בדרך-כלל, כשמדברים על נגישות, מתרכזים באנשים המתניידים בכיסאות גלגלים. לרגל יום הנגישות הבינלאומי שחל השבוע (3.12) החלטנו השנה להתייחס לאחת המוגבלויות המורכבות ביותר לתפקוד, שכן היא משפיעה על כל תחומי החיים – עיוורון.
את הכתבה הזו למשל, כל עיוור שירצה לקרוא, לא יוכל. הוא יצטרך להאזין לה, באמצעות ההנגשה הקולית המותקנת באתר זה. ואולם, למרבה הצער, לא כל האתרים עדיין מונגשים בהתאם לחוק ולתקנות הברורות שנקבעו. זאת, למרות שחלקם אתרים ממשלתיים וציבוריים, שהוקמו מכספי משלמי המיסים.
כמו כל מוגבלות אחרת, היא יכולה לתקוף כל אחד מאיתנו באמצע החיים, ללא התראה מוקדמת, ולהשפיע רבות על ההתנהלות שלנו ושל הקרובים לנו.
עבור רבים מאיתנו, משבר הקורונה הגביר את השהות הממושכת בבית. עבור עיוורים וכבדי ראייה רבים, זהו המצב ביומיום.
הקושי בהתנהלות בתחבורה ציבורית, היעדר הנגישות המספקת במרחב הציבורי והאנרגיות העצומות שגוררת שהייה בחוץ – כל אלו, משאירים אותם יותר ויותר בבית.
"עבור עיוור, ההתנהלות במרחב הציבורי כרוכה בדריכות רבה, שמחייבת השקעת אנרגיות עצומות ביומיום, וגורמת לעייפות גדולה יותר", אומר ראובן ברון, יועץ נגישות וכבד ראייה בעצמו, אשר החל לאבד את הראייה בגיל 6, ומאז המצב רק החמיר.
ואולם, לא תמצאו אדם אופטימי ממנו. גם בגיל 71, ולמרות שאינו חייב לעבוד לפרנסתו הוא נוסע מדי שבוע בתחבורה ציבורית לבית-החולים, שם הוא עובד כמעסה. בין השאר, ברון משמש כיועץ נגישות במכון התקנים, במרכז לעיוור, בתביעות ייצוגיות ובוועדות חקיקה בכנסת.
בימים אלו, הוא מתאמן בשחייה בים (עם מלווה), לקראת איש הברזל שיתקיים בינואר הקרוב. וזה אחרי שכבר סימן וי וטיפס על הקילימנג'רו, ההר הגבוה ביותר באפריקה והביא מדליות מהשתתפות בטריאתלון.
12 צפייה בגלריה
ראובן ברון, יועץ נגישות וכבד ראייה בעצמו, המתכונן בימים אלו בשחייה, ריצה ורכיבה על אופניים, לקראת 'איש הברזל'
מאיפה אתה מביא את האופטימיות ואת החיוניות הזו?
"אני מודע לכך שעיוורים רבים תקועים בבית, בדיכאון, בייחוד בתקופה שבה מודיעים להם שמצב הראייה שלהם הוא בלתי הפיך", אומר ברון. "מאחר שאני חושב שזה לא פתרון, בחרתי בדרך אחרת. לאורך השנים חלה החמרה במצבי, ובכל פעם התארגנתי לקראת המצב החדש, למדתי להתמודד עם הנתונים הקיימים. אז הרבה אני לא רואה, אבל אני מדמיין".
אז כאמור, למרות שיש לא מעט עיוורים ששומרים על חיים פעילים מאוד מבחינה תעסוקתית וחברתית, יש את אלו שטרם הסתגלו למצב החדש, ואולי אף לא מודעים לפתרונות הרבים שקיימים.
החדשות הטובות הן שבשנת 2020, כמות הטכנולוגיה המסייעת היא אינסופית. "היעדר המודעות, גורם לרבים שמתחילים לאבד את הראייה להתבייש, לא לספר למעסיק שלהם ולעתים להיות מפוטרים או להתפטר בגלל שההספק שלהם בעבודה נמוך", אומרת ד"ר אילנה גלייטמן, מנהלת שירות ראייה, שמיעה וטכנולוגיה במשרד העבודה והרווחה.
