"שלחתי עשרות קורות חיים ואף אחד לא חזר אליי". כך מספר אנטוניו בנדטו, בן 25 ממזרח ירושלים, בוגר תואר הנדסת תוכנה במכללת עזריאלי, שניסה לעשות את הדבר הטריוויאלי אחרי כמה שנים של לימודים אינטנסיביים ולמצוא עבודה בתעשיית ההיי-טק. אלא שבתעשייה היוקרתית ביותר שיש בארץ, הסיכוי של ערבי להכניס רגל - נמוך במיוחד.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בתעשיית ההיי-טק בישראל יש 320 אלף עובדים בסך הכל ורק 6,400 עובדים ערבים. הייצוג של הערבים בה עומד על 2.1%, על אף שחלקם באוכלוסייה הכללית הוא פי עשרה. "מדובר אפילו בשיעור נמוך יותר של פחות מאחוז וחצי, אם מסתכלים על הייצוג של ערבים בתפקידים טכנולוגיים ואיכותיים ולא בתפקידי מעטפת", אומרת מתי צויג, מנכ"לית Scale-Up Velocity, מבית Start-Up Nation Central.
6 צפייה בגלריה
אנטוניו בנדטו
אנטוניו בנדטו
אנטוניו בנדטו
"זה מצב רע מאוד והנתונים דרמטיים. התעשייה שמובילה את הכלכלה הישראלית מורכבת כמעט אך ורק מגברים יהודים לא חרדים, וזה לא סביר מבחינת החוסן של המדינה והיכולת שלה לצמוח ולהתחזק".
אחד הנושאים הבוערים בשוק התעסוקה הישראלי, שעוד רחוק מלהתאושש ממשבר הקורונה, הוא המחסור בעובדים מיומנים לתעשיית ההיי-טק - זו ששמה את ישראל על המפה בתחום הטכנולוגיה והחדשנות והפכה אותנו למה שאנחנו אוהבים לכנות "אומת הסטארט-אפ".
בעוד שישראל נהנית מפירות השגשוג של ההיי-טק בשלושת העשורים האחרונים, נראה שהמצב משתנה בשנים האחרונות באופן שעלול לפגוע באחת התעשיות החשובות בארץ. ב-2019 נרשם מספר גבוה של 18,500 משרות פנויות בהיי-טק, ובשבוע שעבר הזהיר מבקר המדינה שאנחנו עומדים בפני מחסור כרוני של עובדים בתעשייה זו.
אולם, כמו בהרבה נושאים בוערים אחרים שדורשים פתרונות מורכבים וארוכי טווח - הממשלה מכירה את הבעיה (להלן דו"ח המבקר האחרון) ובכל זאת לא ממהרת לפעול לשינוי המצב. זאת על אף שמדובר בתעשייה שמכניסה למדינה 12% מהתמ"ג, אחראית לכמעט חצי (46%) מהייצוא מישראל ומכניסה למדינה מיליארדים ממיסים. כך, שיעור העובדים בתעשיית ההיי-טק מכל האוכלוסיות מלבד גברים יהודים-לא חרדים נותר נמוך מאוד.


"בזבוז משאב נוראי למדינה"

בנדטו סיים את התואר בהנדסת תוכנה לפני כשנה, אחרי תקופת לימודים מאתגרת. "התחלתי את הלימודים עם אחי התאום, ובשנה הראשונה למדנו עברית ואחרי זה המשכנו ללמוד תוכנה", מספר בנדטו. "במהלך התואר היה למשפחה קשה לשאת במימון הלימודים של שנינו, אז אח שלי פרש והלך לעבוד כנהג אוטובוס. זה מה שאיפשר לי להמשיך את התואר.
"במהלך הלימודים ניסיתי לחפש משרות של סטודנטים בתחום, שלחתי קורות חיים להמון חברות, לא רק בירושלים אלא גם בתל אביב ובכל האזור, אבל אף אחד לא חזר אלי. הרגשתי שיש משהו כמו קיר שמונע ממני למצוא עבודה. הייתי די מיואש והגעתי למצב שתכננתי לעזוב את לימודי התואר ולחזור לעבוד בשיפוצים", הוא מספר.
לשמחתו של בנדטו, רגע לפני שפרש הוא שמע על קורס Excellenteam, שמיועד לבוגרי תואר ראשון במדעי המחשב מהחברה החרדית והערבית, ומטרתו לשלב אוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג בהיי-טק.
