"לא רק שאין מקום לדחות את התקנות החדשות, יש הכרח שהן יתחילו בזמן כדי לאפשר התמודדות כלל ציבורית עם נגיף הקורונה". כך טוען השופט ד"ר יגאל מרזל, מנהל בתי המשפט, בריאיון בלעדי ל-ynet, רגע לפני שהמציאות בה ינוהל המשפט האזרחי בישראל צפויה להשתנות.
ב-1 בינואר 2021, תתרחש מהפכה באופן שבו מתנהל המשפט האזרחי בישראל. הרפורמה שעתידה להיכנס לתוקף תשפיע על המתדיינים ועל עורכי דינם ותציג כללים חדשים לחלוטין.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
4 צפייה בגלריה
השופט יגאל מרזל
השופט יגאל מרזל
השופט יגאל מרזל
(צילום: דוברות הנהלת בתי המשפט)
על מנת לנהל משפט אזרחי, קיימות תקנות סדר דין אזרחי שמנחות כיצד לנהל דיון. התקנות הללו הולכות להשתנות מינואר הקרוב, לאחר 37 שנים, מה שגורם לזירה המשפטית בישראל לסעור.
התקנות יוצרות שינוי מהותי באופן ניהול ההליך המשפטי בתיקים אזרחיים, מעבירות סמכויות נרחבות בהרבה לשופטים, מגבילות את עורכי הדין, גם במספר העמודים שהם מגישים בכתבי הטענות ומאפשרות למזכירים משפטיים לסלק כתבי טענות אם עורכי הדין לא עומדים בדרישות התקנות. עורכי דין רבים טוענים שהתקנות יביאו להשטחת ההליך המשפטי, להפיכתו למהיר מדי וללא יסודי ומספקות כוח רב לשופטים.
אין ספק כי הרפורמה תשפיע על כל אחד מאיתנו שיחליט להגיש תביעה או ימצא עצמו נתבע. כך למשל, אם היום כתב התביעה או כתב ההגנה שמגיש עורך הדין שלנו או אנחנו יכולים להיות ארוכים כאורך הגלות, מינואר תהיה הגבלה על היקף העמודים בהתאם לערכאה, ודיונים ראשוניים יוכלו להתבצע אפילו בשיחת ועידה או היוועדות חזותית.
מי שמתנגדת לכניסת הרפורמה לתוקף ב-1 בינואר, היא לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד אבי חימי, שהגישה לאחרונה עתירה לבג"ץ בבקשה להשהות את כניסתן לתוקף של התקנות. אולם, בג"ץ קבע היום (חמישי) כי לא יאפשר לקיים דיון דחוף בנושא, ומשמעות הדבר היא שהתקנות יכנסו לתוקף כמתוכנן. יצויין כי ההחלטה של בג"ץ התקבלה לאחר שהיועץ המשפטי ושר המשפטים השיבו ומבלי לקיים דיון משפטי.
איך הרפורמה קשורה לקורונה? ד"ר מרזל: "משבר הקורונה טומן בחובו הרבה מאוד הליכים משפטיים שבאים בגלל הקורונה, ביניהם סכסוכים עסקיים, מסחריים ועוד עניינים רבים. ההליכים האלה נפתחים כבר עכשיו והם יעמיסו עוד יותר על מערכת המשפט בישראל, שרוצה לתת להם מענה אפקטיבי ויעיל. לכן, הימצאות של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, ככלי חי קיים ובועט דווקא במציאות הקורונה, היא הכרחית ויפה שעה אחת קודם.
"ההגבלות והריסונים קובעים הסדרים של יכולת לקיים דיונים בהיוועדות חזותית בצורה נרחבת, לא רק כפיילוט שהנהלת בתי משפט מובילה אותו, אלא ממש מאפשרת לכל שופט ושופטת במדינת ישראל לקיים דיונים בעניינים מסויימים בהיוועדות חזותית. זה כלי מאוד מאוד משמעותי. אם מדינת ישראל תגיע חלילה שוב לסגר או להגבלות משמעותיות אז יש לנו כאן כלי שאפשר לעשות בו שימוש וכבר התנסנו בו וראינו שהוא לתועלת כדי למנוע מצב של ביטול סיטוני של דיונים על כל המשתמע מכך", הוא טוען.
האם נדרשת תקופה נוספת לדון בתקנות? "אנחנו תומכים בכך שהתקנות תיכנסנה לתוקף ב-1 בינואר. צריך להזכיר שתהליך ההכנה וההתדיינות בנושא התקנות האלה נמשך כבר שש שנים. נעשתה עבודה רבה מאוד של קבלת הערות, הערות מהאקדמיה, מהציבור הרחב וכמובן הערות מלשכת עורכי הדין. התוצר הסופי מבטא מאמץ חקיקתי מהמושקעים ביותר שהיו. אין טעם להמתין המתנה נוספת לסבבים נוספים של הערות. הדבר הנכון הוא לצאת לדרך".
האם הגיוני שרפורמה כזו לא תעבור גם את המחוקק, כפי שטוענת לשכת עו"ד? "הנושא תלוי ועומד כרגע בבג"ץ ולכן אני לא רוצה להרחיב על זה. אבל אני רק אומר ששר המשפטים נושא בסמכות ברורה מכוח חוק בתי המשפט להתקין תקנות סדרי דין. זו לא הפעם הראשונה שהדבר הזה נעשה.