"במקרים רבים, ניתן היה לשמור על מקום העבודה, שכן אם העובד והמעסיק היו מודעים לעזרים הנכונים, הם היו יכולים להמשיך לשמור על התפוקות שלהם. גם עובד עיוור יכול להיות מאוד פרודוקטיבי, אם מאפשרים לו את העזרים המתאימים".
לפני הכל: יש שירותים ועזרים רבים שאתם לא מודעים אליהם
לא רבים יודעים, אבל אם במרוצת השנים הראייה שלהם הידרדרה, חשוב לבדוק ולטפל בזמן, כי פעמים רבות ניתן לעצור את קצב החמרת המצב. "יש מחלות כמו גלוקומה (הגורמת ללחץ תוך עיני), שבה ככל שמגלים ומטפלים מוקדם יותר, הנזק המצטבר קטן יותר", אומרת ריטה לפיד, מורה שיקומית ממגדל אור.
"רבים לא מודעים לתאורה המתאימה למצבם, למיקום התאורה, לגוון התאורה (כך שלא תסנוור), לגודל הכתב, למרחק מהמסך וכן הלאה", מוסיפה ד"ר גלייטמן.
"במקרה של ליקוי ראייה כבד, לרוב אופטמיטריסט רגיל לא ידע להנחות כיצד להתנהג ביומיום. ואולם, ישנם אופטומטריסטים במכון לשיקום ראייה ירודה, שיודעים כיצד להנחות איך להתנהג כדי למנוע החמרת המצב".
בנוסף, רבים מכבדי הראייה לא מודעים לכך שיש סל של שירותים שמגיע להם ללא עלות. אמנם בשלב זה, רובם מתחום הנגשת המידע (ולצערנו לא בסבסוד עזרים ואביזרים שונים), אך הוא עדיף מכלום.
"לעתים, עצם המידע והנגשת עזרים שהמחיר שלהם נמוך במיוחד, כבר יכולה להקל על המצב", אומרת ד"ר גלייטמן.
"למשל, כל מי שמאבד את הראייה שלו, גם אם אינו מחזיק בתעודת עיוור, זכאי למורה שיקומית שמנחה אותו כיצד להתנהל בבית וביומיום, בהתאם לבית הספציפי שלו ולאורח החיים שלו. היא חושפת בפניו מגוון גדול של עזרים ופתרונות שרבים אחרים כבר ניסו, ונמצאו מועילים מאוד".
בימים אלו, משרד העבודה והרווחה בהליכי התקשרות עם סטרטאפ ישראלי שפיתח אלגוריתם שמאתר עבורו את הפתרונות והעזרים הקיימים בארץ ובעולם עבורו, בהתאם לסוג המגבלות שלו ובהתאם לתקציב. תקראו לזה ה"אמזון" של בעלי המוגבלויות.
"לעתים, פרט לליקוי הראייה יש גם מגבלה נוספת (נכות ביד, נפילות סוכר, בעיית שמיעה וכו')", מתארת ד"ר גלייטמן.
"ללא אלגוריתם, קשה מאוד לאתר עזרים באופן עצמאי, ולעתים סתם סובלים במשך שנים, בלי לדעת שיש פתרון קל, פשוט וזול יחסית לשימוש. למשל, מד מדידת נוזלים (שמונע מהמים להישפך מעבר לכוס), מפריד חלמון מחלבון בביצים, מד שקורא צבעים וכן הלאה".
לדברי ד"ר גלייטמן, "מה שמאוד מעניין הוא שיש פתרונות רבים שכלל לא משווקים תחת קטגוריית הנגשה, אך הם מאוד פשוטים ומשנים את החיים לטובה, לעתים בסכום של שקלים בודדים. הרעיון הוא שבמקום שיהיה סל מוצרים קבוע ואחיד לכולם, שכל עיוור יקבל מהמדינה סכום מסוים, ויבחר בהתאמה אישית את העזרים שהוא מעוניין בהם בהתאם לצרכיו ולסגנון החיים שלו".
