בשורה משמחת לאנשי עסקים וחברות אשר מעידה על חזרה מסוימת לשגרה התקבלה לאחרונה בקונסוליה האמריקנית בתל אביב, שחזרה לדון בוויזות עסקים וסחר מסוג E-2 ו E-1. בחודש מרץ 2020 עם התפרצות מגפת הקורונה, חדלה הקונסוליה האמריקנית לקבל תיקים חדשים ולדון באישור תיקים קיימים שהוגשו טרם פרוץ המגפה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בשבועות האחרונים קיבלו זימונים לראיונות מבקשים רבים שהגישו את התיק עוד לפני תקופת הקורונה ולא יכלו להתראיין בגלל סגירת הקונסוליה. עכשיו כאמור חוזרים לראיין תיקים קיימים ואף החלו לקבל תיקים תיקים חדשים. לא ניתן להגיע לשגרירות בעת הסגר, אולם מייד אחריו הקונסוליה תמשיך לקבוע תורים לאנשי עסקים והחברות שהגישו או יגישו בקשות לוויזות אלה.
1 צפייה בגלריה
שגרירות ארצות הברית בתל אביב
שגרירות ארצות הברית בתל אביב
שגרירות ארצות הברית בתל אביב
(צילום: רויטרס)
ויזות E-2 ו E-1 מבוססות על אמנה בין ישראל לארה"ב. ויזת E-2 מיועדת למשקיעים ישראלים שרוצים להעביר פעילות עסקית לארה"ב או מעוניינים לרכוש עסק אמריקני קיים ויכולים לעשות כן באמצעות הויזה והשקעה נמוכה יחסית. המשקיע צריך להראות תוכנית עסקית מפורטת, להעסיק עובדים אמריקנים וכן לעמוד בדרישות נוספות.
ויזת E-1 לעומת זאת מיועדת לסוחרים. סחר יכול להיות של מוצרים, סחר של שירותים וסחר של טכנולוגיה. חברות ישראליות רבות משתמשות בכלי זה כדי לשווק את המוצרים, השירות והטכנולוגיה שלהן בשוק האמריקני. כיום ויזת E-2 מוענקת לישראלים למשך שנתיים, בעוד שוויזת E-1 מוענקת לחמש שנים. לפי הערכות, מדובר באלפי אנשים בשנה שמבקשים את הוויזות האלה ובמאות חברות.
במקביל, הנשיא היוצא טראמפ, החליט להאריך צו נשיאותי - שהגביל הגירה של מנהלים בכירים ועובדים בעלי ידע מיוחד לארה"ב - בשלושה חודשים נוספים עד ל-31 במרץ 2021. הצו נחתם על ידי הנשיא מוקדם יותר בשנה שעברה עקב סמכותו לפיה אם יראה שמהגר או קבוצה של מהגרים מהווים סכנה לאינטרס לאומי אמריקני (במקרה זה תעסוקה שנפגעה עקב המגפה) - רשאי הנשיא להגביל את כניסת המהגרים לארצות הברית.
שלומי אטש, מומחה לדיני הגירה לארה"ב, אמר כי הצווים הגבילו וממשיכים להגביל ישראלים רבים שהיו ועודם בעיצומו של הליך הרילוקיישן שלהם ונפגעו באופן ישיר מהצו. עובדי חברות היי-טק, מנהלים בכירים ועובדים בעלי ידע מיוחד - כל אלה נפגעו אלא אם הצליחו להוכיח כי הם נופלים תחת הגדרת אינטרס לאומי אמריקני, ואז אושרה להם הבקשה.
בין השאר, הצו פגע בויזות H-1B ובני/בנות זוגם שמאפשרת למעסיקים אמריקנים להעסיק עובדים בעלי תואר ראשון ומעלה ובעלי ידע מיוחד; ויזת L-1 ובני/בנות זוגם שמאפשרת לחברות בין לאומיות להעביר מנהלים, בכירים, ועובדים בעלי ידע מיוחד מישראל לסניף החברה בארה"ב ולאפשר להם הליך של רילוקיישן; ויזות J-1 ובני/בנות זוגם - בקטגוריות מסויימות בלבד וביניהן - מתמחים, מורים, מדריכים ועוד ו-ויזת H-2B לעובדים זמניים ובני/בנות זוגם, החל על מי שנמצא מחוץ למדינה ללא ויזה בתוקף או אישור כניסה אחר.
לדברי אטש, הנשיא הנבחר ביידן יוכל לבטל את הצו אם יצליח להראות שהמצב שבגינו נחתם הצו חדל מלהתקיים. עובדתית נתוני האבטלה בסוף השנה שעברה טובים יותר מתחילתה ולכן נראה שניתן יהיה לבטל את הצו בהליך פשוט יחסית בהחלטה נשיאותית, כפי שהוא התקבל מלכתחילה.
מעבר לכך, בשבוע שעבר הודיעו האמריקנים על שינוי במדיניות ויזת H1B שייכנס לתוקף כבר מעונת ההגשה הקרובה בחודש מרץ 2021. על פי השינוי, שיטת ההגרלה אשר הייתה נהוגה עד כה תוחלף לשיטה אחרת על פיה יבחרו המועמדים לוויזה על פי דרגת השכר שלהם הנקבעת על ידימשרד העבודה האמריקני. כלומר, המכסה השנתית של 65 אלף ויזות לבעלי תואר ראשון ומעלה ובנוסף 20 אלף לבעלי תואר שני אמריקני ומעלה, תישאר על כנה ואלה שימלאו את המכסה יהיו בעלי השכר הגבוה ביותר, כאמור. הממשל הנכנס בראשות הנשיא הנבחר ביידן, יכול להקפיא את ההחלטה ולבטלה.