הבית נבנה במקור, לפני כ-20 שנה. הוא חלק מקומפלקס של בניינים במרכז העיר באר-שבע. בני הזוג, שוחרי תרבות ואמנות, ולאור העובדה שרכישת דירה חדשה לא הייתה אופציה עבורם, מטעמים כלכליים, הם החליטה לערוך שיפוץ לדירה, ולהפוך אותה ליותר עדכנית ומותאמת לצרכים החדשים שלהם.
בשל מגבלת תקציב, הוחלט לא לשפץ את כל החדרים, כך שלמעשה חדר השינה של הזוג עבר שיפוץ מינורי וחלק מפרטי הריהוט שברשותם נשמר.
מדובר בשיפוץ חלקי, שכלל שינוי בחלוקת החלל הציבורי, בשיפוץ מן היסוד של חדר הרחצה, והחלפת ה'גמר' של הדירה (ריצוף, חיפויים, ריהוט, צבע ותאורה).
מספר החדרים נותר כפי שהיה, אך החדרים שינו את ייעודם. חדר הילד הצעיר שעזב את הבית, הוסב להיות חדר משפחה ואירוח.
חדר נוסף ששימש כמחסן, הפך לחדר 'תרבות', בו בעל הבית מבלה שעות רבות בצפייה בסרטים או בהאזנה למוזיקה.
ביקשו שהשיפוץ יאפשר להם לחיות בבית 'ביחד ולחוד'
"אחד הדברים המעניינים ביותר הוא שבני-הזוג נשואים שנים רבות מאוד, אך שונים האחד מהשנייה בתכלית", מתארת מעצבת הפנים, קרן מאיר.
"המגורים בבית, מתאפיינים בחוויה של 'ביחד ולחוד'. לכל אחד מהם עולם עשיר של אהבות ותחביבים אישיים, אשר הצריכו התייחסות בחלוקת החלל".
לדבריה, "לכל אחד מהם הוגדר חלל פרטי המאפשר להם התנתקות, זאת למרות ששטח הדירה אינו גדול במיוחד. כמו כן, יש נקודות ממשק באופיים, הבאים לכדי ביטוי בחללים משותפים".
למשל, הבעל חובב מושבע של מוזיקה יוונית ושל סרטי אלמודובר. הוא מבלה שעות רבות בהאזנה למוזיקה, בתרגום השירים, בקריאת ספרים ובצפייה בסרטים.
לכן, הוא ביקש לעצמו חדר שיכיל את כל עולמו: מדפים עמוסים בדיסקים, מסך טלוויזיה גדול, אחסון נגיש לספרים הרבים ותצוגה של
אוסף כרטיסי הופעות אותן הוא שור באדיקות כל השנים.
מכיוון שלעתים בת-הזוג מצטרפת אליו לצפייה משותפת בסרט, הוחלט לרכוש שתי כורסאות תואמות ונוחות, לחוויית צפייה זוגית. כאמור, ביחד ולחוד, בכל המובנים.
בעלת הדירה, ביקשה לעצמה פינה בלב הבית, שבה תוכל לשבת שעות, לשוחח עם בני-משפחתה ולהשקיף על כל החלל.
מאיר: "היה לה חשוב שבכל נקודה שבה העין שלה תנוח, היא תפגוש רהיט מסקרן, פריט אמנות והרמוניה של צבעים. היא רצתה שהבית יעניק לה חוויה של קלילות וחופש. לכן, נבחרה פלטת גוונים מודרנית יחסית, עם נגיעות כפריות. הצבעוניות הייתה לה מאוד חשובה, והיא רצתה חוויה משמחת ומוארת בבית".
מיקום: באר-שבע
סוג המבנה: דירת קבלן.
גודל: דירה בשטח של 120 מ"ר.
הבית נבנה במקור: לפני כ-20 שנה.
דיירים: בדירה מתגוררים בני-זוג בעשור השביעי לחייהם.
עיצוב פנים: קרן מאיר.
סוג השיפוץ: שיפוץ חלקי שכלל שינוי החלל הציבורי ושיפוץ חדר הרחצה.
משך השיפוץ: תהליך התכנון נמשך כחודשיים והעבודה בפועל נמשכה חודשיים נוספים.
סכום השיפוץ: כ-300 אלף שקל.
