(אבי חי)

"זה מעט מדי, מאוחר מדי וממש לא יציל את העסקים הקטנים והבינוניים מקריסה". כך הגיבו רועי כהן וירון גינדי, נשיאי ארגוני העצמאים ולשכת יועצי המס, לתוכנית שמשרד האוצר הציג ביום שישי בצהריים לראש הממשלה, ואמורה להיות מאושרת על ידו.
ראשי האוצר הציגו לראש הממשלה בנימין נתניהו תוכנית כלכלית כבר ביום חמישי בערב, אך היא הייתה קטנה בהיקפה בהרבה מתוכניות דומות שהוצגו במדינות העולם ונתניהו הורה להם להתכנס שוב ולגבש תוכנית שהיקפה 80 מיליארד שקל, כדי לחלץ את חצי מיליון העצמאים בישראל מקריסה.
שוק מחנה יהודה בירושלים ריק בעקבות הקורונהשוק מחנה יהודה בירושלים ריק בעקבות הקורונה
שוק מחנה יהודה בירושלים ריק
(צילום: שירה הרשקופ, TPS)
בעקבות פרסום הצעדים, הודיעו כבר ארגוני העצמאים על הפגנה של עליית מכוניות למשרד ראש הממשלה בירושלים מחר בבוקר. "זה לעג לרש. הלוואות צריך להחזיר, לא יהיה מאיפה. דחיית תשלומים זאת דחייה ולא ביטול. פשוט תוכנית שכל כולה אי-סיוע לעצמאים", זעמו כהן וגינדי. יעקב הלפרין, בעל חנויות האופטיקה, אמר בעצב: "אחרי חג הפסח יהיו כאן הרבה הלוויות - של עסקים".
ירון גינדי, נשיאי ארגוני העצמאים ולשכת יועצי המסירון גינדי, נשיאי ארגוני העצמאים ולשכת יועצי המס
ירון גינדי, נשיאי ארגוני העצמאים ולשכת יועצי המס
(צילום: איריס מזור)

סיוע לא מספק?

