צפו: התיישבות צבאית בכרמית
(צילום: בראל אפרים)

חזון מעבר משרתי הקבע של צה"ל ומשפחותיהם לנגב קורם עור וגידים. בעוד שתהליך העברת בסיסים של צה"ל לדרום נמצא בעיצומו, בשטח כבר ישנם מיזמים ראשונים של משפחות אנשי קבע שעוברות כגרעין להתיישב בנגב. אחד מהם, הנמצא במגמת התפתחות, הוא הגרעין הקהילתי צבאי שהוקם ביישוב כרמית באזור באר שבע, המונה נכון להיום כ-200 משפחות צבאיות. וכל זה התחיל בחלום שהיה לאל"מ חן גולני, מפקד יחידת מצפ"ן, היחידה לפיתוח מערכות צבאיות לפו"ש (פיקוד ושליטה) וניהול, באגף התקשוב וההגנה בסב"ר (סייבר).
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בזמן שמקבלי ההחלטות עוד התווכחו ביניהם על העברת בסיסים של צה"ל לדרום, אל"מ גולני כבר חשב איך למשוך משפחות של אנשי צבא צעירים לגור בנגב. בשנת 2011 הוא החליט לעשות מעשה ועבר עם משפחתו לאזור, תוך כדי שהוא מקים את הגרעין בכרמית.
משפחת גולני (מימין) ומשפחתו של סא''ל י' ביישוב כרמיתמשפחת גולני (מימין) ומשפחתו של סא''ל י' ביישוב כרמית
כוח החלוץ: משפחת גולני (מימין) ומשפחתו של סא''ל י' ברקע היישוב כרמית
(צילום: בראל אפרים)
"דיברנו על המעבר של צה"ל דרומה שהיה אמור לקרות ב-2019", הוא מספר. "אני זוכר את עצמי מסתכל על העמיתים שלי, 70-80 סגני אלופים, ואומר לעצמי אין סיכוי שזה יצליח. מספיק קשה להשאיר את האנשים הטכנולוגיים בני 24-28 במרכז, הסיכוי שאני אצליח, לא מדבר על לבנות את הבניינים כי זה החלק הקל, אבל להעביר 3,000 איש לגור בדרום ממרכז החיים שלהם, זה לא יכול לקרות באופן רגיל, צריך משהו אחר".

להפוך את החלום למציאות

אבל גולני היה נחוש להפוך את החלום למציאות ולהיות בין החלוצים שיתוו את הדרך למשפחות רבות במשרד הביטחון עוד הרבה לפני שצה"ל יעבור דרומה במהלך הלאומי. הוא נפגש עם רוני פלמר, מנכ"ל תנוער אור, ויצא מהפגישה עם הכותרת "התיישבות קהילתית" ומעבר לזה הכל היה עדיין בחיתולים. הוא אישר את הקמת הגרעין, בין היתר, עם משרד הביטחון, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון. לאחר שהתכנית אושרה - החל לגייס משפחות צעירות שירצו לעבור דרומה. הוא עשה זאת כשעבר ערב ערב בין משפחות מפקדים מהיחידות הטכנולוגיות השונות, במטרה לרתום אותם למשימה.
היו לא מעט שאמרו לו שאין סיכוי, אבל עם הרעיון הזה הוא המשיך וגייס לטובת העניין את משרד הביטחון ואת משרדי הממשלה שהבינו את הפוטנציאל של כוח החלוץ. הם הקימו קבוצה בתוך הצבא של 15 משפחות שנפגשו בערבים וניסו להבין מה החלום הזה אומר.
"רצינו להסתכל קדימה ולהגיד אנחנו הולכים להיות סגל הפיקוד העתידי של מדינת ישראל של היחידות האלו. במקום להסביר איך לא עוברים, ואני יודע להסביר את כל הסיבות למה לא והן סיבות טובות, השאלה הייתה איך הופכים לסיפור הצלחה", הוא מסביר. "המעבר דרומה הוא מעבר אסטרטגי גם ברמה הלאומית וגם ברמה האישית. אדם שעובר דרומה לוקח החלטה אסטרטגית ארוכת טווח. לא בגלל שנתיים שהוא משרת הוא יעביר את המשפחה".
אינפו כלכלה מעבר צה"ל ל נגבאינפו כלכלה מעבר צה"ל ל נגב

