ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ג') את תקנות מקורות אנרגיה, שנועדו לקבוע דירוג אנרגטי ליחידת דיור. לפי התקנות שהגיש משרד האנרגיה, הדירוג דומה לדירוג אנרגטי של מוצרי חשמל, וככל שצריכת האנרגיה הנדרשת לדירה קטנה יותר כך הוא יהיה גבוה יותר. התקנות יחולו על דירות חדשות בלבד ויכנסו לתוקף בעוד כשלושה חודשים.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כיום קיים תקן בנייה ירוקה אשר יישומו הוא בגדר חובה ב-18 הערים החברות בפורום ה-15, וכן מיושם על ידי יזמים באופן וולנטרי גם בערים ויישובים נוספים. המטרה של התקנות היא לספק מידע מדוייק יותר לרוכשים על היעילות האנרגטית של כל דירה, וכך גם לתמרץ את היזמים לשפר את היעילות האנרגטית.
1 צפייה בגלריה
אתר בנייה. צילום: דוד הכהן
אתר בנייה. צילום: דוד הכהן
בנייה של בנייני מגורים חדשים. התקנות יחולו על דירות חדשות בלבד ויכנסו לתוקף בעוד כשלושה חודשים
(דוד הכהן)
נציגת משרד האנרגיה, ינינה פליישון, הסבירה כי המדינה התחייבה להפחית גזי חממה, במסגרת הסכם פריז, ולצמצם את צריכת החשמל ב-17% עד 2030. לדבריה, התקנות נועדו לתת לדיירים מידע אובייקטיבי שיהיה תמריץ ליזמים לשפר את הביצוע האנרגטי של הנכס. פליישון הסבירה כי אין עלות נוספת לבנייה ירוקה, שכן התקן כבר קיים ונעשה בו שימוש. עם זאת, היא ציינה כי הדירוג הוא וולונטרי ומי שיבחר לדרג, בהתאם לדירוג האחיד שאושר בתקנות, יצטרך לבצע בדיקת מעבדה שתעלה כ-500 שקל לדירה וכן לקבל ייעוץ שיעלה גם הוא כ-500 שקל לדירה. היא הוסיפה כי כיום השוק תחרותי ופועלות בו חמש מעבדות הכוללות גם את מכון התקנים.
בדיון השתתפה גם נציגת מרכז השלטון המקומי, מאיה קרבטרי, שאמרה, כי פורום 15 הערים הגדולות מחייב עמידה בתקן בנייה ירוקה כבר משנת 2013, ולכן אם הדירוג לא מחייב הוא לא משית עלויות נוספות אלא רק מסדיר את השוק. נציגת משרד הבינוי והשיכון, טלי הירש שרמן, הוסיפה כי חשוב שהדירוג יהיה אחיד, כדי שהרוכשים יוכלו להשוות בין הדירות. נציג המשרד להגנת הסביבה, רן אברהם, הצטרף לדברים ואמר כי כ-15 אלף דירות נבנו בבנייה ירוקה והייקור המקסימלי עומד על כ-5,000 שקלים בלבד.

הקבלנים: הציבור ישלם יותר מהתועלת בחיסכון

בדיון הוצגה גם עמדתם של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ובה נטען כי התקנות יגרמו לתוספת עלויות נכבדות, הן בשל התהליך שיוסיף זמן בהליך התכנון והאכלוס והן בדרישות לשינוי תכנון של בניין שלם בגלל דירה אחת. עוד הוא ציין, כי התקנות הן רק לכאורה וולונטריות ולא ברור כיצד השוק יקבל אותן.
"הציבור ישלם הרבה מעבר לעלות הזניחה של התועלת בחיסכון", אמר נציג הקבלנים בדיון. לנוכח החשש לעליית מחירים הציעה ח"כ קרן ברק כי משרד האנרגיה ידווח לוועדה על יישום התקנות, כך שהדיווח הראשון יימסר לוועדה שנתיים לאחר הפעלתן, ולאחר הדיווח הראשון יימסרו עוד שלושה דיווחים לוועדה, אחת לשנה. "אין לוועדה שום כוונה להביא לעליית מחירי הדיור בכל דרך שהיא, אך אנחנו לא יודעים לעמוד כרגע על ההשפעות של התקנות על השוק", הסבירה ח"כ ברק. ח"כ כהנא תמך בהצעה והיא אושרה בוועדה.
ח"כ ברק סיכמה את הדיון ובירכה על אישור התקנות. היא אף קראה למשרד האנרגיה לפנות לבנק ישראל ולבחון את האפשרות להתיר לרוכשי דירות בדירוג אנרגטי גבוה לקבל משכנתאות גדולות יותר. "אנחנו מתעקשים לוודא שהמחירים לא יעלו והחיסכון באנרגיה יוכיח את עצמו לטובת רוכשי הדירות", אמרה.
יעל ביגון, מנכ"לית המועצה לבנייה ירוקה, אמרה כי "אישור התקנות לדרוג אנרגטי מהווה צעד ראשון חשוב בהפיכת הצרכנים לכוח משפיע בקידום של מבנים איכותיים וחסכוניים באנרגיה. מהיום, הביצועים האנרגטיים של המבנה מהווים שיקול בבחירות של הצרכנים. אנו צופים כי עם העלייה בביקושים למבנים יעילים אנרגטית, רשויות ויזמים יהיו חייבים ליישר קו עם המגמה ולהפסיק לבנות מבנים בזבזניים באנרגיה, בדומה לנעשה בעולם המערבי".