סבב הבחירות האחרון, שהתקיים בזמן שבו המשק נאנק תחת משבר הקורונה, לא הכניס את המפלגות למצב חסכני במיוחד, למעשה ההפך הוא הנכון. לכלכליסט נודע כי לאחר כינונה של הכנסת ה-24 בתחילת אפריל 2021 גדל החוב של המפלגות לכנסת ב-25 מיליון שקל, והוא עומד כעת על 191 מיליון שקל, עלייה של 15% בהיקף החובות.
חמש מפלגות אחראיות להגדלת החוב לכנסת. תקווה חדשה, בראשות גדעון סער, לוותה 13 מיליון שקל. בתקופת מערכת הבחירות העריך סער בשיחה עם כלכליסט כי גובה תקציב הבחירות של מפלגתו יעמוד על כ-28 מיליון שקל. בתקופת הבחירות קיבלה תקווה חדשה ערבויות מאנשי עסקים בסכום כולל של 17.4 מיליון שקל לצורך נטילת אשראי. נותני הערבות הם בין היתר יגאל שיינברג, שמשפחתו הייתה מבעלי אתר ההימורים המקוון פוקר סטראס (5 מיליון שקל); יונתן קולבר (4 מיליון שקל); אלפרד אקירוב (2.5 מיליון שקל); ויונתן גרינוולד (1.5 מיליון שקל).
תקווה חדשה השיגה בבחירות 6 מנדטים, קיבלה מימון בחירות של 7 מיליון שקל וגייסה 188 תרומות בסכום כולל של 900 אלף שקל.
סכום נוסף של מימון בחירות בהיקף של כ-2 מיליון שקל קיבלה מפלגת דרך ארץ, בראשות יועז הנדל, המהווה חלק מרשימת תקווה חדשה. חובה של דרך ארץ לכנסת לא גדל מאז הבחירות ועומד על כ-4.5 מיליון שקל. תקווה חדשה ודרך ארץ מחזירות את החוב לכנסת מכספי מימון המפלגות החודשי שמשולמים להן. תקווה חדשה זכאית למימון חודשי של חצי מיליון שקל, ודרך ארץ זכאית ל-166 אלף שקל בחודש.
ימינה הכפילה את החוב
ימינה, בראשות נפתלי בנט, הגדילה לאחר הבחירות את חובה לכנסת ב-5.7 מיליון שקל, והוא עומד כעת על 12.7 מיליון שקל. את החוב היא תחזיר מכספי מימון המפלגות השוטף החודשי בסכום של 664 אלף שקל. מימון הבחירות שקיבלה ימינה הגיע ל-8.3 מיליון שקל.
לפני הבחירות גייסה ימינה 15 ערבויות בסכום כולל של 10.2 מיליון שקל. כמו כן גייסה 143 תרומות בהיקף כולל של 356 מיליון שקל.
בליכוד הציעו באחרונה לכסות את חובותיהן של תקווה חדשה וימינה אם יצטרפו לקואליציה בראשות הליכוד.
מרצ, בראשות ניצן הורוביץ, הגדילה את חובה ב-1.8 מיליון שקל ל-8.8 מיליון שקל. מרצ זכאית למימון מפלגות חודשי של 581 אלף שקל. מפלגת לזוז, בראשות אבי מעוז, המהווה חלק מרשימת הציונות הדתית, לקחה הלוואה של 4.3 מיליון שקל. המפלגה מקבלת מימון מפלגות חודשי של 166 אלף שקל.
הליכוד, בראשות בנימין נתניהו, נטלה הלוואה של 268 אלף שקל ובזאת הגיעה לתקרת ההלוואות - 64 מיליון שקל. המפלגה מקבלת מימון מפלגות חודשי של 2.5 מיליון שקל.
לעומת זאת, מפלגת חוסן לישראל, בראשות בני גנץ, החזירה לכנסת 5.4 מיליון שקל, והיקף חובה לכנסת עומד כעת על 19 מיליון שקל. מימון המפלגות החודשי של המפלגה עומד על 750 אלף שקל.
ההלוואות לסיעות ניתנות בריבית פריים של 1.6% בשנה, שהיא ריבית נמוכה יחסית, והן ייפרעו בעוד 51 חודשים. כל מפלגה מקבלת מהכנסת תשלום חודשי קבוע של 83 אלף שקל עבור כל אחד מחברי הכנסת שלה, וסכום חודשי נוסף וקבוע של 83 אלף שקל ללא קשר למספר חברי הכנסת. להלוואות אלו יש תקרה - ההחזר החודשי יכול להגיע עד מחצית מכספי מימון המפלגות החודשי המשולם למפלגה באותה קדנציה.
תרחיש החובות האבודים
בחירות נוספות עשויות להגדיל את החובות לכנסת ולהביא למצב של חובות אבודים. אם ייערכו בחירות חמישיות בתחילת אוקטובר 2021, אזי לאחריהן תפרוס הכנסת את החובות של המפלגות שנכנסו לכנסת החדשה למשך 52 חודשים מיום כינונה. מפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה עשויות להותיר את הכנסת עם חובות אבודים.
מבין תשע המפלגות הנותרות, ליש עתיד חוב לכנסת של 20.8 מיליון שקל. מימון המפלגות החודשי שלה עומד על 1.5 מיליון שקל. חובה של ישראל ביתנו הוא 11.2 מיליון שקל, והמימון החודשי מהכנסת עומד על 664 אלף שקל. מפלגת העבודה חייבת לכנסת 8.5 מיליון שקל, וסכום זה מוחזר מכספי המימון החודשי בסכום של 664 אלף שקל. לש"ס חוב של כ-8 מיליון שקל, והיא נהנית ממימון חודשי של 830 אלף שקל.
לדגל התורה חוב של 7.9 מיליון שקל, והמפלגה מקבלת מימון חודשי של 373 אלף שקל. לאגודת ישראל חוב של 4.6 מיליון שקל, והמימון החודשי שלה מגיע ל־373 אלף שקל. לאיחוד הלאומי-תקומה חוב של 2.6 מיליון שקל, והמפלגה מקבלת מימון חודשי של 581 אלף שקל.
לבל"ד חוב של 1.3 מיליון שקל, והמימון החודשי שהיא מקבלת עומד על 166 אלף שקל. לרע"מ חוב של 781 אלף שקל, והיא מקבלת בכל חודש מהכנסת 415 אלף שקל.