"הנוסח האחרון של התקנות מגלם גם מעורבות של הרשות המחוקקת באמצעות ועדת חוקה שדנה בעניין ובשורה התחתונה מדובר ברפורמה שעברה את כול הגופים הרלוונטיים בצורה מאוד נרחבת".
4 צפייה בגלריה
המחיצות בין 11 שופטי העליון
המחיצות בין 11 שופטי העליון
המחיצות בין 11 שופטי העליון
(צילום: דוברות הרשות השופטת)

"הכלים שניתנו לשופטים לא מספיקים למציאות המודרנית"

מה היתרונות שמספקת הרפורמה לאזרח הפשוט? "הרפורמה החדשה צפויה להפוך את ההליך לפשוט בהרבה. מספר התקנות קוצר, והן יותר פשוטות וקלות לשימוש. מעבר לכך, ההליך המשפטי תחת התקנות החדשות צפוי גם להיות הליך הרבה יותר מהיר, פשוט, מדויק ולכן גם הרבה יותר זול.
"תיחום כתבי הטענות, למשל, בא לגדר את המשאבים המושקעים בהליך בנקודת הפתיחה שלו ולמקד אותו. זה לא בא על חשבון זכות הגישה לערכאות ולא על חשבון יכולת הטיעון, זה פשוט לנהל את המשאב הזה כשהוא משאב מאוד יקר בצורה יותר מושכלת.
4 צפייה בגלריה
"המרחק החברתי" אותו הנהיגה הממשלה בגלל הנגיף מחייב את מערכות המדינה לעבור לאמצעים מקוונים
"המרחק החברתי" אותו הנהיגה הממשלה בגלל הנגיף מחייב את מערכות המדינה לעבור לאמצעים מקוונים
הארכת מעצר מקוונת: "המרחק החברתי" אותו הנהיגה הממשלה בגלל הנגיף מחייב את מערכות המדינה לעבור לאמצעים מקוונים
"לעיכוב בשמיעת הליכים אזרחיים יש גם תוצאות כלל משקיות", מוסיף מרזל. "לפי המדד האירופי, מתן פסק דין בהליך אזרחי עומד בממוצע על 233 ימים, בעוד שבישראל הוא עומד על 315 ימים. ככל שההליך המשפטי יהיה יעיל וממוקד והזמן בין פתיחת התהליך לבין סיומו יתקצר, אז אנחנו מדברים על תועלת משקית כוללת".
ומה החיסרון של הרפורמה? החיסרון מטבע הדברים, כמו בכל רפורמה, הוא הצורך לעשות שינוי ולהתאים עצמנו לשינויים האלה. להתאמה הזו יש עלויות, צריך ללמוד משהו חדש ולהיערך אליו. לרפורמות חדשות יש גם חבלי לידה והחודשים הראשונים עשויים להיות קשים, אולם לטווח הבינוני והרחוק זה בהחלט הדבר שהכרחי לעשות".
נטען כי התקנות החדשות מקנות כוח רב לשופטים, אולי רב מידי. עמדתך? "הכלים שניתנו לשופטים בתקנות הישנות הם לא מספיקים ולא מתאימים למציאות המודרנית. אם נחזור רגע לדוגמת כתבי הטענות, האם ניתן באמת לנהל הליך בצורה יעילה אם כל בעל דין יכול לכתוב כתב טענות בכל היקף שהוא ימצא לנכון? האם ניתן לקיים הליך אפקטיבי כאשר אפשר להגיע לישיבת קדם משפט בלי הכנה מוקדמת? לא מדובר פה בשימוש בכוח, אלא בניהול הליך אפקטיבי וצודק לטובת הפרט ולטובת הכלל".
התקנות החדשות מקימות מוסד חדש - מזכיר משפטי - זה לא מסוכן לאפשר לאדם שאינו שופט את היכולת לסלק כתבי טענות? "זו סמכות שמעוגנת בדין, והיא סמכות חשובה במובן זה שהיא באה להסדיר את כל הטיפול במקרים שבהם בעל דין לא עומד בדרישות התקנות מבחינת הגשת מסמכים, אבל לא מדובר בסמכות שיפוטית. זה לא הכרעה בהליך עצמו. התקנות מורות במפורש כי בעל דין הרואה עצמו נפגע מכול פעולה של המזכיר המשפטי רשאי לבקש שהעניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של השופט הדן בתיק. בסופו של דבר מדובר במנגנון עזר שצריך רק לברך עליו".
מה עמדתך באשר לטענה כי הרפורמה מספקת יעילות על חשבון הצדק? "תפיסה רחבה של הצדק, צריכה לתת ביטוי לא רק לצדק בין בעלי הדין לבין עצמם, דבר שחייב להיות, אלא גם לצדק כלפי בעלי הדין האחרים והציבור כולו. התקנות החדשות קובעות שורה של הסדרים אשר לתפיסתנו מקדמים את הצדק גם כלפי הציבור כולו תוך השגת יעילות".
פרסום ראשוני: 13:16 , 24.12.20