חנה פרי-זן, בנקאית בכירה ולשעבר חברת הנהלה בבנק הפועלים - שבשנת 2013 הופיעה ברשימת המנהלים שיאני השכר בחברות הציבוריות עם עלות שכר שנתית של 6.5 מיליון שקל - התחילה את דרכה לצמרת מלמטה: לאחר שירות צבאי כקצינת ת"ש ונישואים לבעלה בני פרי-זן, היא החלה לעבוד כפקידה במחלקת ניירות ערך בסניף בנק הפועלים בירושלים. תוך כדי כך למדה לתואר ראשון בכלכלה ולתואר שני במינהל עסקים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בעקבות מעבר דירה לתל-אביב, היא עברה לעבוד באגף ניירות ערך בהנהלת הבנק בתל-אביב, אגף שהתפתח מאוחר יותר להיות יחידת המחקר באגף לניירות ערך ונכסים פיננסיים, שהיא עמדה בראשה. לאחר התקדמות נוספת ומהירה בסולם הדרגות בבנק, ב-2004 היא צורפה כחברה בהנהלת הבנק וכאחראית על מה שהיה אז חטיבת הנכסים הפיננסיים של הלקוחות (ניירות ערך ומוצרים פנסיוניים). היא הייתה מהנשים הראשונות שצורפו להנהלת הבנק. בתפקידה האחרון בבנק הייתה יו"ר פעילים, החברה-בת של הבנק לניהול תיקי ניירות ערך של לקוחות גדולים.
3 צפייה בגלריה
חנה פרי-זן
חנה פרי-זן
חנה פרי-זן
(צילום: אוראל כהן)
לפני שנה פרשה פרי-זן (69) מהבנק, ומאז היא פעילה, בין יתר עיסוקיה, כשגרירה בהתנדבות של חינוך פיננסי לנשים, ומרצה בנושא בארץ ובכל העולם. "כאחראית על חטיבת הנכסים הפיננסיים של הלקוחות בבנק, התוודעתי ביתר שאת לנושא הפערים בין פנסיות של נשים וגברים ולנושא חוסר הידע הפיננסי אצל נשים בכלל", מסבירה פרי-זן.
לפעילות החברתית שלה שותף גם בעלה, בני, תכשיטן וחובב אמנות ותרבות כמוה. השניים פעילים בגופים חברתיים שונים, והמראה הקריאטיבי והמסוגנן שלהם, מסגרות המשקפיים הלא שגרתיות של חנה והתכשיטים שעליה - הפכו לסימן היכר. לזוג שני ילדים - יוני, שעובד בבנק הפועלים, ועדי פרי-זן רביד, רופאה, שנשואה לכתב המדיני ברק רביד. הם גרים בנאות אפקה בבית גדוש יצירות אמנות. ליום ההולדת האחרון היא קיבלה כמתנה מהמשפחה עבודה של האמנית המוערכת זויה צ'רקסקי.
"באחת ההרצאות מישהי קמה ואמרה לי: 'אני מנהלת תקציב מאוד גדול בחברה מובילה ועושה זאת מצוין, אבל אף פעם לא חשבתי איך לנהל מקצועית את התקציב הביתי ואת נושא הפנסיה שלי'. זה מדהים אותי כל פעם מחדש"
לצד פעילותה בתחום החינוך הפיננסי לנשים, בימים אלה התמנתה פרי-זן ליו"ר בהתנדבות של "החוויה הישראלית", חברה-בת של הסוכנות היהודית, שעוסקת בהבאת עשרות אלפי צעירים יהודים, בעיקר בני נוער, מחו"ל לביקור בארץ במטרה להכיר להם את ישראל באמצעות תוכניות שונות כמו "מסע" ו"תגלית", שנמשכות משבוע ועד שנה. פעילות החברה נפגעה קשות בתקופת הקורונה, ופרי-זן כבר מלאה ברעיונות איך להחזיר ולהרחיב אותה. בין היתר היא מתכוונת לכלול את הבורסה לניירות ערך במסלול אתרי התיירות של הצעירים, ולהנגיש להם את שוק ההון הישראלי. פרי-זן: "'חוויה' היא אמצעי בלתי רגיל להדק את הקשר של הצעירים לבורסה בתל-אביב ולהכיר להם את הכלכלה הישראלית. בכלל, אני מתכוונת לחדד את המסלולים שנציע לפי סוגי עניין - כמו מוזיקה, היסטוריה - ולהרחיב את גילי המבקרים ואת מספרם".
