הארוחה, וכשתהיו בפורום אינטימי, תגידו את שעל ליבכם, כמובן ברוגע. ייתכן שעד סוף הארוחה תבינו שההערה הייתה מיותרת וטוב שלא נאמרה. אל תעשו לאחרים את שלא תרצו שיעשו לכם.
9. החגים הם תקופה יחסית ארוכה. אל תהססו לבקש "פסק זמן" במהלכם מהדבק המשפחתי, כדי להיות עם עצמכם. מותר ולפעמים אפילו רצוי לראות סרט, לקרוא ספר או סתם לערבב מחשבות, כשאנחנו לבד עם עצמנו.
10. תפתיעו במתנה יפה ובמילות אהבה את בני זוגכם ובני משפחותיכם. זכרו, שלא צריכה להיות מתנה בשווי של אלפי שקלים ויותר, כדי להעניק הרגשה של שייכות ואהבה.