המרפסת: באווירה של חופשה יוונית
מרפסת הבית, משקיפה אל בניין העירייה ואל מוסדות מרכזיים בעיר, אשר לפני עידן הקורונה היו מקום שהייה משמעותי עבור בני-הזוג. בהתאם לכך, הוקצה תקציב לצורך שדרוג המרפסת.
מאיר: "הקו המוביל היה שהמרפסת תעניק תחושה של 'חופשה יוונית'. לשם כך, אריחים הריצוף הוחלפו לאריחים מצוירים, נרכש ריהוט גן מעוצב ונוח ומוקמו עציצים על הרצפה, על הקיר ועל השולחן".
חלון לים התיכון כבר מהכניסה לבית
"לאור העובדה שמדובר בדירה שהיא חלק מבית משותף, הרי שלא ניתן היה לשנות את גודל החלונות או את מיקומם", מתארת מאיר. "ואולם, דלת הכניסה הישנה הוחלפה בדלת מעודכנת כחולה בעלת 'חלון', המהווה את ההשראה ומתאימה לסגנון העיצוב של הבית".
הקיר המרכזי בדירה בוטל
לא נהרסו קירות רבים בדירה, וחלוקת החדרים הייתה מינורית. הקיר המרכזי בבית בוטל, והגדיר מחדש את החלל המרכזי.
מאיר: "זה היה קיר שבעבר הפריד בין המטבח לסלון, וכעת אפשר תחושה של חלל ציבורי מרווח במיוחד, המתאים מאוד לאירוח.
"ההחלטה על הריסת הקיר נבעה מרצונם של בני-הזוג לארח את כל בני-המשפחה והחברים בצורה הרבה יותר נעימה, ופחות צפופה".
בעבר, הקיר שפנה לסלון, שימש למיקום מסך הטלוויזיה. ואולם, משהשימוש בטלוויזיה הוגדר כשימוש משני, הוחלט לוותר לגמרי על טלוויזיה בחלל הציבורי, ולהסתפק בשני מסכים טלוויזיה: האחד בחדר השינה של בני-הזוג, והשני בחדר הייעודי לצפייה (שבעבר היה מחסן).
קיר נוסף שנהרס, הוא הקיר שתחם את המקרר, ופנה אל דלת הכניסה. במקומו, נוצרה חציצה באמצעות פריט נגרות מיוחד, שהוא מהווה את מבואת הכניסה.
שטחי אחסון
"כמו כל בית ישראלי עמוס חפצים, גם כאן הייתה דרישה לכמות מספקת של שטחי אחסון", אומרת מאיר. "אמנם חדר המחסן בוטל, אך גם שירותי האורחים בוטלו, ובמקומם נבנה ארון אחסון עמוק במיוחד. כעת מאוחסנים בו סירי ענק, פלטה לשבת וכלים לפסח".
פינת האוכל שהייתה דחוסה במטבח קטן בעבר, עברה לחלל הציבורי, כך שניתן היה להוסיף שטחי אחסון במטבח, ושידת כלים שתוכננה במיוחד לשם כך, מכילה את כל כלי האירוח, ומאפשרת משטח עבודה נוסף.
לדברי מאיר, "עם שיפוץ חדר הרחצה, שופץ גם חדר השירות הסמוך אליו. תוכנן בתוכו ארון מותאם המכיל מכונה ומייבש כביסה, מקפיא, סלי כביסה, מדפים לכביסה נקייה, ומידוף גבוה לאחסון מזוודות.
"אחד הדברים שהיה מאוד חשוב לבעלת הדירה הוא שהאקססוריז והתכשיטים האהובים עליה, יאוחסנו בצורה נוחה במגירות ייעודיות, והדבר התאפשר בעזרת ריהוט בנגרות אישית".
מה היו האתגרים העיקריים בשיפוץ?
"האתגר העיקרי היה עמידה בתקציב המוגבל שעמד לרשותם", מתארת מאיר.
"כמו כן, היה אתגר בהעמדת החלל, כך שהוא יאפשר אירוח למספר משפחות, מבלי לפגום בתחושת המרחב בדירה, ביומיום".
נדרשנו לפתרונות אחסון רבים, זאת מבלי שהבית כולו יהפוך לחדר ארונות אחד גדול. מאיר: "היה צורך במציאת פתרון לאירוח הכולל שינה לשתי משפחות במקביל, זאת, ללא שימוש בספות נפתחות סטנדרטיות, אלא בפתרון שיאפשר דינמיות כשהנכדים מגיעים לביקור ונשארים ללון".