התוכנית בהיקף של 80 מיליארד שקל, אך בחינת סעיפיה מראה שכ-30 מיליארד מהם אינם עלות ישירה לתקציב אלא הלוואות שייתנו הבנקים (בערבות 85% מהמדינה אם לא יוחזרו), ודחיות תשלומים למדינה, שבסופו של דבר יגיעו לקופתה. בכל מקרה, הגירעון בתקציב צפוי לגדול מ-50 ל-110 מיליארד שקל, גירעון השווה לכמעט 10 אחוזי תוצר. צפויה גם צמיחה שלילית, מינוס אחוז ואף מטה.
חבילת הסיוע, שכוללת גם תקציב בריאות מוגדל ב-10 מיליארד שקל, כוללת שורת צעדים שיסייעו אמנם לעסקים, אך רק לתקופה מוגבלת ובשיעור שלא צפוי לדעת מומחים לסייע ביותר מ-50% מהפסדי העסקים הקטנים והבינוניים. אלה צעדי התוכנית הכלכלית הגדולה לתקופת משבר הקורונה, שוודאי תוגדל כאשר יתבררו נזקי סגר כללי שככל הנראה יוכרז בקרוב.
הקמת קרן סיוע לעסקים גדולים בהיקף של חמישה מיליארד שקל. מדובר בהיקף מצומצם שלא צפוי להספיק לעשרות החברות הגדולות הפועלות בישראל ומפסידות סכומי עתק בשל הסגר.
מענק של 6,000 שקל לעסקים קטנים שהרווח שלהם נטו בחודש הוא עד 12,000 שקל, בתנאי שהמחזור השנתי כולו הוא למטה ממיליון שקל וחצי. העלות למדינה תהיה כשני מיליארד שקל לחודשים מרץ ואפריל. עסקים עם נטו קטן יותר יזכו למענק חלקי. עסקים רבים לא יזכו לסיוע, בראשם המסעדות ואולמות האירועים שהכנסתם גבוהה מהרף והושבתו (למעט מסעדות המבצעות משלוחים).
מענק לעובדים מעל גיל 67 שממשיכים לעבוד בגיל הפנסיה והוצאו לחופשה ללא תשלום. הם יקבלו 1,000 עד 4,000 שקל לחודש כפיצוי על הפקעת משכורתם בידי המעביד וכן יקבלו קצבת זקנה של 2,200 שקל, שבימים כתיקונם הם לא זכאים לה עד גיל 70, בשל המשך עבודתם. מי שמשכורתו 5,000 שקל ומעלה לא יקבל כלל מענק.
קרן הלוואות של שמונה מיליארד שקל תעניק הלוואות בריבית נמוכה של 1.75% לשנה. זה צעד חיובי, אך בבנקים חוששים שבעלי עסקים שלא פעלו חודשים יוכרזו כפושטי רגל ולא יצליחו להחזיר הלוואות שנטלו.
דמי אבטלה למי שעבדו חצי שנה בשנה וחצי האחרונות, במקום שנת עבודה. תקופת הזכאות הוארכה, ומי שלא מצאו עבודה עד סוף אפריל, בתקופה שמוקצבת בדרך כלל למובטלים, ימשיכו לקבל דמי אבטלה. עד פסח יקבלו המובטלים תשלום ראשון של 2,000 שקל.
מדובר בהוצאה של כשישה מיליארד שקל בחודש לכמיליון מובטלים, שתקציב המדינה יתקשה לעמוד בה למשך חודשים רבים.
דחיית תשלומי מע"מ וביטוח לאומי לעצמאים עד סוף אפריל. החשש הוא שהעצמאים יתקשו לשלם בעתיד הן את התשלומים החודשיים והן את חובות העבר.
סיוע לתעשיית ההיי-טק של 2-1 מיליארד שקל.
ביטול ארנונה לשלושה חודשים (מרץ-מאי) לעסקים שנסגרו בהוראת משרד הבריאות. המדינה תעביר לרשויות המקומיות מאות מיליוני שקלים בתמורה לביטול המס לעסקים.
דחיית תשלומי המים והחשמל של העסקים עד לגמר המשבר.
מענק לחברות בסכנת קריסה מיידית שיעמוד על 1% ממחזור המכירות.
לצד כל אלה החליטו באוצר גם על גזירה: ביטול התוכנית להעניק לכל המובטלים מענק של 500 שקל בחודש. שתי סיבות לכך: הגידול העצום במספר המובטלים, שמשך תקופת האבטלה שלהם בלתי ידועה, והחוסר בתקציב להטבות לעצמאים.
בנוסף לתוכנית הנרחבת, הורה בנק ישראל לפתוח החל מהיום את כל סניפי הבנקים שבהם משלמים קצבאות, כדי שקשישים ללא חשבון בנק יוכלו למשוך מזומן. מדובר במאות סניפים ברחבי הארץ, שייפתחו רק למטרה הזאת. כמו כן, בנק ישראל מתיר החל מהיום להפקיד בסלולר צ'ק בשווי של עד50 אלף שקל, במקום עד 20 אלף שקל עד כה.
פרופ' ירון זליכה, שהיה בעבר היועץ הכלכלי של נתניהו ואחר כך החשב הכללי במשרד האוצר, טען אתמול שצריך היה ליזום תוכנית שהיקפה 200 מיליארד שקל ולא 80 מיליארד. "מה שצריך היה לעשות זה להעלות מטוסים לאוויר ולהשליך מהם כספים לציבור".
מהדיונים במשרדי ראש הממשלה והאוצר אתמול עלה שהמשק יעבור כבר השבוע לפעילות של 20% מהתפוקה הרגילה לעומת 30%. כלכלנים הזהירו שמצב כזה עלול לחסל את רוב המשק אם יימשך יותר מחודש.
נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי, פנה לשר האוצר בדרישה לתקן את חוק מס רכוש ולנצל את קרן הפיצויים למצב מלחמה לטובת סיוע לאלפי עסקים בקרב התעשייה הזעירה.
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, אמר אתמול ל"ידיעות אחרונות": "הפתרון המוצע לא יאפשר למדינה לעשות את הדבר היחיד שיציל כאן את הכלכלה, והוא החזרת המשק לפעילות מיד בסיום המשבר. זאת, מכיוון שהפתרון לא מונע את קריסת העסקים, ואם הם סגורים לא יהיה מי שיחזיר את המשק לפעילות".