12 צפייה בגלריה
העובדה שרבים עושים שימוש בהודעות קוליות וחיווי קולי, מקלה מאוד על חיי העיוורים
(צילום: shutterstock)
תכנון בית לעיוור שונה מתכנון לאדם בעל 'שרידי ראייה'
ואולם, למרות הנגשת המידע, יש עוד מקום רב לשיפור ולהגמשת התנאים. "בישראל, כדי לקבל סבסוד משמעותי, יש צורך בקבלת תעודת עיוור, והקריטריונים לקבלתו בישראל מאוד נוקשים", אומרת צילה ציון, מורה שיקומית לעיוורים בהכשרתה, הנשואה לאדם עיוור. "מתוך כ-100 אלף עיוורים וכבדי ראייה, רק 24 אלף מחזיקים בתעודת עיוור. היתר, כ-75 אלף, הם כבדי ראייה מאוד, אך ללא תעודה".
באופן מפתיע, דווקא מיעוט מהמחזיקים בתעודת עיוור בישראל (רק 20 אחוז מתוכם), הם עיוורים מוחלטים. רבים מהם הם כבדי ראיה, מה שמחייב שהבית יתוכנן באופן שיאפשר להם לנצל בצורה מקסימלית את שרידי הראייה שלהם. זאת, בראש ובראשונה כדי למנוע היפגעויות, אך גם כדי למקסם את יכולת התפקוד העצמאית שלהם.
לא רבים הם אלו הנולדים עיוורים מלידה. לא מעט אנשים מאבדים את יכולת הראייה בעקבות מחלות שונות או במרוצת השנים, כחלק מתהליך הזיקנה. דווקא אז, יכולת ההסתגלות יכולה להיות הרבה יותר מאתגרת, למי שהיה רגיל לראות 6/6 כל חייו.
כשמדברים על הנגשת הבית לעיוורים, הרי שלאנשים המתגוררים איתו באותו מרחב, יש חלק קריטי בשמירה על הבטיחות שלו וביכולת ההתנהלות שלו בבית. למשל, השארת זוג נעליים או כיסא שלא במקומו – דברים שרבים עושים בביתם בשגרה, יכולה לגרור מעידה ולעתים אף פציעה קשה (בייחוד, אם מדובר בגיל מבוגר).
ההנגשה מתחילה כבר מחוץ לבית או לדירה
השביל המוליך לבית: "תכנון נגיש מתחיל כבר מהרחוב המוביל אל הבית הפרטי או אל הבניין ואל הדירה", אומרת האדריכלית שגית חקלאי, יועצת נגישות ובעלת משרד Archability. "יש להסיר או לסמן מכשולים, ולדאוג שההגעה לבית תהיה בטוחה וקלה להתמצאות, כשניתן לעשות זאת באמצעות פסי הנגשה על המדרכה".
אני מתגורר בבית משותף, ולמצוא את הכניסה לבניין שלי זה לא פשוט", אומר עמוס באר, עיוור המשמש כמנכ"ל הספריה לעיוורים העוסקת בהנגשת תרבות (ספרים, עיתונים, סרטים והצגות) על כל רבדיה, ללא עלות, לכל מי שנחשב לכבד ראייה או בעל לקות קריאה.
"אני עיוור מלידה, ובין 250 העיוורים היחידים בישראל הנעזרים בכלב נחייה, אשר מוביל אותי אל הבית, מתוך אינסטינקט. רבים אחרים, נאלצים לבקש מנהג המונית לעצור בדיוק מול פתח הבניין, ואם חונה שם מכונית, זה מתחיל להיות כבר יותר מסובך ומסורבל. זו הוצאה שלא ניתן להשית על כלל דיירי הבניין, אך חשוב מאוד להשקיע בה, ולסמן את ההגעה לבית ולדירה, כדי להקל מאוד על ההתמצאות ביומיום".
המעלית: "אם העיוור מתגורר בבית משותף, או בבית פרטי בעל שתי קומות, חשוב מאוד שגם המעלית תהיה מותאמת", מוסיפה חקלאי. "בעבר, עיוורים רבים היו נמנעים מלעשות שימוש במעלית, רק כדי לא להיתקע בתוכן. כיום, קיימים מספיק פתרונות שמאפשרים שימוש בטוח ונוח במעליות. תכנון מעלית נגישה לעיוורים היא כזו שבה יש חיווי קולי וכריזה, לחצנים בגובה הפעלה נוח למשתמש עם בליטה של הספרות על גבי הכפתור. גם כתב ברייל יכול לתת עוד אינדיקציה לקומה בה הם נמצאים".
