(צילום: ירון ברנר, חגי דקל)

עסקים רבים פעלו באינטרנט גם לפני הקורונה, כדי להרחיב את הקהל הנחשף אליהם או לספק שירותים נוספים. גם כעת, כשרוב העסקים שבים לפעילות, ההסתמכות על הרשת בשיאה. עסקים רבים הבינו שאל להם לזנוח קידום כזה, והמגפה רק הוכיחה זאת. הפעילות יכולה להיות באתרים, בזירות מסחר אלקטרוני, באפליקציות או ברשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם.
אך לצד התועלת, היא חושפת את העסק לסיכונים הייחודיים לרשת. בסיוע עוה"ד ליאור גלסמן, שותף במשרד גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן; וגל עומר, שותפה, מחלקת פרטיות וקניין רוחני, פירמת עמית פולק מטלון ושות', גיבשנו מדריך שיסייע לבעלי עסקים להתנהל נכון באינטרנט, ולהימנע ככל הניתן מסיכונים.
2 צפייה בגלריה
קניות ברשת
קניות ברשת
קניות ברשת
(צילום: shutterstock)
איך אדע אם תנאי השימוש באתר שלי הם הסכם מחייב המגן עליי?
דרך נפוצה לצמצם סיכויי תביעה היא הכנת הסכם בין העסק ובין לקוחותיו באתר, המכונה לעתים "תנאי שימוש", "תקנון אתר" או Terms of Service. לפי עו"ד גלסמן, כדי להגביר את הסיכוי שתנאי השימוש יוכרו כהסכם מחייב ואכיף בבית משפט, עדיף לדרוש אישור אקטיבי מכל משתמש באתר.
ניתן להציגם לו בכניסה לאתר כך שיידרש לסמן אישור שלהם כתנאי כניסה, או לדרוש הסכמה לתנאים לפני ביצוע פעולה באתר, כמו רכישה או פתיחת חשבון. הסכמים כאלו מכונים Clickwrap, כי המשתמש מאשר את ההסכם ב"קליק". הם מוכרים כתקפים לעתים קרובות יותר מהסכמים שלא דורשים אישור אקטיבי מהמשתמשים.
עסק שלא ירצה לדרוש מהמשתמש לאשר את התנאים, עשוי להשתמש בעמוד ייעודי בו מפורטים תנאי השימוש, אליו יהיה קישור ממקומות אחרים באתר. הסכמים אלו מכונים Browsewrap, כי ההנחה היא שהמשתמש מאשרם בעצם הגלישה (browse) באתר.
גם אם תנאי השימוש יוכרו כתקפים ייתכן שהוראה מסוימת לא תוכר כמחייבת, למשל אם העסק הגביל בתנאי השימוש את אחריותו לעומת מה שמטיל עליו החוק, דרש ליישב סכסוכים עם משתמשים בצורה חריגה, ועוד.
כיצד אגן על התכנים שלי באינטרנט?
בעולם הווירטואלי קל יותר לנצל קניין רוחני של אחרים ולכן נדרשת יותר תשומת לב לנושא. לעסק המציע ברשת תוכן מקורי, שלו או בבעלות אחרים, יש דרכים שונות להגנה על זכויותיו בו - למשל על ידי אזהרות או סימונים בתוכן או ליד הקישור אליו, קביעת הוראות בתנאי השימוש, והפעלת שירותים לאיתור הפרות קניין רוחני.
2 צפייה בגלריה
עוה"ד ליאור גלסמן וגל עומר
עוה"ד ליאור גלסמן וגל עומר
עוה"ד ליאור גלסמן וגל עומר
(אייל טואג)
חשוב גם לא להפר קניין רוחני של אחרים, ולוודא שהתכנים באתר הם בבעלות העסק, שניתנה לו רשות להשתמש בהם, או שאין בהם זכויות, ומתן קרדיט במקרה הצורך ליוצרים. עסק עם קניין רוחני כמו מותג (סימן מסחר), עיצוב מוצר, או זכויות יוצרים בתכנים, יכול לעתים למנוע הפרה שלו באופן יעיל ופשוט.
כך למשל, עסק שיאתר הפרת זכויות שלו בזירות סחר כמו אמזון, יכול לעתים לנקוט אמצעי אכיפה שמעמיד אותו אתר. כך למשל, אמזון מציעה למשתמשיה לרשום את קניינם הרוחני בפלטפורמה שלה, וכך לזכות באפשרות להגיש תלונות על משתמשים אחרים המפרים אותו. לפלטפורמות כמו עליבאבא ואיביי תוכניות דומות, וקיים אף שירות חדש המאפשר למנוע הפרת פטנטים באופן יעיל וזריז במיוחד.
מה חשוב לדעת משפטית לגבי מיתוג פעילות האונליין של העסק?
העסק יכול להשתמש במיתוג הרגיל גם כאן, או לבחור מותג חדש וייעודי ("סימן מסחר" בלשון משפטית) לפעילות זו. כדאי לבחור בכזה עם כושר בידול טוב, ולאחר הבחירה לעשות חיפוש ולראות אם יש סימנים הדומים לו בשימוש אחרים. אם לא נמצאו סימנים כאלה, כדאי לרשום מה שבחרתם כסימן מסחר רשום, דרך רשויות סימני המסחר בטריטוריות הרלוונטיות. כדאי גם לרשום אותו כשם האתר (domain name).
חשוב לדעת: רישום של שם מתחם או סימן מסחר לא נותן זכויות לעסק לפעול בסימן בחופשיות, וייתכן כי יקבל תלונות מעסק העושה שימוש בסימן דומה. רישום מאפשר רק למנוע מאחרים לעשות שימוש בסימן, או בסימן הדומה לו עד כדי הטעיה. רישום שם האתר מאפשר רק פעילות של העסק באתר שכתובתו היא השם שנרשם.
איך אשמור על פרטיות הלקוחות?
עם השימוש הגובר באינטרנט, גדל היקף המידע שבעלי עסקים אוספים על לקוחות וגולשים, וגם הסיכון להיתפס במקרה של הפרת דיני פרטיות והגנת מידע. לפי עו"ד גל עומר, בעלי עסקים רבים באינטרנט יופתעו לגלות כמה מידע אישי על לקוחות נאסף אצלם ואצל צדדים שלישיים. זה הזמן למפות במדויק את איסוף המידע, ולבחון היטב אם האיסוף והשימוש בו עומדים בדרישות הדין, וסבירים ביחס לציפיות הלקוחות. מכירת מידע לצד שלישי בפרט עשויה לסכן את בעל האתר, גם אם הוסרו ממנו פרטים מזהים מסוימים.
מי שומר על האתר מאובטח?
עם המעבר לביצוע עסקאות אונליין, גבר גם תיאבונם של האקרים ברחבי העולם. מספר התקיפות מטפס כל הזמן, ואפילו תקיפות ייעודיות בנושא הקורונה נפוצות, עם אתרים ומיילים שמתחזים לדיווח מהרשויות ומכילים נוזקות זדוניות ופישינג לביצוע הונאות. על בעל עסק באינטרנט לוודא שהאתר או האפליקציה שלו מאובטחים, ולהראות לעובדיו איך להימנע מתקיפות סייבר מבוססות-משתמש (social engineering).
בעלי עסקים רבים לא מתפעלים את האתר ישירות אלא בעזרת ספק חיצוני. במקרים אלו כדאי לברר אילו צעדים נוקט הספק לאבטחת האתר, ומהן חובותיו מכוח החוזה עם בעל העסק במקרה של אירוע אבטחת מידע.
פורסם לראשונה: 08:15 , 01.05.20