3 צפייה בגלריה
חנה פרי-זן
חנה פרי-זן
"צריך להנגיש לצעירים את שוק ההון הישראלי". חנה פרי-זן
(צילום: אוראל כהן)

"אנשים עושים הרבה טעויות"

כפעילה בתחום המגדר והחינוך הפיננסי לנשים, פרי-זן מרצה כאמור במדינות רבות, ושמה דגש גדול על נושא הפנסיה. "אחת ההחלטות הפיננסיות הכי משמעותיות בחיים היא ההיערכות הפיננסית לפנסיה. לכן חינוך פיננסי, שצריך מבחינתי להיות כבר מהגן, חיוני לעצמאות כלכלית בכלל, ושל נשים בפרט", היא אומרת. "באחת ההרצאות שלי בנושא מישהי קמה ואמרה לי: 'אני מנהלת תקציב מאוד גדול בחברה מובילה ואני עושה מצוין את תפקידי, אבל אף פעם לא התייחסתי לדברים שאת מדברת עליהם - איך לנהל מקצועית את התקציב הביתי ואת נושא הפנסיה שלי'. זה מדהים אותי כל פעם מחדש כמה אין מודעות לנושא הפנסיה.
"למשל, לכך שאפשר לעבור מקרן פנסיה אחת לשנייה כדי לשפר תשואות. אנשים בכלל לא יודעים לקרוא את דו"חות הפנסיה שלהם, או לא מתעניינים בתשואות של קרן הפנסיה שלהם. יש עכשיו פרסומת מוצלחת של אחד מבתי ההשקעות, שאומרת משהו כמו 'אתה יודע מי בעל המכולת שלך, מי בעל מכון הכושר שלך, אבל אתה לא יודע מי מנהל את קרן הפנסיה שלך'.
"ראיתי בתפקידי הרבה טעויות שאנשים עושים לגבי החיסכון הפנסיוני שלהם. קרן השתלמות, למשל, היא חלק מהחיסכון הפנסיוני, ולא מקור ל'בזבוזים'. אני אומרת לנשים: גם ככה הפנסיה שלך דפוקה, אז אל תעשי טעות ותמשכי את קרן ההשתלמות בשביל שיפוצים או חופשה בחו"ל. את רוצה מטבח? תבדקי אפשרות לקחת הלוואה בנקאית. ובטח לא צריך למשוך את קרן הפנסיה כשמסיימים מקום עבודה".
מה המטרה של הפעילות שלך? "אני מאוד פעילה בנושא המגדר, ומטרת-העל שלי היא לעודד נשים לא לפחד ולהעז לשלב קריירה ואמהות וזוגיות וחינוך פיננסי. כפעילה בתחום, פנתה אליי לאחרונה חוקרת קנדית ושאלה איזו החלטה הכי מוצלחת קיבלתי בחיי המקצועיים. אמרתי לה: 'הקשבתי לבעלי'. כמעט נפל לה הטלפון מהיד. הסברתי לה שבזמנו, כזוג צעיר, בני, בעלי, רצה לעבור מירושלים לתל-אביב. הסכמתי, והמעבר להנהלת הבנק בתל-אביב סללה לי את הקריירה בבנק.
