במרוקו – עיצוב מסורתי וצבעוני. בישראל – עיצוב קלאסי-שמרני. זה הניגוד שבחרו בו בני-זוג בשנות ה-60 לחייהם, אשר רכשו דירת קבלן והסבו אותה לדירת נופש, מבלי להגיע לביקור אחד בארץ, בכל שלבי הבנייה.
בני הזוג הם אנשי עסקים, המתגוררים במרוקו בדירה צבעונית, עם ריהוט כבד ומלא פיתוחים מסורתיים, גופי תאורה מזכוכית צבעונית וויטראז'ים.
הרצון שלהם היה שכשהם מגיעים לישראל, תחכה להם כאן דירה המנוגדת לגמרי בסגנון העיצוב שלה: מוארת, אוורירית וכמעט מרחפת, כיאה למיקומה בקומה ה-16.
(צילום: טלי קנדל)
לזוג שני ילדים (בן המתגורר בצרפת, ובת המתגוררת באנגליה) ונכדים משני ילדיהם. היא מאוכלסת כשלושה חודשים מדי שנה, כשבכל פעם חלק מהמשפחה מגיע, שכן היא קטנה מלהכיל את כל המשפחה המורחבת.
הדירה, ממוקמת במרחק של כרבע שעה הליכה מנמל תל-אביב ומשקיפה אל הים. הבניין נבנה לפני שלוש שנים, והדירה עברה שינויים משמעותיים, עוד בטרם החלה הבנייה, כשכל השינויים בוצעו 'על הנייר'.
בשלב זה, היא משמשת רק כדירת נופש, אך בני-הזוג שוקלים לחזור להתגורר בעתיד הקרוב בישראל ולהשתקע בה.
(צילום: טלי קנדל)
מיקום: צפון תל-אביב
סוג המבנה: דירת קבלן
גודל: שטח הדירה 135 מטר, שטח המרפסת הוא 27 מ"ר.
דיירים: זוג בני 60 ושני ילדיהם.
עיצוב-פנים והלבשת הבית: שי דוד.
משך הבנייה: כשנתיים.
סכום השיפוץ: כ-180 אלף שקל עבור שדרוגי בנייה, תאורה, חדר רחצה ומטבח, ועוד כ-300 אלף שקל עבור ריהוט והלבשת הבית.
(צילום: טלי קנדל)
(צילום: טלי קנדל)
"בעלי הנכס ביקשו שהדירה תעוצב בסגנון של דירת נופש, ושהיא תהיה בין בית למלון", מתאר מעצב-הפנים, שי דוד. "הים, נשקף מהדירה, ומוסיף לאווירת החופשה שבו. ואולם, הלבשת הבית, התמקדה בכך שהוא ירגיש מקום ביתי, חמים ומשפחתי".
לדברי דוד, "בעלי הנכס, רצו שהעיצוב של דירה זו יהיה מנוגד לגמרי לסגנון הבית שלהם במרוקו. למעשה, למעט מספר כלי נוי מרוקאים, אין בדירה זו אף התייחסות לסגנון העיצוב המרוקאי.
"הם מרבים לארח לארוחות משפחתיות, את משפחתם המורחבת במהלך ביקורם בארץ, ולאחר שהובהר שהם מעדיפים ששטח המחייה יהיה גדול יותר, הוחלט להרחיב את שטח הסלון, כך שיהיה מרווח במיוחד ויכלול מספר פינות ישיבה".
לשם כך, הוחלט לוותר על אחד מחדרי השינה, ולשנות את חלוקת החדרים בדירה, כך שהחלל הציבורי יהיה פתוח ורחב. שינוי נוסף שבוצע, הוא הרחבת חדר האמבטיה המקורי, כך שיהיה גדול ומפנק יותר.
כאמור, הדירה ממוקמת בקומה 16 ופונה אל כיוון הים, כך שלעתים מנשבות רוחות חזקות במיוחד.
"על מנת שהריהוט לא יתעופף ברוחב, הריהוט שנבחר למרפסת הוא ריהוט לאונג' מעט 'כבד', העשוי מברזל ואבן, אך במראה מעודן", מתאר דוד. "ריהוט זה נמוך יותר מישיבה רגילה, כדי להתייחס לנוף שבחוץ, ולאילוצי הגובה והקרבה לים המחייבת חשיבה על בטיחות".
(צילום: טלי קנדל)

מה היו האתגרים העיקריים בשיפוץ הדירה?

