פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, על איומי בעלי הרשתות הגדולות - שבראשם הראל ויזל
(צילום: משה מזרחי, שחר גולדשטיין)

בכירי קבוצת פוקס חוזרים למשוך שכר, לאחר שוויתרו על שכרם בתקופת משבר הקורונה - ממחצית חודש מרץ. החל ממחר (ו'), מנכ"ל החברה הראל ויזל, ויו"ר הדירקטוריון אברהם זלדמן יחזרו לקבל תגמול עבור עבודתם, לאור פתיחת החנויות וחזרתה המדורגת של החברה לפעילות. עלות שכרו של ויזל עמדה בשנת 2019 על 7.6 מיליון שקל. אברהם זלדמן קיבל מהחברה 360 אלף שקל כדמי ייעוץ.
ב-15 במרץ נסגרו חנויות קבוצת פוקס בהתאם הוראת הממשלה לסגור את חנויות האופנה בכל מרכזי המסחר וברחובות. פוקס הוציאה לחל"ת 8,500 עובדים בקבוצה והמטה עבד באופן מצומצם. החל מה-28 באפריל חנויות הקבוצה ברחוב ובמרכזים מסחריים חזרו לפעילות בהדרגה, והחל מה 7 במאי גם חנויות הקבוצה בקניונים חזרו לפעילות, אם כי בהדרגה ולא במלוא שעות העבודה.
הראל ויזלהראל ויזל
הראל ויזל
(צילום: יונתן בלום)
החברה מדווחת על חזרה לשגרה "בהתאם להקלות אשר הוצגו על ידי הממשלה בדבר חזרה הדרגתית של המשק לשגרה, אשר אפשרו תחילה פתיחה של חנויות הקבוצה ברחוב ובמרכזים מסחריים ולאחר מכן בקניונים, בכפוף לעמידה בהנחיות ובמגבלות שהוטלו להבטחת בריאות הציבור, בין היתר ביחס לכמות עובדים ולקוחות".
מ-28 באפריל החלה פוקס להחזיר עובדים לעבודה, אך עדיין לא השיבה את כל העובדים לעבודה סדירה. על פי נתוני הלמ"ס בכלל רשתות המסחר עדיין שליש מהעובדים נמצאים בחל"ת.
החברה מציינת כי "מנכ"ל החברה, אשר ויתר על מלוא שכרו בתקופה החל מיום 15 במרץ 2020 - והמשיך בכל התקופה האמורה לעבוד במשרה מלאה ולהקדיש את כל זמנו ומרצו לטיפול וקידום כלל הסוגיות הנוגעות להשלכות על פעילות הקבוצה - עדכן כי החל מיום 15 במאי 2020 יחזור לקבל את שכרו. כמו כן, יו"ר הדירקטוריון, אשר ויתר מיוזמתו על התגמול לו הוא זכאי החל מיום ה-15 במרץ, יחזור לקבל את התגמול".

ויזל בקרב על דעת הקהל

בשיאו של משבר הקורונה, ויזל היה אחד מראשי המאבק של הרשתות הגדולות נגד האוצר והממשלה, שדרשו פיצויים ומענקים כתנאי לחזרתן לפעילות. הרשתות סירבו לפתוח את החנויות, ואיימו בפיטורים של אלפי עובדים. הרשתות היתנו את פתיחת בתי העסק בפיצוי כספי מהממשלה על הפסדי ההכנסות בחודשים מרץ ואפריל, בהם ניתנה הוראה לסגור את בתי העסק.
השביתה הסתיימה לאחר יום אחד בעקבות ההבנות עם משרד האוצר, שנכנע לדרישות הרשתות והכריז על הטבות שיועברו אליהן בגובה של שישה מיליארד שקל.
מהלך זה נתפס במידת מה כסחיטה בעיני הציבור, והעמיד את הרשתות ואת בעליהן שהובילו את המאבק בפני מאבק על דעת קהל. בתוך כך פורסם פוסט מחאה שצבר תאוצה תחת הסיסמה "לא קונים מסחטנים" בפייסבוק.
פוסט מחאה נגד רשתותפוסט מחאה נגד רשתות
פוסט מחאה נגד רשתות
(צילום מסך)
באחד הפוסטים אף פורסמה כרזה עם שמות הרשתות הקמעונאיות ובתי הקפה שהשתתפו בשביתה, עליה הכריזה התאגדות רשתות המסחר שהוקמה במסגרת המאבק לקבלת פיצוי על סגירת העסקים, ובה קריאה לחרם על הרשתות. בין הרשתות שהלוגו שלהן מופיע בכרזה: פוקס של ויזל, קסטרו, הודיס, H&M, גולף, המשביר לצרכן, קפה קפה, קפה גרג, קפה לנדוור, אופטיקנה, ביתילי ורשת בנדיקט. בתחתית הכרזה מצוין כי מדובר ברשימה חלקית.
בפוסט תגובה שפירסם ויזל, הוא הגיב לטענות ופירט מה השיג מאבק הרשתות עבור בעלי העסקים הקטנים: "מה שלא מספרים לכם!!! האוצר אישר בישיבת הממשלה ביום שישי הקודם פיצוי חלקי וקטן לעסקים הקטנים. פיצוי רק על ירידה במחזור (עד 20 מליון שקל). המלחמה של רשתות המסחר היתה לכל העסקים - כולל כל הקטנים.
"כל מעסיק קטן יקבל בדיוק כמו כל מעסיק גדול, פיצוי על החזרת עובדים לעבודה. כ-6,000-7,000 שקל לעובד! אנא תעשו את החשבון, עסק של בית קפה קטן שמעסיק 20 עובדים, טבחים ומלצרים, ואשר מחזור המכירות שלו 300 אלף שקל בחודש קיבל סך הכל פיצוי מהמדינה של 60 אלף שקל. במלחמה של רשתות המסחר נוספו לו פיצוי נוסף של 120 אלף שקל. את זה לא סיפרו לכם. ללא מלחמה זאת הייתם כולכם נשארים עם 60 אלף שקל. היום זה כבר 180 אלף. אנחנו את שלנו עשינו למען כל העסקים - כולם!".