6 צפייה בגלריה
תוכנית Excellenteam של Scale-Up Velocity לשילוב ערבים בהיי-טק
תוכנית Excellenteam של Scale-Up Velocity לשילוב ערבים בהיי-טק
תוכנית Excellenteam לשילוב אוכלוסיות בייצוג חסר בהיי-טק
(צילום: באדיבות Scale-Up Velocity)
"בגלל שאני מגיעה מתעשיית ההיי-טק, אני מכירה מקרוב את הקושי בגיוס, בעיקר של טאלנטים מאוכלוסיות בייצוג חסר", אומרת צויג, מנכ"לית Scale-Up Velocity מבית Start-Up Nation Central, שבמסגרתו מתקיים הקורס. "בראש ובראשונה המטרה שלנו בקורסים האלה היא לפתור את המחסור, כדי שחברות לא יצטרכו ללכת להודו או למזרח אירופה כדי להשיג כוח עבודה, כשיש לנו במדינה מספר עצום של אנשים מוכשרים שלא מוצאים עבודה אפילו אחרי שסיימו תואר. זה בזבוז משאב נוראי למדינה, כי הרי המדינה השקיעה באותם אנשים גם בלימודים בתיכון, גם בלימודים האקדמאים, ובסף הם חוזרים לעבוד בעבודות שאינן בתחום ההיי-טק בשכר נמוך.
"הרעיון היה לייצר תוכנית שבה אנחנו לא מתפשרים על הרמה של אותם אנשים שמגיעים לקורס, אלא מביאים אנשים איכותיים באמצעות תהליך סינון משמעותי לבוגרי תארים, ומכוונים אותם לתפקידים בהיי-טק שיש בהם מחסור בעובדים. תוכניות דומות מתקיימות גם לנשים, חרדיות וכו'".
צויג מסבירה כי החסמים של מועמדים להיי-טק מהחברה הערבית מתחילים בפערים התרבותיים שבינם לבין המראיינים מהחברות ובקושי שלהם בשפה העברית, וממשיכים בהיעדר נטוורקינג של עובדים מהמגזר הערבי ובביטחון עצמי נמוך שלהם. "זה קצת כמו במקרה של נשים, כשאותם עובדים חושבים שמראש לא יקבלו אותם ולכן אין טעם להתאמץ. חוץ מזה יש לעובדים מהחברה הערבית קושי במיומנויות רכות.
6 צפייה בגלריה
מתי צויג, מנכ"לית Scale-Up Velocity מבית Start-Up Nation Central
מתי צויג, מנכ"לית Scale-Up Velocity מבית Start-Up Nation Central
מתי צויג, מנכ"לית Scale-Up Velocity מבית Start-Up Nation Central
(צילום: מיכה לובטון )
"הבעיה הזו החמירה בקורונה, בגלל שמאוד קשה לאותם מועמדים להעביר את המסרים שלהם בריאיון עבודה בזום. מועמדים מהחברה הערבית הרבה פעמים מאוד ביישנים, לא תמיד אקטיביים בריאיון. אם שואלים אותם שאלה שהם לא נתקלו בה, כמו שעושים פעמים רבות בראיונות בהיי-טק במטרה לראות איך המרואיין מתמודד עם השאלה ואיך הוא יתמודד איתה בעבודה בצוות, אז התקשורת המילולית היא סופר-חשובה. מרואיינים מהחברה הערבית לא תמיד מנסים להתמודד ועונים הרבה פעמים שהם לא יודעים".
עוד אומרת צויג כי "אנחנו נתקלים גם בכבוד מוגזם מעט של המועמדים הערבים כלפי המעסיקים, שגם החריף בגלל השימוש בזום. המועמדים לא רוצים לעשות דברים שבתרבות שלהם מתפרשים כחוצפניים, אבל בתרבות של המראיין הם מצופים כדי להעיד על סוג של נועזות או יצירתיות. נוצר מצב שהמרואיינים מנסים להיות צנועים מאוד ולא מתבלטים, וככה הפער בין שתי התרבויות פוגע בסיכויים שלהם להתקבל לעבודה".
