ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה היום (ב') חוק לפיו המדינה תעניק פיצוי מיידי למי שייפגע מחיסוני הקורונה. בכך אישרה הוועדה לכלול את חיסון הקורונה בתוספת לחוק ביטוח נפגעי חיסון, המיועד למי שנפגע כתוצאה ממדיניות חיסון המוני.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הוועדה בראשות ח"כ חיים כץ, התכנסה הבוקר לאשר תקנות ביטוח לנפגעי חיסון, כך שגם חיסוני הקורונה יהיו ברשימת החיסונים עליהם ניתן יהיה להגיש תביעה מהירה לקבלת פיצויים במקרה נזק, באופן המייתר את הצורך של נפגעי חיסון להגיש תביעה בנזיקין לבית המשפט. כמו כן, נקבעו בתקנות ביטוח נפגעי החיסון כי יינתן מימון ממשלתי מלא עבור הוספת חיסוני הקורונה לתקנות.
1 צפייה בגלריה
חיסון קורונה בנתניה
חיסון קורונה בנתניה
חיסון קורונה בנתניה
(צילום: AFP)
בטיוטת ההצעה לחוק נכתב כי "בנסיבות יוצאות הדופן והחריגות המתקיימות כיום, פיתוח החיסונים מתבצע בקצב מזורז. פיתוח מהיר זה מעלה חשש בקרב רבים לאפשרות קיומן של תופעות לוואי שונות שתופענה לאחר מתן החיסון, וזאת מעבר לחששות הקיימים בקרב חלק מהאוכלוסייה ביחס לחיסונים באופן כללי.
"כתוצאה מכך, עלולים רבים לחשוש מקבלת החיסון, מה שיגביל משמעותית את יכולתה של מדינת ישראל להיאבק במגיפה. הוספתו של חיסון כנגד נגיף הקורונה החדש לתוספת לחוק תסייע לדרבן ולתת ביטחון לאוכלוסייה להתחסן".
רשימת החיסונים שנכללה בחוק המקורי הינה: חיסון משולש - קרמת-צפדת-שעלת (DTP) או כל מרכיב שלו בנפרד; חיסון שיתוק ילדים; חיסון משולב - חצבת-חזרת-אדמת (MMR) או כל מרכיב שלו בנפרד; חיסון אחר שניתן בהתאם לסעיף 19 לפקודת בריאות העם, 1940; חיסון נגד דלקת קרום המוח הנגרמת על ידי Hemophillus Influenza; חיסון נגד דלקת כבד נגיפית - Hepatitis B.
התקנות אושרו בוועדה פה אחד ומעתה נקבע בחוק כי מי שמתחסן בתקופה שמיום 20.12.2020 ועד יום 21.12.2022, ונפגע מהחיסון, יוכל לקבל פיצוי במסלול הפיצויים המקוצר דרך תביעה למשרד הבריאות או חברת הביטוח הממשלתית "ענבל". כמו כן, נקבע כי משרד הבריאות יעביר מימון ממשלתי בהתאם.
יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ אמר עם אישור הצעת החוק, כי "אני מקווה שלא נצטרך לעשות שימוש בתקנות, אבל אם חלילה יהיה סיבוך האזרחים ידעו שיש להם לאן לפנות".
ח"כ אופיר סופר אמר בדיון, כי "זה שהמתחסנים בחיסון הקורונה יהיו מבוטחים מנזקי החיסון לטווח הקרוב והרחוק, הוא צעד חשוב והוגן כלפי אזרחי מדינת ישראל". ח"כ אתי חוה עטיה, אמרה בדיון כי יש לייצר מתווה פיצויים דיפרנציאלי לפי הגילאים של המחוסנים.
עו"ד מאיר ברודר, ממשרד הבריאות, אמר, כי הייתה למשרד הבריאות חשיבות להכניס את חיסוני הקורונה לחוק, "מתוך הכרה ציבורית למתחסנים. להראות שאנו עומדים מאחורי החיסונים, הן מבחינת הביטוחים והן מבחינת היעילות. הגבלת התקנות הן לשנתיים רק על זמן קבלת החיסון, אך התביעות יוכלו להיות מוגשות גם אם יבואו תופעות אחרי תקופה זו. רב הנסתר על הנגלה ואיננו יודעים לטווחים ארוכים מה יהיו השלכות החיסון. זוהי הוראת שעה לבחון את הדברים בשנתיים אלו ונראה מה יהיה עם הקורונה ואם יהיה חיסון קבוע. יתכן ויצטרכו להרחיב את הדברים או לייצר חוק מיוחד לזה".
סמנכ"לית הכספים בשירותי בריאות כללית, רות רלב"ג, אמרה בדיון: "היוזמה להקמת הקרן לפיצויים חשובה, אך אין הגדרה של הסכום שלה ואין כאן הגדרה מי זה שקובע נכות. אנחנו במו"מ עם המדינה מתחילת הקמפיין בהיערכות והנחיות לאילו קבוצות ואיך לתת את החיסון. המדינה מנחה אותנו איך לעבוד, אבל כבר מעל חודש אחרי ואין לנו נוסחת שיפוי על כל העלות של האופרציה לחיסונים".