עושק קשישים ומהגרים זאת תופעה עולמית ובמדינות כמו אוסטרליה, גרמניה, ארה"ב ובריטניה נלחמים בתופעה בדרכים שישראל יכולה ללמוד מהן. כך עולה ממחקר שהגיש היום (שני) מרכז המחקר והמידע של הכנסת לוועדת העלייה והקליטה והוכן על-ידי ד"ר אילה אליהו.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המחקר מתמקד בדרכים בהן מדינות שונות מנסות להילחם בפגיעה כלכלית באזרחים ותיקים, המוגדרת כניצול בלתי חוקי או בלתי ראוי במסגרתו כופים על קשיש או עולה חדש קשיש למסור כספים, נכסים או רכוש, לעיתים תוך הונאה מסוגים שונים (למשל בתחומי ההשקעה, הביטוח, הטלמרקטינג); וכן מאלצים אותו לרכוש שירותים ומוצרים תמורת תשלום מופקע.
בישראל, לפי נתוני הרשות להגנת הצרכן, ב-2019-2018 ההפרה העיקרית כלפי בני 65 ומעלה היתה הטעיה. לעומת זאת, בשנת 2020 ההפרה העיקרית כלפי קשישים היתה ביטול עסקה, לנוכח המשבר בענף התעופה ובענפים נוספים. שיעור הפניות של עולים חדשים מבין הפונים היה מזערי: כ-6%.
חוק הגנת הצרכן קובע כי עבירה על הוראות סעיף 23(א)(1) או (2), שהן איסור הטעיה או השפעה בלתי הוגנת, שהיתה מכוונת כלפי קשישים, חסרי ישע או קטינים, או כלפי ציבור של צרכנים הנתונים במצב של חולשה שכלית, נפשית או גופנית, או כלפי מי שאינם יודעים את השפה שבה נקשרה העסקה במידה מספקת לשם הבנת העסקה, תיחשב עבירה שנעברה בנסיבות מחמירות, שהעונש בגינה הוא מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרים מהקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (כ-4.5 מיליון שקל). בנוסף, החוק קובע זכות לאדם עם מוגבלות, לאזרח ותיק או לעולה חדש לבטל עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק בתוך ארבעה חודשים מיום ביצוע העסקה.
גם במדינות אחרות יש התייחסות לצרכנים מוחלשים בחוק, אך שם החלק הביצועי שלו מפותח הרבה יותר, במטרה להפוך את החוק ליותר מרק אות מתה, כפי שקורה לעיתים בישראל.
תרגום מדריכים צרכניים ואזהרות מפני עושקים
הצעד הראשון לידיעת החוק והכרת הנושא בקרב עולים חדשים, הוא תרגום לשפות שאינן שפת המדינה. באתר המועצה לתחרות וצרכנות באוסטרליה יש עמוד בנושא פרסומים בשפות זרות (שאינן אנגלית), בו מפורטים הפרסומים השונים של המועצה והתרגומים שלהם לשפות שונות. כך למשל, בשנת 2016 פורסם "הספר השחור הקטן של ההונאות" (The little black book of scams), שמתאר את סוגי ההונאות הצרכניות המרכזיים, בעשר שפות מלבד אנגלית. כמו כן, מדריך לצרכן בנושא מכירות מדלת לדלת מפורסם ב-14 שפות מלבד אנגלית. באתר המועצה קיים גם עמוד המוקדש לניצול כלכלי המכוון במיוחד נגד אזרחים ותיקים, המונגש גם לכבדי ראייה באמצעות אפשרות לשמוע את תוכן העמוד.
באתר הלשכה להגנה כלכלית של הצרכן בארה"ב, החומרים מופיעים באנגלית ובספרדית, וניתן להזמינם בשפות נוספות. בנוסף, רשות הסחר הפדרלית בארה"ב (Federal Trade Commission) מפרסמת קמפיין בשם "Pass it on" (תעבירו את זה הלאה), שמספק מידע על פגיעה כלכלית, ומעודד צרכנים בכלל וצרכנים פגיעים בפרט לשוחח על הנושא עם סביבתם, כדי להעלות את המודעות ולמנוע הונאות נוספות. חומרי ההסברה בנושא באתר הרשות הם באנגלית וחלקם בספרדית.