המטבח המקורי נשאר במקומו, ורק החזיתות שלו שודרגו
למרות שהקיר המחבר בין הסלון ולמטבח נהרס, הרי שהמטבח המקורי נשאר במקומו. הוא שופץ, וכל החזיתות והידיות שלו הוחלפו, אך מיקום הארונות לא השתנה. גם לפני השיפוץ, המטבח היה חלק מאוד מרכזי בבית.
השינוי העיקרי במטבח, התאפשר עקב ויתור על דלפק האכילה ביומיום, שהיה קיים בנוסף לפינת האוכל. הוחלט על 'איחוד כתובות', ועל יצירת אזור אכילה אחד בלבד, בפינת אוכל שמוקמה מחדש במרכז הבית.
במקום שהתפנה, יצרנו 'המשך' למשטח העבודה, בעזרת שידה מסוגננת, לאחסון כלים.
הסלון
"הפריט הראשון שמוקם בסלון היה הספה, שכונתה ה'בית' של הלקוחה", מתארת מאיר.
"הדרישה הייתה למקם אותה במקום המשקיף אל כל חלקי הדירה. השינוי הנוסף בסידור הישיבה, התקבל עקב ויתור על קיר הטלוויזיה.
"מול הספה, מוקמה פינת האוכל, דבר המאפשר ישיבה נוחה בשני החללים גם יחד. בשעת אירוח, ניתן פשוט למשוך את כסאות האוכל ולאפשר ישיבה נוספת בסלון, בסיום הארוחה".
קיר כוח
קיר הכוח בדירה הוא קיר הכניסה. מצדו האחד הוא נגלה לעין ברגע שנפתחת דלת הכניסה. מצדו השני, הוא תוחם את המטבח.
"לפני השיפוץ, היה קיר סטנדרטי שעליו מוקם ארון אחסון", אומרת מאיר. "זהו למעשה כרטיס הביקור של הבית. הוא מעוטר בדוגמת משרביה החרוטה על גבי חלקו העליון, ומעטרת גם את המגירות".
האם היו רהיטים או פרטי אמנות שהיה חשוב לבני-הזוג לשמור גם לאחר השיפוץ?
מאיר: "בהחלט כן. כאמור, בני-הזוג שוחרי אמנות, וכל פריט וכל תמונה בבית הם רבי משמעות עבורם. התמונות שעל הקיר צוירו כמתנה עבורם, על-ידי צייר, כשבאחת מהן מופיעה בעלת הדירה. יתר התמונות נרכשו במהלך מסעותיהם בעולם, והן מהוות מזכרת וזיכרון פועם לרגעים ולחוויות שצברו יחד. לכן, זה היה טבעי לגמרי שחלק גדול מאוסף האמנות שלהם יחזור לבית, גם במתכונתו המחודשת, שכן זה מאפיין בדיוק את מי שהם, והם רצו שהבית ישקף אותם ואת סיפור חייהם".
לגבי מיקום פריטים אלו, הרי שזה נקבע רק בסיום השיפוץ. מאיר: "רק כשכל הרהיטים והטקסטיל עמדו במקומם, סקרנו ביחד את האוסף, ומצאנו את המקום הנכון לכל תמונה ולכל פריט. חלק מהתמונות מוסגרו מחדש, כך שיתמזגו בצורה הרמונית עם הבית המחודש".
האם היו רהיטים מסוימים שעברו חידוש והתאמה לסגנון החדש?
מאיר: "המזנון הישן וספריה ישנה נצבעו ועברו לחדר המוזיקה שם מאוחסנים בהם ספרים ודיסקים".
האם שונה גודל חדרי השירותים והאמבטיה?
מאיר: "המקלחת הראשית שופצה מן היסוד. הוחלפו בה תשתיות ונעשה בה שינוי משמעותי של החלפת האמבטיה במקלחון מרווח. חדר שירותי האורחים, שכמעט ולא היה בשימוש, בוטל. במקומו, נבנה ארון עמוק שמשמש לאחסנה של מוצרי חשמל ומטבח שונים שאינם בשימוש יומיומי".
האם הוחלפה צנרת?
מאיר: "תשתיות חדר הרחצה הראשי הוחלפו במלואן (חשמל ואינסטלציה), וכן מיקום הברזים השתנה, לאור ביטול האמבטיה והמעבר למקלחון. בחלל הציבורי, נוספו נקודות חשמל, ושונו מיקומי תאורה.