"האתגר העיקרי ללא כל ספק היה העבודה מרחוק מול בעלי הנכס", מציין דוד. "הליך השיפוץ החל לפני משבר הקורונה, ועבורי זו הייתה הפעם הראשונה שאני מבצע את מרבית הפעולות בשלט רחוק, בשיחות וידאו, מבלי שבעלי הנכס כלל נוכחים במבנה עצמו או באולמות התצוגה והחנויות השונות.
"בדיעבד, הפרויקט הזה הכין אותי לעבודה מרחוק, כשהלקוחות נשארים בבתיהם. הסתובבתי באולמות התצוגה לבד, שלחתי להם צילומים של כל דבר והחלטות רבות קיבלתי לבד.
"לשמחתי, הם נתנו לי מנדט לעצב את הדירה כרצוני, ולמעט הקווים המנחים שנקבעו בהתחלה, הם נתנו לי יד חופשית. היו דברים שהם פחות רצו להשקיע בהם (כמו שדרוג חלק מחדרי השינה והמקלחון שבסוויטת ההורים), והם קבעו לי את מסגרת התקציב".
לאורך כל הדרך, וגם בסיום הבנייה, בעלי הנכס לא היו בארץ. דוד: "היה מאוד מרגש להציג להם את הדירה החדשה, כשהם בעצם רואים את הכל באמצעות שיחת וידאו".
(צילום: טלי קנדל)

מה היה האתגר בעבודה מול הקבלן ובעלי המקצוע?

דוד: "היות שמדובר היה במקור בדירת נופש, שממוקמת בתוך בניין דירות, לא כל ההתאמות היו אפשרויות, ולעתים הניגודים היו גדולים מדי לגישור.
"כשעובדים מול מחלקת שינויי דיירים בדירות קבלן, לא כל שינוי מתקבל בברכה, וגם אם כן, לא פעם יש עלויות נוספות, ולא תמיד הקבלן מאשר את כל בקשותיהם של בעלי הנכס".
לדבריו, "היו שינויים שיכולנו לעשות רק לאחר קבלת טופס 4, משום שהקבלן דרש עבורם תוספת מחיר מוגזמת. למשל, אריחי חדר הרחצה הותקנו עצמאית, ולא דרך הקבלן.
"ביקשנו מהקבלן המבצע לרצף את חדר הרחצה, ולחפות את הקירות באריחי סוג ב'. בהמשך, לאחר קבלת טופס 4, הדבקנו עליהם אריחי גרניט פורצלן דמוי שיש".
על מנת שכל הריצוף בבית יהיה באותו גובה, היה צורך לבקש מראש לבצע הנמכה של הריצוף בחדר הרחצה, כך שהוא יהיה בגובה של ס"מ וחצי, מתחת לגובה הריצוף בשאר חללי הבית. ואז, לאחר הדבקת האריחים בחדר הרחצה, חדר הרחצה חזר להיות בקו ריצוף בגובה אחיד עם יתר חדרי הבית.
(צילום: טלי קנדל)

כיצד נבחרה צורת המטבח?

דוד: "הדיירים אמנם מרבים לבשל, אך המטבח תוכנן כך שיתאים לצרכי דירת נופש. כלומר, לא לבישול מאסיבי ביומיום. הצורה שנבחרה היא צורת ריש, שכן היא הכי התאימה למבנה המקורי של הדירה".
הוחלט להוסיף שולחן בצורת אי, שהוצמד לאחד מקירות הדירה, כדי שניתן יהיה ליהנות מאכילה של ארוחות קלות ומהירות. זאת, מבלי ללכת עד לפינת האוכל, שמוקמה בפינה מרוחקת יותר מהמטבח. כמו כן, שולחן זה גבוה, ומשמש גם כמשטח עבודה נוסף וכן להגשת משקאות ואוכל, באירועים חגיגיים יותר.
בשונה מדירות רגילות, שבהן נוטים למקם ספריות גדולות, פרטי כמות גדולה של פרטי דקורציה וקירות כוח, כאן הוחלט לבחור במינימליזם. זאת, הן בכמות הפריטים המשולבים בחלל הציבורי והן בפלטת הגוונים שנבחרה.
"אם בכל דירה יש קיר כוח, כאן הוחלט מתוך בחירה מודעת לשמור על הבית רגוע ונקי ככל הניתן", אומר דוד.
(צילום: טלי קנדל)