בבריטניה, הגוף הממשלתי לאכיפת תקני סחר (National Trading Standards) מציע חומרי הסברה (באנגלית) לאזרחים ותיקים שעלולים להיפגע מניצול כלכלי. חוברת ההסברה כוללת שלטים לגזירה ולהצבה ברחבי הבית (ומחוץ לבית, על כך ראו בהמשך) כדי לשמש תמרור אזהרה לצרכנים לפני ביצוע פעולה שהם יכולים להיפגע ממנה (כמו מסירת כסף בטלפון).
הדרכה לבעלי מקצוע שעובדים עם אוכלוסיות פגיעות
בארה"ב יש תוכנית ללימוד זיהוי עושק בקרב אנשי מקצוע כגון אנשי בריאות דת ובנקאים, שעובדים מול קשישים ומהגרים, כולל הרצאות אינטרנט שנשמרות במאגר וזמינות לצפייה. מוצעים גם "מערכי שיעור" בנושא, לשם הדרכות לאזרחים ותיקים במקומות רלוונטיים (כמו מועדונים, בתי דיון מוגן).
בגרמניה, הממשל המרכזי והמדינות מממנים ארגוני צרכנים שמעבירים הדרכות על צרכנות אחראית לצרכנים פגיעים, וכך גם מעלים את המודעות לחשיבות ההגנה על צרכנים בקרב עובדים סוציאליים ובעלי מקצוע אחרים שעובדים עם האוכלוסיות האלו. ההדרכות מועברות בכיתות ללימודי השפה או במועדונים לאזרחים ותיקים.
הקמת גוף מיוחד למניעת פגיעה כלכלית בצרכנים פגיעים
בלשכה להגנה כלכלית של הצרכן בארה"ב (Consumer Financial Protection Bureau) הוקם ב-2011 משרד לטיפול באזרחים ותיקים (Office for older Americans), שאחת ממשימותיו היא התמודדות עם פגיעה כלכלית באזרחים ותיקים, וזאת על ידי הנגשת מידע לציבור ושיתוף פעולה עם ארגונים העוסקים בנושא. בין השאר, המשרד מטפל בהסדרת הפעילות של יועצים כלכליים לאזרחים ותיקים.
בארה"ב מוקמים גם צוותי מומחים מסוכנויות שונות לטיפול במקרים חמורים של פגיעה כלכלית באזרחים ותיקים (Financial Abuse Specialist Teams - FAST). הלשכה להגנה כלכלית של הצרכן (Consumer Financial Protection Bureau) והמשרד לטיפול בקשישים (Office for older Americans), מציעים כלים שונים להקמת שיתופי פעולה בין גופים הפועלים בקהילה למניעת פגיעה כלכלית באזרחים ותיקים.
בבריטניה קיימת "שותפות להגנת הצרכנים", המורכבת מגופים כמו מועצות לצרכנות (Citizens Advice), הרשות לתחרות ולשווקים (Competition & Markets Authority), וכן הגוף הממשלתי לאכיפת תקני סחר ושלוחותיו המקומיות (Trading Standards), המשתפים פעולה בהעברת מידע ובזיהוי מקרים שבהם יש פגיעה כלכלית בצרכנים.
בנקים חייבים בדיווח על חשד לפגיעה כלכלית
מוסדות פיננסיים, כמו בנקים, יכולים לזהות סימנים של פגיעה כלכלית בצרכנים פגיעים (למשל פעולות חשודות בחשבון הבנק), ויכולים לדווח על כך כדי לסייע בהפסקת מקרים אלה. אולם, לעיתים קרובות מוסדות פיננסיים אינם רוצים לדווח על פגיעה כלכלית שכן הם רואים בכך פגיעה בפרטיות הלקוחות.