הקורס Excellenteam נבנה בשיתוף עם חברות מתעשיית היי-טק, ביניהן מובילאיי, איי בי אם, גוגל ואחרות, כדי להבין מה אותן חברות מצפות ממועמדים שסיימו תואר ראשון ורוצים להצטרף אליהן. בנדטו מספר כי במהלך הקורס, היה לו מנטור מחברת גוגל שעזר לו להבין במה הוא צריך להשתפר כדי להשתלב בתעשייה, "ובנוסף עשינו פרויקטים עם חברות גדולות אחרות, שאותם יכולתי להציג בריאיון העבודה שעשיתי כניסיון שיש לי בתחום".

"הילדים הערבים לא חולמים על היי-טק"

בעיה נוספת שמעכבת את שילובם המלא של ערבים בתעשיית ההיי-טק מוזכרת גם היא בדו"ח מבקר המדינה האחרון, שקבע כי הפער קיים עוד בבתי הספר. המבקר ציין כי כפי שניתן לצפות, יש קשר חזק בין לימודי מקצועות מדעיים-טכנולוגיים בבית הספר התיכון ללימוד תחומי ההיי-טק באקדמיה, ולכן יש לצמצם את הפערים הגדולים בין המגזרים בשיעור התלמידים הנבחנים במקצועות אלה בבית הספר.

בינתיים, יש בשטח מספר ארגונים ויוזמות שמנסים לשנות את התמונה בקרב הנערים והנערות הצעירים, שהם למעשה הדור הבא של עולם ההיי-טק. יוסף ג'ברין, מנהל תוכנית פרחי היי-טק ואתגרים של המרכז לחברה משותפת גבעת חביבה, מספר כי "בשש השנים האחרונות אנחנו מפעילים תוכנית אקדמית לקראת תואר ראשון במדעי המחשב לתלמידי חטיבת ביניים ותיכון מהחברה הערבית".
אותה תוכנית מיועדת לבוגרים מצטיינים של כיתות ח', שילמדו במשך חמש שנים את הקורסים הדרושים כדי לצאת בגיל 19 עם תואר במדעי המחשב, ולנסות להשתלב בתעשייה.
6 צפייה בגלריה
כיתות פרחי היי-טק של גבעת חביבה
כיתות פרחי היי-טק של גבעת חביבה
כיתות פרחי היי-טק של המרכז לחברה משותפת גבעת חביבה
"חוץ מסינון של ציונים ומבחן שהתלמידים נדרשים לעשות, אנחנו מקיימים איתם ועם ההורים שלהם תיאום ציפיות מה זה בכלל לימודים של מדעי המחשב לתואר ראשון, כי צריך להבין שהרבה מהם לא יודעים בכלל על מה מדובר. הם לא מכירים את הלימודים האקדמיים ואת לימודי מדעי המחשב האינסיביים בפרט", אומר ג'ברין.
6 צפייה בגלריה
יוסף ג'ברין, מנהל פרויקט פרחי היי-טק
יוסף ג'ברין, מנהל פרויקט פרחי היי-טק
יוסף ג'ברין, מנהל פרויקט פרחי היי-טק
לדבריו, כל נושא המודעות ללמידה שמכווינה לתחום ההיי-טק בחברה הערבית לוקה בחסר. "אני מסתובב הרבה בבתי ספר ומה שאני רואה זה שהתלמידים בהתחלה לא יודעים על מה אני מדבר. בחברה הערבית ההורים רוצים שהילדים שלהם יהיו רופאים, עורכי דין, מהנדסים, אבל פחות מכוונים למקצועות ההיי-טק. מעבר לזה, בבתי הספר של החברה הערבית בקושי מלמדים מדעי המחשב ברמה של תכנות. גם התלמידים הצעירים ביסודי בקושי נחשפים לתחום וכמובן שאין מספיק בתי ספר תיכונים שיש בהם אפשרות להרחיב את הלימודים במגמה של מדעי המחשב. הילדים מהחברה הערבית לא חולמים על היי-טק".
ג'ברין מצביע גם על החסם של השפה, שבולט במיוחד בקרב הסטודנטים הצעירים שמגיעים לתוכניות שלו, כשהם רק בני 14-15. "התלמידים שבאים אלינו מקבלים שלושה סמסטרים של הסתגלות ללימודים האקדמיים, שכוללים גם לימודי עברית. הרמה גם ככה גבוהה מאוד בלימודים האלה, וכשמרצה מדבר בעברית קשה מאוד לעקוב, גם לסטודנטים מבוגרים יותר שמכירים את השפה".