לדברי חקלאי, "חיווי קולי בעת עצירה בכל קומה (בין אם עולה או יורדת), סימון שיאפשר מישוש של מספר הקומה מחוץ למעלית, בגובה שיד אדם תוכל למשש בקלות. כל אלו, יכולים מאוד לסייע ולאפשר גם לעיוור להשתמש במעלית. במקרה של שרידי ראייה, יש לשים תאורה פנימית, אך לא כזו שתהיה ישירה לכיוון הלחצנים, כדי שהיא לא תסנוור, אלא תאפשר שימוש בהם".
הקירות הסמוכים לשטח הדירה: "קירות אלה צריכים להיות נקיים ממכשולים", אומר ברון. "ארון תקשורת, תיבת דואר תלויה, עציץ או כל אלמנט המוצמד לקיר, יכולים לגרום לפציעה, וחשוב שכל הקירות שמובילים לבית יהיו ללא מפגעים".
דלת הכניסה: "בדלת הכניסה, ניתן למקם מערכת עם קודנים נגישים בטווח הגעה מוסכם, והבלטת הספרות שעל המקשים", אומרת חקלאי. "כמו כן, כדאי שתהיה תמיד גם חלופה פשוטה של פתיחה וסגירה באמצעות מפתח או בזיהוי אוטומטי של טביעת אצבע".
ברון: "אני באופן אישי משתמש במפתח רגיל, אך בתוך הבית התקנתי מנעול פרפר קבוע שנמצא תמיד, והרבה יותר נוח לי לשימוש ולא מחייב אותי את המפתח, כשאני בתוך הבית".
"כמו כן, יש אמצעים אלקטרוניים שניתן להתקין ליד הכניסה לדירה, כך שכשעוברים לידה, היא משמיעה קול", מוסיף ברון. "זה מזהה את המשתמש בעזרת צמיד שניתן לענוד, או דרך מערכת בלותות' שבסמארטפון".
מדרגות
מדרגות מחוץ לבית או בתוכו: גם מדרגה אחת קטנה, או הבדלי גובה בריצוף, יכולים לגרום לנפילה קשה, אם היא בזווית לא נכונה או במהירות גבוהה. לכן, חשוב מאוד שכל מדרגה תסומן כבר לפני ההגעה אליה בחספוס כלשהו על הרצפה, שיתריע בזמן מפניה.
חקלאי: "אם מתכננים גרם מדרגות (או מעבר בין מפלסים שונים) חשוב שיהיו לפחות 3 מדרגות, עם מרווחים שווים ביניהם, כדי למנוע מעידה. על מהלך המדרגות להיות ישר (ולא אלכסוני או לולייני). יש צורך במאחז יד רציף לאורך גרם המדרגות, כולל בפודסטים (מדרך המעבר בין כל גרם מדרגות, בו מסתובבים)".
לדברי חקלאי, "על מסעד היד להיות נוח לאחיזה, ללא פינות חדות ובגובה בהתאם לתקן. חשוב מאוד שיהיו סימני אזהרה לפני הירידה במדרגות בקיר הצמוד, במרחק של לפחות שני צעדים לפני, וסימון קצות המדרגות במרקם מישושי וחזותי שונה. זאת, כדי למנוע נפילה במדרגות".
12 צפייה בגלריה
לכבדי ראייה: ניגוד חזותי, מעקה מואר ותאורה ישירה בכניסה למעלית
(צילום: שי אפשטיין, באדיבות האדריכלית שגית חקלאי)
מכשולים ואזורים מסוכנים בבית
"המעבר בין רצפה לפרקט (המופרד בפאנל), ולמעשה כל דבר שהגובה שלו מהרצפה נמוך מ-9 ס"מ – מצריכים סימון עוד לפני ההגעה למכשול", מוסיפה חקלאי. "ניתן לעשות זאת באמצעות שינוי במרקם האריח שעל הרצפה שליד המכשול או מרקם החיפוי שבקיר".