יש לי חברה, לא ישראלית, שהכרתי כשעבדה בבנק הפועלים בלוקסמבורג, וכשפרשה הקימה מאגר של דירקטוריות פוטנציאליות לחברות באיחוד האירופי, במטרה לקדם נשים. היא כללה אותי במאגר. אני שימשתי, במסגרת תפקידי בבנק הפועלים, גם כדירקטורית בחברות-בנות של הבנק בחו"ל. היום אני מרצה בכנסים שהיא עורכת באירופה. לפני חודש הרציתי לפני נשים בקופנהגן ולפני חודשיים בלוקסמבורג. החודש אני מרצה בוורשה. אני מדברת איתן על חינוך פיננסי, שהקורונה רק הבליטה כמה הוא חיוני. הנתונים העולמיים הראו שנשים נדפקו יותר בקורונה. לפי הסטטיסטיקה העולמית, יותר נשים איבדו משרות מגברים, וחלקן בחרו בלית ברירה לסיים עבודה ולהישאר עם הילדים בבית, שזה בפירוש אפליה של נשים בעולם העסקי".
3 צפייה בגלריה
חנה פרי-זן
חנה פרי-זן
"הקורונה רק הבליטה כמה שחינוך פיננסי הוא חיוני". חנה פרי-זן
(צילום: אוראל כהן)

"לא לפחד, לקפוץ למים"

מה השאלה הכי נפוצה שנשים שואלות אותך בכנסים? "בעיקר איך מתחילים לנהל תקציב לבית, זה נראה להן מסובך. זה נובע מכך שיש הרבה משקי בית שבהם הבעל הוא האחראי 'על החשבונות', ובחלק גדול ממשקי הבית אף אחד לא אחראי, ובכלל לא מתנהלים לפי תקציב. וכמובן, איך משלבים בית וקריירה. אני אומרת להן: אתן לא צריכות אפילו טבלת אקסל. כל מה שצריך זה נייר ועט ולרשום כל הוצאה וכל הכנסה. בשבוע שעבר השתתפתי בזום בכנס של OECD (ארגון המדינות המפותחות) על הנושא של חינוך פיננסי לנשים, לרגל 'שבוע הכסף העולמי' של ה-OECD (שעוסק בחינוך פיננסי - נ"ז).
"רואים שזה אופייני בכל העולם שנשים אחראיות פחות על התקציב הביתי, גם כי אין כלל מודעות לכך שצריך לנהל בבית תקציב. אני מרצה להן בעיקר על שני נושאים: הסיפור האישי שלי בהיבט של קריירה ומשפחה ומה קורה בישראל בנושא של קידום נשים בכלל ובדירקטוריונים. אני מספרת ששירַתי בצבא כקצינת ת"ש והשתחררתי בדרגת סגן. באירופה שירות נשים בצבא מעורר עניין. אני מספרת איך התחלתי במקביל ללימודים באוניברסיטה בהקמת משפחה, ומסבירה ששילוב קריירה ומשפחה מצריך נחישות ותכנון".
"כל נושא קידום נשים בישראל עשה כברת דרך מכובדת מאז שאני התחלתי את הקריירה, אבל עדיין יש הרבה דרך לעשות. אם את מסתכלת על נושא השכר, עדיין יש פערי שכר בין נשים וגברים, יש פחות נשים בדירקטוריונים, פחות מנכ"ליות. עדיין אין שוויון"
מה עצת הזהב שלך? "מאוד פשוט: לא לפחד, לקפוץ למים - גם אם את לא יודעת מה יהיה - ולא להתבייש להסתייע בעזרה עם הילדים, וגם בכסף. את לא מבינה? תשאלי, תחקרי. אנחנו חיים בעולם של משאבים מוגבלים, וחייבים לנהל אותם. אחת המתנות הגדולות שקיבלתי בחיים זה הקריירה שלי בבנק, דרכה למדתי על כל תחומי החיים: בני אדם, ניהול סיכונים, משאבי אנוש, אסטרטגיה. לכן חינוך פיננסי ככלי לעצמאות נשים מאוד חשוב בעיניי. צריך להתחיל אותו כבר מהגן. זה לא רק ניהול תקציב הבית, זה גם ניהול תקציב הזמן - שהוא משאב מוגבל כמו הכסף. צריך לרשום, להתבונן ולהחליט באופן מושכל למה להקציב את הזמן. מה חשוב ומה פחות. כך אני נהגתי.