"חדר הילדים שהוסב לחדר משפחה וכן המחסן שהפך לחדר מוזיקה קיבלו התייחסות מעמיקה גם ברמת תכנון החשמל, כך שיאפשרו צפיה מוחה וחיבור של תקשורת ואסיזרי שמע מבלי לראות כבלים לאורך הקירות, ואלו הוצנעו בתוכם".
מה היה השינוי בחדרי השינה?
מאיר: "אחד מחדרי השינה, הפך לחדר משפחה, המשמש כפינת טלוויזיה וכן לצורכי אירוח. מוקמה בו פינת מרבץ, המורכבת משתי שכבות של כריות גדולות ועבות.
"וכך, בימים שבהם חלק מהמשפחה המורחבת נשאר ללון בסוף השבוע, מתקבלות שלוש מיטות יחיד הפרושות אחד לצד השנייה, ומספקות פתרון לינה נוח יותר מאשר הספות הנפתחות".
עוד חדר מאתגר היה חדר בעל צורה זוויתית ומאתגרת, אשר הפך לחדר 'התרבות', כאמור. פינת האוכל המקורית נדחסה לפינת הבית.
מאיר: "כבית שמארח מספר משפחות בכל סוף שבוע נמאס לבני הזוג מעבודה קשה סביב עריכת שולחן השבת (הזזתו למרכז החלל, פתיחתו וסגירתו). העקרון היה ליצור שולחן אוכל מרכזי שפתוח ומזמין תמיד, ללא צורך בהכנות מיוחדות ומסורבלות.
האם היה דבר מסוים במהלך שלבי התכנון, שאת כמעצבת התעקשת עליו ובעלי הנכס התנגדו לו, אך לבסוף הסכימו עם עמדתך?
מאיר: "בתחילת התהליך, לא הייתה כוונה מצד הלקוחות לעשות כל שינוי במטבח, שכן הוא שופץ והוחלף כמה שנים לפני השיפוץ הנוכחי. תוך כדי קבלת ההחלטות, בניית התקציב וגיבוש הקונספט העיצובי, בעלי הנכס הבינו שכל עוד לא נשנה את חזיתות המטבח ונתאים אותן לאווירה החדשה זה יהיה פספוס רציני".
לדבריה, "בשונה מחלוקת הבית הישנה, הרי שבסידור החדש, המטבח מאד גלוי לעיין והשארתו במתכונתו הישנה הייתה צורמת לעין ולא מתאימה לעיצוב הכולל שנבחר".
עוד כתבות בנושא:
על העיצוב ובחירת הגוונים לבית
"לאור השיחות המקדימות עם בעלי הנכס, התגבש הקונספט של סגנון עיצוב ים-תיכוני", אומרת מאיר. " אמנם הבית ממוקם בבאר-שבע, עיר ללא ים, אך זו הייתה ההשראה לשיפוץ. בעלי הנכס רצו להרגיש שהם בחופשה ביוון. הדבר השפיע על בחירת גוונים רגועים של ים, החל מהכחול העמוק שנבחר לדלת הכניסה, דרך גווני חול של הספה ועד לצבעי מים במטבח ובכורסאות.
"לשולחנות נבחרה טקסטורה של צדפים, וכך גם לקרמיקה המחפה את הרהיט בפינת האוכל. מרפסת הבית רוצפה בריצוף יווני בהשראת סנטוריני, וכך גם מרקם המשרבייה ברהיט שבכניסה לבית".
למקלחת שעברה חידוש, נבחרו אריחי ריצוף המדפים את ריצוף, האבן שבשבילי צפון יוון.
ואולם, בניגוד לכל עיצוב חללי הבית, הרי שחדר אחד עוצב באופן שונה לגמרי. הוא יותר בסגנון ספרדי דרמטי, בהשראת סרטי אלמודובר.
"הוא מאופיין בצבעוניות עזה, ועבור בעל הנכס הוא מעניק השראה ותואם את רצונותיו", אומרת מאיר.
"בעלי הנכס מתגוררים כבר שנה בבית, מאז השיפוץ. ולמעשה החללים שהם הכי משמעותיים עבורם ביומיום, בייחוד בתקופת הקורונה, הם חדר המוזיקה והמרפסת – בהם הם שוהים רוב שעות היום".
איך זה נראה לפני השיפוץ?
ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"