בארה"ב, הרשות להגנת הצרכן, משרד האוצר והרשת למניעת פשיעה כלכלית (Financial Crimes Enforcement Network), פרסמו מספר מדריכים שמטרתם לעודד את המוסדות הפיננסיים לדווח על מקרים חשודים כדי למנוע פשיעה כלכלית נגד אזרחים ותיקים, ואשר מסבירים מהם הסימנים העיקריים לפשיעה כזו. ב-2013, שמונה סוכנויות ממשלתיות פרסמו הנחיות בנושא, והבהירו כי ברוב המקרים דיווח לרשויות על חשד לפגיעה וניצול כלכלי של קשישים אינו מהווה הפרה של החוקים לשמירה על הפרטיות.
מניעת כניסה של אנשי מכירות לבתים
יש מדינות בהן מקובל להתקין שלט מיוחד על דלת הבית, שמצהיר שדיירי הבית אינם מוכנים לקבל פניות של אנשי מכירות, ואוסר על אנשי המכירות לדפוק על דלתם.
5 צפייה בגלריה
שלט לדלת באוסטרליה: אנשי מכירות - לא לדפוק!
(מתוך האתר של רשות הצרכן והתחרות של אוסטרליה - ACCC)
המועצה לתחרות וצרכנות באוסטרליה והרשות הלאומית לתקן הסחר בבריטניה מציעות באתר האינטרנט שלהן שלט שניתן להדפיס עצמאית ולהצמיד לדלת. בשלט הבריטי כתוב בפירוש שמי שדופק על הדלת עובר על החוק.
כמו יוזמה דומה בישראל גם במדינות נוספות יש מאגר מספרי טלפון שחברות טלמרקטינג מנועות מלהתקשר אליהם להצעות עסקיות יכול לסייע אף הוא במניעת פגיעה כלכלית.
באוסטרליה למשל, כל אדם יכול להירשם למאגר ומספרו יישאר רשום עד שיבקש להסירו. המאגר מנוהל על ידי רשות התקשורת האוסטרלית, והתקשרות של חברת טלמרקטינג למספר הרשום במאגר היא עבירה על החוק. גם בארה"ב קיים מאגר טלפונים דומה (Do not call registry).
הקמת מוקדים טלפוניים ופיצוי צרכנים
במדינות רבות קיים מוקד להגשת תלונות, באמצעות הטלפון, הדואר או האינטרנט. באתר רשות הסחר הפדרלית (FTC) בארה"ב ניתן לדווח על הונאות. באוסטרליה, ניתן לפנות למועצה לתחרות וצרכנות דרך אתר האינטרנט, בדואר או בטלפון, עם אפשרויות פנייה מיוחדות לכבדי שמיעה ודיבור ולדוברי שפות שאינן אנגלית. בבריטניה קיים מוקד פניות צרכנים טלפוני. בישראל פועלות המועצה הישראלית לצרכנות, הרשות להגנת הצרכן ורשות ההסתדרות לצרכנות, בין היתר, לצד ארגונים כמו אמון הציבור.
בארה"ב אף קיימים מנגנונים למתן פיצוי כספי לצרכנים. כשרשות הסחר הפדרלית (FTC) תובעת חברה או מגיעה איתה להסדר כספי, ה-FTC משלמת פיצויים לצרכנים שנפגעו על ידי החברה (במידה ופרטיהם ידועים); אם פרטי הצרכנים אינם ידועים, הצרכנים הנפגעים יכולים לפנות אל ה-FTC ולבקש פיצוי. כך למשל, בין 1 ביולי 2018 ל-31 בדצמבר 2019, שילם ה-FTC 543 מיליון דולר פיצויים ל-3.7 מיליון צרכנים. גם בבריטניה, הרשות לתחרות ולשווקים יכולה לתת פיצוי כספי בתנאים מסוימים לצרכנים שנפגעו מחברה שפעלה בניגוד לחוק.
כמו כן, בחלק מהמדינות יש לרשות לתחרות גם סמכות פלילית והיא יכולה לקנוס או להביא למאסר עושקי קשישים. בנוסף, כמו בארץ, התביעה יכולה להיות מול החברה והמנהל שלה.