6 צפייה בגלריה
מפגש עם פרופ׳ חוסאם חאיק של תלמידי פרחי היי-טק של גבעת חביבה
מפגש עם פרופ׳ חוסאם חאיק של תלמידי פרחי היי-טק של גבעת חביבה
מפגש של משתתפי פרחי היי-טק עם פרופ׳ חוסאם חאיק
אתגר נוסף ומשמעותי שמונע מסטודנטים רבים לדבריו להתקבל בסופו של דבר למקומות העבודה, הוא שרובם לומדים במכללות ולא באוניבסיטאות. "התואר באוניברסיטה מוערך יותר בקרב החברות, אבל הצעירים הערבים הולכים ללמוד במכללות בדרך כלל משתי סיבות: קודם כל בגלל שרבים מהם חייבים לשלב עבודה לצד הלימודים, כי רובם מגיעים מרקע כלכלי לא חזק במיוחד, והלימודים באוניברסיטה יותר אינטנסיביים ולא תמיד מאפשרים לעבוד במקביל אליהם. הסיבה השנייה היא שרוב האוכלוסייה הערבית ממוקמת בפריפריה, ששם יש בעיקר מכללות. פחות נהוג שצעירים עוברים לערים במרכז הארץ, ובדרך כלל הם נשארים במקום שבו הם גדלו. זה מתחבר גם לקושי להתקבל אחרי זה לעבודה בגלל שרוב חברות ההיי-טק נמצאות בתל אביב ובמרכז ורוב הערבים נמצאים בצפון", אומר ג'ברין.
לדבריו, "הממשלה מדברת הרבה אבל בפועל היא לא עושה. הגענו הרבה פעמים לכנסת, גם עם מנכ"ל גבעת חביבה וגם עם סטודנטית מצטיינת שלנו מפארדיס, ובסופו של דבר לא יצא כלום. בעיניי גם חברות ההיי-טק צריכות להתגמש לכיווננו ולמצוא דרכים לשלב את בוגרי התארים מהחברה הערבית בתעשייה, וכמובן שגם המדינה צריכה למצוא פתרונות למצב".
מה שברור הוא שככל שהנושא יוזנח ואחוז העובדים מהחברה הערבית בהיי-טק יישאר זעום - הפער רק ילך ויתרחב. אולם, אותו דבר יכול לגרום גם למצב הפוך - בנדטו למשל, שהתקבל לעבודה ב-Ex Libris אחרי הקורס, מדגים איך כל עובד שנכנס לתעשייה תורם לשינוי המגמה כולה. "בזכות ההצלחה שלי אחי החליט לחזור ללימודים ובשנה הבאה הוא יסיים את התואר. מעבר לכך פגשתי במכללה הרבה ערבים שאמרו לי שבזכות זה שהם רואים שהתקבלתי ושאני עובד במקום טוב - יש להם תקווה להמשיך את הלימודים להיי-טק והם מאמינים שיצליחו להתברג בתעשייה".
יודגש כי להבדל בשיעור ההשתלבות בין המגזרים עשויות להיות סיבות מגוונות וביניהן פער בכישורים הנרכשים בגילאים המוקדמים המשתקפים במיצ"ב, בשיעורי הזכאות לבגרות ובבחינה הפסיכומטרית, אך גם בניסיון (שנצבר בשירות הצבאי למשל), בידיעת השפה האנגלית והעברית, בהעדפות שונות בנוגע למיקום הגאוגרפי של מקום העבודה, דעות קדומות ואפליה מצד המעסיקים ועוד.
קושי נוסף שעשוי להסביר את הפער בשיעור ההשתלבות טמון במיעוט קשרים לעובדים בתעשייה שבמקרים רבים שיטת הגיוס בה מבוססת על "חבר מביא חבר". בהתחשב ש- 2.1% בלבד מהעובדים בתעשיית ההיי-טק הם ערבים, אין זה מפתיע כי שיטת גיוס המבוססת על היכרות מוקדמת של עובדים בתוך התעשייה תייצר מגבלה על מגוון המשרות הפתוחות בפני מועמד ערבי.
פרסום ראשוני: 08:10 , 26.03.21