בשיתוף מקורות
בחודש יוני האחרון דירג מגזין GWI הבריטי את המדינות בעלות מגזר המים הטוב ביותר. בין הקריטריונים שעמדו למבחן היו רמת איכות המים והרגולציה בתחום, זמינות המים המתוקים לנפש, כמות המחקר והפיתוח בתחום המים והיקף ייצוא הידע לעולם. ישראל הביאה הרבה כבוד ודורגה במקום ה-4, אחרי הולנד, אוסטרליה וסינגפור (שדורגה במקום הראשון).
הדירוג הגבוה משמח, אבל לא מפתיע בהתחשב בעובדה שעל אף ולמרות המחסור החמור במים באזורנו הצחיח משחר ההיסטוריה, עוד לפני הקמת המדינה, השקיעה ישראל בפיתוח ובהקצאת משאבים וטכנולוגיות בתחום המים.
מי שאחראית במידה רבה על קפיצת המדרגה המשמעותית בשנים האחרונות, זו שהציבה את ישראל גבוה בדירוג העולמי, היא חברת המים הלאומית, "מקורות", שמשקיעה רבות בפיתוח טכנולוגיות ובניהול יעיל של המים. "יש לנו מעל 80 שנים של ניסיון בתחום המים, ומה שייחודי לנו היא העובדה שאנחנו עושים אינטגרציה של כמה תחומים. אין הרבה חברות שעושות את זה בעולם", מציין מוטי שירי, סמנכ"ל טכנולוגיה במקורות.
2 צפייה בגלריה
מתקן התפלת מים שורק פלמחים מתקפת סייבר איראנית
מתקן התפלת מים שורק פלמחים מתקפת סייבר איראנית
"מקורות מפתחת יחד עם חברות סטארט אפ וחברות אחרות, שכבות הגנה מרובות כדי למנוע התקפות סייבר". המתקן להתפלת מים בשורק
(צילום: AP)

"מקורות היא כר מצוין לביצוע ניסויים בכל התחומים, וזה יתרון אדיר. אנחנו מבצעים הסבות בעיקר מתחום הרפואה ומהתחום הביטחוני. כך למשל, סיבים אופטיים שמודדים רעשים, לחץ וטמפרטורה ואת מקורות זה ישמש למדידת מים ולדליפות בצינור".
בשנים האחרונות המהפכה הדיגיטלית סוחפת גם את ענף תשתיות המים - אם כי בפיגור קל. גם במקרה הזה, ישראל מהמובילות בתחום. "הטכנולוגיה חוסכת לנו משאבים ואנרגיה. רוב מערכות המים עובדות היום בצורה אוטומטית כמעט מלאה. זה מוביל לחסכון אנרגטי מאוד גדול. המערכות יודעות מתי ואיך לפעול. אנחנו יכולים לקבל היום התרעה על דליפות מים למשל. החיסכון הזה מגיע ישירות לצרכן, כי היעילות רבה יותר ועלות המים יורדת", מסביר שירי.

2 צפייה בגלריה
מאגר מים של חברת מקורות
מאגר מים של חברת מקורות
מאגר מים של חברת מקורות
(קרדיט צילום: חץ הצפון)
צעד משמעותי נוסף עשתה מקורות בשנה שעברה, עם השקתה של תוכנית ממשלתית להגדלת היקף הפיתוח במשק המים. בעקבות המתווה הממשלתי, קמה במקורות יחידת חדשנות, שפועלת בשלושה ערוצים: השקעות בסטארט אפים, חדשנות פנימית ומחקר.
"המשמעות של התכנית היא שאנחנו משקיעים כסף בסטארט-אפים, מטמיעים את הטכנולוגיה במקורות ועוזרים לחברת ההזנק להגיע לשווקים בינלאומיים", מסביר דודי בלסר, מנהל החדשנות במקורות. "מבחינת חברת הסטארט אפ, יש לה הזדמנות לעבוד עם גוף ידע אסטרטגי מוביל בעולם בתחום המים. ומבחינתנו, אנחנו מיישמים את הטכנולוגיה, משפרים אותה ומתאימים אותה לצרכים של המים".
אחת מחברות הטכנולוגיה הישראליות שבהן השקיעה "מקורות" בהיקף של 2.5 מיליון שקלים היא IXDen, מהמובילות בתחומי הסייבר. החברה פיתחה אלגוריתם שמסייע בתפעול המערכות הדיגיטליות של מקורות. האלגוריתם מזהה התנהגות חריגה ברכיבי ה- IOT (האינטרנט של הדברים) ומגן מפני התקפות סייבר על רכיבים אלו.
"יש לנו 3,000 מתקני מים ברחבי הארץ. בכל אחד מהם ישנם חיישנים, שהם כמו מחשבים קטנים שמעבירים אינפורמציה ומפעילים את המערכות", מסביר שירי. "גילינו שלפעמים החיישנים מעבירים מידע שגוי. המערכת של IXDen מחוברת לחיישנים, היא מזהה אנומליות מתמטיות ובוחנת את החיישנים".
כ-30 מיליון ביטים של דאטה נוצרים מדי יום במקורות, מציין שירי. "המערכת של IXDen בודקת את בריאות הציוד ובוחנת אם החיישנים מעבירים מידע נכון כמו לחצים, טמפרטורות, ספיקות ועוד. בעזרת המערכת הזו נוכל להביא את מקורות לרמה הגבוהה ביותר. היא חוסכת באנרגיה של עד 10%. בעתיד החיסכון יהיה גדול יותר. נוכל לדעת מתי הולך להיות כשל, ונדע לתקן תקלות בצורה נכונה וחזויה. זה יימנע תקלות שגורמות להפסקות מים ולאירועים חמורים".
איך התקפת סייבר יכולה להשפיע על תשתיות המים, ומה אתם עושים כדי להגן על המערכות?
שירי: "כמו כל מערכת ממוחשבת שנמצאת על כל אביזר שיש היום, מתקפת סייבר יכולה לסכן את המערכות ולהפעיל אותן בצורה לא נכונה. על מנת להגן על המערכות שלה, מקורות מפתחת יחד עם חברות סטארט אפ וחברות אחרות, שכבות הגנה מרובות כדי למנוע את ההתקפות, כולל מערכות שעוקבות האם חלו שינויים במערכת. הן יכולות לדווח בזמן אמת באונליין על מתקפה. מתקפת סייבר אף פעם לא נגמרת וכל הזמן צריך לשנות ולשפר אותה. המערכת של IXDen היא למעשה שילוב של שני דברים – היא גם מעבירה מידע נכון לבקר וגם מעניקה הגנה נגד מתקפות סייבר".
מתקפות הסייבר הולכות ומשתכללות בקצב מסחרר. האם יכול להיות שההגנה הטובה של היום, כבר לא תהיה יעילה מחר?
בלסר: "אנחנו מטמיעים במערך שלנו פתרונות סייבר בכל השכבות. כל הארכיטקטורה של הסייבר היא רב שכבתית והדוקה. ההגנה נמצאת בכל הרמות, מהמונים החכמים ועד הבקרים ומערכת הסקאדה הניהולית. ההגנה היא הרמטית בצורה הזו שאם מישהו רוצה לעשות נזק משמעותי למערכת, הוא צריך לעבור הרבה תחנות. אנחנו עובדים עם המוחות הגדולים בשב"כ ובאמ"ן ועם החברות המובילות בשוק בתחום הסייבר. יש פה למעשה שילוב של אומת הסטארט אפ ושל כל גופי הביטחון".
בשיתוף מקורות