לדברי חקלאי, "גם האזור שמתחת לגרם המדרגות, אשר נמוך מגובה של 200 ס"מ, צריך להיות מסומן לפני ההגעה אליו על הרצפה. כך גם בכניסה לחדר טכני או ליד כל אלמנט מסוכן אחר בבית, ראוי שתהיה תזכורת מקדימה לפני ההגעה אליו. במקרה של אנשים בעלי לקות ראייה חלקית, יש לסמן אזורים אלו בניגוד בולט של צבע".
מסדרונות וקירות
אחד הדברים החשובים ביותר להתמצאות בבית הם הקירות. לכן, יש לדאוג שכל קירות ה"הולכה" (בהם נוגעים העיוורים תוך כדי הליכה) יהיו פנויים מתמונות, מחפצים או מרהיטים צמודי קיר, שיכולים להוות מכשול, ולגרום לפציעות.
"בתוך הבית כלבי הנחייה נחים, וכן רוב העיוורים הנעזרים במקל, לא עושים בו שימוש", מסביר באר. "למעשה, בתכנון בית לעיוור, הקירות הן האינדיקטור העיקרי להתמצאות בבית".
"לכן, חיפוי הקירות לאורך המעברים, צריכים להיות מחופים בחומר נעים למגע", אומרת חקלאי. "לדוגמא, בפס דקורטיבי או בטפט עם טקסטורה מיוחדת, שיסייע בניווט בין חדרי הבית".
לדברי חקלאי, "על הקירות להיות ללא בליטות חדות, שכן גם התחככות מקרית בקיר, עלולה לפצוע. אם לקות הראייה היא לא בדרגת חומרה גבוהה במיוחד, כדאי שיהיו הבדלי צבע משמעותיים בין הרצפה לבין הקיר. עובדה זו, תסייע מאוד בהובלה בבית".
חשוב מאוד שהמעברים יהיו נגישים, נקיים מחפצים וממכשולים מכל סוד שהוא. חקלאי: "למשל, חשוב להימנע ממיקום עציצים, רהיטים כמו מדפים או קונסולות, וחפצים הבולטים מהקירות".
לדברי חקלאי, "כיום, הטכנולוגיה מאוד מתקדמת, ומאפשרת לעשות שימוש בחיישני תנועה, לצורך מניעת היתקלויות או בקרבת אזורים מסוכנים בבית (ליד מעקה, מדרגות, כיריים וכן הלאה). אם מתקרבים אליו יותר מדי, נדלקים האורות או שמופעלת אזעקה".
פינות הקירות: "יש לשים דגש לכל פינות הבית, כך שכל שני קירות היוצרים זווית של 90 מעלות יחופו בציפוי עץ מעוגל או בפינת טיח מעוגלת. זאת, כדי למנוע פגיעה חזיתית".
ומה לגבי חללים גדולים ופתוחים יחסית (אופן ספייס)?
חקלאי: "אמנם זה מאוד טרנדי בדירות ובבתים פרטיים לעשות חלל ציבורי עצום ופתוח, אך זה דבר שמאוד מקשה על העיוור להתנהל בבית. אני ממליצה להימנע מאופן ספייס ככל הניתן, ואם אין ברירה לדאוג לריהוט שיקל על התמצאות, ושהסידור שלו יהיה קל ללמידה. ספות גדולות שתוחמות אזורים מסוימים, ריהוט שלא סתם 'מפוזר' בחלל בגובה נמוך מדי, אלא כזה שניתן להושיט יד בקלות ולאתר אותו, וכמובן הימנעות מהנחת חפצים שבירים במעברים".
רצפה
"ניתן לעשות שימוש בחיפויי רצפה שונים בין החללים השונים בבית", אומרת חקלאי. "וכך, ניתן להגדיר כל חדר ולאפשר לעיוור לדעת באיזה חדר הוא נמצא רק מעצם המגע של אריח הרצפה. למשל, שטיח בחדרי שינה, פרקט בסלון וריצוף במטבח. כמו כן, חשוב מאוד שהריצוף לא יהיה בוהק, מסנוור או מחליק".