(צילום: טלי קנדל)
העובדה שהבית לא הגיע עם פרטי 'נדוניה', אפשרה לרכוש את כל הריהוט מחדש, מתוך חופש בחירה מלא, וללא מגבלות של רהיטים קיימים שנקבעו כעובדה מוגמרת.
"היה לי חשוב לייצר זרימה ותחושה של חלל פתוח, לשמור על חיבור בין החוץ לפנים, ולשמור על צירי ההליכה בבית", אומר דוד. "כלומר, שהחלל הציבורי ירגיש מאוורר ופתוח, אך יהיה מוגדר באמצעות ריהוט, כך שכל אחד יוכל למצוא את עצמו בפינה מסוימת, או בחלל אינטימי יותר".
כיצד היית מגדיר את הסגנון הזה?
דוד: "זהו סגנון עיצוב קלאסי-שמרני, עם נגיעות מודרניות. אמנם יש פרטי ריהוט וטקסטיל מאוד יקרים בבית, ושולחן השיש שבסלון הוא משיש אמיתי, אך ישנו שילוב של פריטים שהם דמוי-שיש או דמוי קטיפה. המכלול משדר יוקרה, למרות שלא כל הפריטים בהכרח נרכשו בתקציב גבוה".
(צילום: טלי קנדל)

כיצד נבחרה פלטת הגוונים של הבית?

דוד: "היה ברור מההתחלה שכדי לייצר אווירה של בית נופש אוורירי, כדאי להתרחק מכל הגוונים של עץ כבד, פרקט עץ וקירות כוח מגושמים.
"כדי להעניק לדירה מראה יוקרתי יותר, ולא מראה של דירת קבלן סטנדרטית ברחנו מפלטת הגוונים האפורה, המאפיינת דירות רבות. מבין מגוון האריחים שהקבלן הציע ללא תוספת מחיר, בחרנו באריחים מבריקים דמוי שיש, שהעניקו לדירה מראה נוצץ יותר".
לשם כך, פלטת הגוונים שנבחרה היא על טהרת הלבן והפודרה, עם נגיעות מעודנות של קש ועץ. למעט כמה פריטים בודדים שיוצרים מעין תיחום בשחור, ועוד כמה הדפסים בשחור-לבן, אין כמעט גוונים כהים בבית.
(צילום: טלי קנדל)
"היה חשוב שהעין תישאר רגועה, ללא גוונים צועקים שמושכים את תשומת הלב", אומר דוד. "רוב החומרים שנעשה בהם שימוש הם חומרי טבעיים. גם הכיסאות של פינת האוכל הן עם מושבי קש, שמעניקים תחושה מאוד קלילה ואוורירית.
"חשוב לי לציין שבשונה מבעלי נכסים רבים, במקרה זה הייתה הסכמה לבחירת ספה בלבן. זה דבר שרבים נמנעים ממנו, מתוך חשיבה על פרקטיות. ואולם, כאן, מדובר היה בהחלטה מתבקשת, שהגם שאינה מורגשת בצורה דרמטית, דווקא הנוכחות השקטה שלה, היא שהופכת את כל החלל הציבורי למתוחכם ומרגיע".
נבחרה ספה לבנה בריפוד מיקרופייבר. זהו בד ללא כל יכולת ספיגה, שנחשב למאוד רחיץ. דוד: ה"מראה שלו הוא של גימור זמש שמשדר מראה קטיפתי, אך בעל יתרונות רבים בכל הנוגע לתחזוקה".
עוד כתבות בנושא:
הקיר היחיד שלמעשה בגוון אחר הוא קיר המטבח. דוד: "הגוון שנבחר לו הוא אפור, וחיפוי הקיר הנמוך בהדפס גאומטרי באפור-לבן. זאת, ליצירת עומק למי שצופה במטבח בעת השהות בסלון הסמוך אליו.
בשונה מדירות מודרניות רבות, המטבח אינו חלק מהסלון, כך שהוא אינו מחובר אליו ממש, וישנה הפרדה בין שני האזורים האלה".
ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"