"כל נושא קידום נשים בישראל עשה כברת דרך מכובדת מאז שאני התחלתי את הקריירה, אבל עדיין יש הרבה דרך לעשות. אם את מסתכלת על נושא השכר, עדיין יש פערי שכר בין נשים וגברים, יש פחות נשים בדירקטוריונים, פחות מנכ"ליות. עדיין אין שוויון".
עד כמה אי-השוויון פוגע בפנסיה שלנו? "כשיש אפליה בשכר, פועל יוצא של זה הוא חיסכון נמוך יותר לפנסיה. אבל אצל נשים יש גורמים מרעים נוספים. למשל כשנשים לוקחות חופשות לידה מעבר לשלושה חודשים. נשים גם פורשות יותר מוקדם לפנסיה, בגיל 62 לעומת 67 לגברים, בעוד שתוחלת החיים שלהן יותר ארוכה - בישראל 84.1 שנים, לעומת 81.2 שנים לגברים. בעולם תוחלת חיי אישה ממוצעת היא 73.2 שנים.
"כשחופשות לידה מתארכות מעבר לשלושת החודשים שעל פי חוק, אם נשים לא מפרישות בעצמן לקרן הפנסיה שלהן, הן מקצרות למעשה את זמן החיסכון הפנסיוני שלהן וכך נוצרת אפליה לרעתן בפנסיה"
"כשחופשות לידה מתארכות מעבר לשלושת החודשים שעל פי חוק, העובדת היא זו שצריכה להפריש לקרן הפנסיה שלה, אם היא רוצה לשמור על רצף בחיסכון הפנסיוני. נשים רבות לא מודעות לכך, ובכך מקצרות למעשה את משך זמן החיסכון הפנסיוני שלהן. במקביל הן חיות יותר זמן בגיל הפרישה, כך שנוצרת אפליה לרעתן בפנסיה. העלאת גיל הפרישה היא חיונית להשוואת הפנסיה בין נשים וגברים. אני באה מעולם הנתונים, וחד-משמעית - נשים נמצאות בפער מגברים בנושא הפנסיה".
בזמנו, כשרצו להעלות את גיל הפרישה לפנסיה לנשים, חברות הכנסת שלי יחימוביץ', זהבה גלאון ואחרות התנגדו בטענה שהמהלך יפגע בנשים המשתכרות שכר נמוך, שהעלאת גיל הפרישה תדחה עבורן בשנים את מועד קבלת קצבאות האזרח הוותיק מהביטוח הלאומי. "מבחינתי הנתונים ברורים: תוחלת חיים ארוכה יותר, שכר נמוך יותר ופרישה מוקדמת יותר - זה הכל לרעת הנשים בנושא הפנסיוני. שורש הבעיה הוא שבקרב נשים ובכלל בציבור אין מודעות ואין רצון לחקור ולהבין את נושא הפנסיה. כשלא מבינים בפנסיה, לא מבינים את חשיבות משך החיסכון לגודל קצבת הפנסיה. מודעות לחיסכון לפנסיה היא חלק מהדרך של נשים לעצמאות כלכלית".
"אין בציבור מודעות ורצון לחקור את נושא הפנסיה. כשלא מבינים בפנסיה, לא מבינים את חשיבות משך החיסכון לגודל קצבת הפנסיה. מודעות לחיסכון לפנסיה היא חלק מהדרך של נשים לעצמאות כלכלית"
מהניסיון שלך בתחום ניירות הערך, מה את חושבת על התופעה של "רובין הוד" ואפליקציות דומות המאפשרות לכל אחד לעקוף את יועצי הבנק ולסחור בעצמו בניירות ערך תוך חיסכון בעמלות? "מרגיז שמה שהמשקיעים בודקים בעיקר זה גובה העמלות. תבדקו קודם את שאר האלמנטים: איזה חלק מתיק ניירות הערך אתה מוכן לסכן, באיזו דרגת סיכון, מה אתה יודע על הנייר שאתה רוכש. כלל הזהב שלי הוא: ייזהר הקונה. האחריות מונחת עליו. זה לא משחק. אנשים יכולים לאבד את כל החיסכון שלהם אם לא יתנהלו בתבונה".