אמנם בבית רגיל, על פי התקן, יש להתקין אריחי רצפה בדרגת חספוס גבוהה יותר, במרפסת ובחדר הרחצה, אך כדי לא לשים 'מכשול לעיוור' תרתי-משמע, חשוב שהאריחים בכלל הבית יהיו מחוספסים יותר ובטוחים לשימוש.
"אם בדירה מתגורר אדם עם לקות ראייה חלקית, חשוב שיהיה ניגוד בגוון שבין הריצוף לקירות", מוסיפה חקלאי.
דלתות
דלתות רגילות או דלתות הזזה בכל הבית? תלוי את מי שואלים. אם נמצאים בפני שיפוץ ממילא, ורוצים להתאים מראש ובצורה הנגישה ביותר את הדירה, כדאי בהחלט לתכנן דלתות הזזה הנכנסות אל תוך כיס. זאת, בכדי למנוע היתקלות חזיתית שנגרמת כתוצאה מהשארת דלת ציר פתוחה (דלת כנף).
"תמיד תישאר דלת הכניסה (שהיא דלת כנף) ודלת חדר ממ"ד, שלא רק שהיא דלת כנף היא גם מאוד כבדה וחדה, אבל לדעתי עדיף דלתות הזזה", אומר באר. "יש איזושהי אגדה שלעיוורים יש חוש שישי, אבל זה לא נכון והם חוטפים לא מעט מכות ביומיום. בעיני רצוי להחליף את דלתות הפנים ואת שלתות הארונות בבית, אם ניתן, ולהקטין את הסיכון להיפגעויות".
ואולם, מורות שיקומיות לא ממהרות להציע להפוך את הבית, במצב של אבדן ראייה באמצע החיים. "אני חושבת שעדיף להישאר עם מה שמכירים", אומרת לפיד. "ככל שנעשה שינויים יותר גדולים בבית, זה עלול להקשות יותר על ההתמצאות. המטרה היא להנגיש את מה שקיים בבית וללמוד טכניקות הגנה".
"בקרבת הדלתות, חשוב מאוד שהמשטח יהיה נקי מרהיטים, עציצים ושאר אביזרי נוי", אומרת חקלאי.
"וגם במקרה זה, אם ישנם שרידי ראייה, מה שקורה פעמים רבות, כדאי להקפיד על צביעת המשקופים והדלתות בצבע עם ניגודיות חדה לצבע הקיר הסמוך לו. כך, ניתן לאתר בקלות רבה יותר את העובדה שיש שם דלת".
ומה לגבי ידיות? גם עבור אדם שרואה, לקבל מכה מידית זוויתית מברזל, זה לא נעים. קל וחומר, כשלא רואים אותה. חקלאי: "לכן, חשוב לבחור ידיות עם קצוות מעוגלים, בעלי מרקם רך יחסית. כך גם לגבי מדפים, מפסקי חשמל או כל אלמנט אחר שנלווה לדלתות ולרהיטים בבית".
12 צפייה בגלריה
שימוש בצבעים מנוגדים מקל על התמצאות במקרה של שרידי ראייה
(צילום: שי אפשטיין, באדיבות האדריכלית שגית חקלאי)
חלונות
"גם במקרה זה, ההעדפה היא לחלונות הזזה ולא לחלונות כנף. זאת, לאור הסיכון בהיתקלות כשהחלון נשאר פתוח, ללא ידיעת העיוור", אומרת חקלאי. "זה קריטי בחלונות אלומיניום בעלי פינות חדות, ומאוד מסוכן".
לדבריה, "סיכון נוסף קיים בחלונות זכוכית גדולים (ויטרינות שבין המרפסת לסלון). חשוב מאוד שבסמוך לחלון יהיה מרקם רצפתי שונה ומובהק, שימנע היתקלות ופציעה.
"במקרים של אדם בעל לקות ראייה חלקית, יש לסמן בצורה מאוד ברורה את מרכז הזכוכית (בגובה העיניים), ולהדגיש את השוליים שלה בנוסף, בפס בעל ניגוד חזותי".
אם מדובר בחלונות גדולים במיוחד, ובחלק משעות היממה השמש שחודרות דרכן מאוד חזקה וישירה, כדאי לעשות שימוש בווילונות חצי-שקופים, כדי למנוע סנוור", מוסיפה לפיד. "זה פתרון טוב מאוד, בייחוד בקיץ".
12 צפייה בגלריה
סימון השוליים של הזכוכית במקלחון מונע פגיעה, במקרה של שרידי ראייה
(צילום: שי אפשטיין, באדיבות האדריכלית שגית חקלאי)
חדר השירותים וחדר הרחצה
כאמור, יש להקפיד הקפדה יתרה על אריחים בעלי רמת חספוס גבוהה, אשר ימנעו החלקה בחדר הרחצה, הנחשב לחדר רטוב ומסוכן יותר מיתר חדרי הבית.
על הכלים הסניטריים להיות נוחים לשימוש, ויש לוודא שמהליכי ההגעה בין הכלים הסניטריים השונים נוחים. יש להסיר מכשולים בדרך, ואם יש שטיחי רצפה, חשוב שהם יהיו צמודים (ללא קיפולים). למקלחון, יש לתכנן דלת הזזה (ולא דלת ציר) מזכוכית מחוסמת.
"במקרה של מקלחון מזכוכית, ואם יש שרידי ראייה, חשוב לסמן בגוון בולט את שולי הזכוכית, כדי לא להיתקל בה בטעות", מוסיף ברון.
לבעלי לקות ראייה חלקית, חשוב מאוד שיהיה ניגוד חזותי בצבעים של הרצפה, הקיר והכלים הסניטריים.
את תכשירי הרחצה יש למקם במקום קבוע, כשהחלופה המועדפת היא מתקנים התלויים בתוך המקלחון (אותם ניתן למלא), כשההפעלה שלהם היא באמצעות לחיצה או חיישן תנועה.
בית חכם וניהול מערכות באמצעות הסמארטפון
קיימים כיום פתרונות טכנולוגיים רבים, המקלים מאוד על ההתנהלות בבית.
ניהול מערכות: "הבית החכם יכול לעשות שינוי משמעותי בתפקוד שלנו בבית", אומר באר. "האפשרות לשלוט בתאורה, בפתיחת תריסים, בהגפת וילונות, בהדלקה וכיבוי של דוד החשמל ובניהול אוטומטי של מכשירי חשמל בבית – כל אלה מאפשרים גם לעיוור לשלוט במקום אחד בכל מה שקורה בבית. הרי אדם עם עיוורון מוחלט לא יודע אילו אורות דלוקים בבית, הוא פשוט הולך לישון. האפשרות לשליטה מהסמארטפון מאוד נוחה".
"בגיל השלישי מאוד פתוחים לעניין השימוש בסמארטפון, כי זה דבר שנחשב לזמין אצל כולם, והם רוצים להיות כמו כולם", מוסיפה לפיד. "דווקא בגלל שלגיטימי כיום לעשות שימוש באפליקציות, גורם להם להרגיש שהם לא חריגים".
"מומלץ שהמערכת הזו תשוכפל ותמוקם גם על גבי שני קירות, במיקומים אסטרטגיים נוחים בבית", מוסיפה חקלאי. "זאת, למקרה שלא מוצאים את המכשיר הנייד. כמו כן, ניתן להציע חלופה פשוטה שלא מסתמכת על רשת האינטרנט או החשמל".
עוד כתבות בנושא:
חיישני קול ותנועה: "בכל הנוגע לתאורה, הרי שיש מערכות שמופעלות על בסיס קול ועל בסיס חיישני תנועה, אשר ניתן לתפעל אותם באמצעות בטריות ובעלות זניחה", אומרת חקלאי.
"יש מד שקורא האם יש אור בחדר או שהוא כבוי, וכן קיימים חיישני קול שאומרים לך היכן אתה נמצא כשאתה עובר שם", מוסיף באר.
בכתבה זו התייחסנו בעיקר לתשתית הבית, בכתבה הבאה נרחיב על עיצוב פנים, סידור חפצים בבית ומכשירי חשמל.
ynet הוא שותף באתר "המקצוענים".
פורסם לראשונה: 10:07, 04.12.20