חול, בית כנסת נטוש וגמלים

במשך חצי שנה הם סרקו את הנגב, פגשו ראשי מועצות ואנשי מפתח שיוכלו לעזור להם להבין את הגרעין שהם מקימים. אז הגיעו למה שעתיד להיות היישוב הקהילתי כרמית הסמוך למיתר, כשהכל היה בינתיים מדבר. התמונה הראשונה שהם זוכרים היא תמונה של חול, בית כנסת נטוש וגמלים.
בסופו של דבר הם החליטו להשתקע בכרמית. 200 מגרשים שווקו לאנשי צבא מכל יחידות הטכנולוגיות באמ"ן, מחיל האוויר ובאגף תקשוב וכך מיחידות אחרות בצה"ל. המגרשים שווקו יחד עם משרד הביטחון ובמקביל גם שווקו מגרשים בסגנון בנה ביתך על ידי תנועת אור.
סא''ל י', קצין ביחידה מסווגת באגף התקשוב וההגנה בסייבר, היה בין הראשונים שעברו ליישוב יחד עם משפחתו. "זו בחירה אישית. זה רק שעה נסיעה מהמרכז ובטח כשמייצרים פתרונות תחבורתיים אבל זה משהו יותר עמוק, המדינה עדיין בהקמה. אני חושב שיש לצבא הזדמנות לפתח את האזור ולקחת את זה קדימה כמו שהוא עושה בכל מקום. מה שאנשי קבע יעשו פה אחרי שישתחררו זה הזדמנויות גדולות".
אשתו של אל"מ גולני, תמר, ואשתו של סא''ל י', ורד, מסכימות שיש יתרונות עצומים לגרעין שהקימו המשפחות יחד. "לקח לי זמן להתרגל, זה שונה אבל ברגע שמתרגלים זה מהמם", אומרת ורד. "חיפשנו משהו יותר חם וקהילתי, שיהיה לנו גם אוויר ומרחב וגם תמיד אמרנו שנעבור לגור במקום שאנחנו מאמינים בו. הדרום הוא מקום שאנחנו מאמינים בו".
המשפחות מספרות על הקהילה המשתפת בה כולם נמצאים בשביל כולם, קהילה שמייצרת פעילות בתוך עצמה ועניין וערבה זו לזו: "הבתים פתוחים, באים לפה, נכנסים, הכל פתוח".
משפחת גולני ביישוב כרמיתמשפחת גולני ביישוב כרמית
ציירו את העתיד. משפחת גולני
(צילום: בראל אפרים)

"ישראל לא תוכל להתקיים אם יהיה לה רק מרכז כלכלי-חברתי אחד בת"א"

ראש מינהלת המגורים, סא"ל הילה אקשטיין, מסבירה כי "בשנים האחרונות מתבצע מהלך לאומי לפריסה מחודשת של בסיסי צה"ל. תחילת המהלך היה בהעתקת מחנות צה"ל לנגב, מתוך הבנה שלמעבר בסיס השפעה משמעותית על פיתוח האזור ובכוחו להוות מנוף משמעותי לפיתוח הנגב.
אל"מ גולני: "עכשיו, כשאנחנו נמצאים רגע ממעבר צה"ל דרומה, אני רוצה להגיע למצב שיש מפקדים שיגידו זה לא חלום, בואו תראו איפה אני גר, תראו שזה סיפור הצלחה, זה לא רק סיפור של חששות"
"ראשית התהליך היה עם הקמת קרית ההדרכה בצומת הנגב ובימים אלו מתבצעות עבודות הקמה ותפעול של קרית התקשוב הדיגיטלית וכן, מתוכנן מעבר של יחידות נוספות. על מנת לאפשר למשרתי הקבע להעתיק את מקום מגוריהם דרומה, בעקבות שינוי מיקום המחנות הצבאיים בהם משרתים, נדרשת מעטפת שלמה של ליווי המשפחה לצד חינוך איכותי, פעילות חברתית-קהילתית שמחברת את קבוצת המשפחות, ופעילות שונה לחיבור למרחב ולקהילה הקיימת. צה"ל ומינהל המעבר דרומה מלווים את המשפחות טרם ובמהלך המעבר ומסייעים בשילוב המשפחות בחיי הקהילה, תעסוקה, חינוך ועוד".
וכעת, עם המבט לעתיד, חלוצי הגרעין בכרמית מבינים שעוד כמה שנים רבים יעשו את הדרך שהם עברו, בין אם זה ליישובים כאלו ובין אם לשכונות בערים בדרום או אופציות נוספות להתיישבות עם קהילות פורחות ומשגשגות. "עכשיו, כשאנחנו נמצאים רגע ממעבר צה"ל דרומה, אני רוצה להגיע למצב שיש מפקדים שיגידו זה לא חלום, בואו תראו איפה אני גר, תראו שזה סיפור הצלחה, זה לא רק סיפור של חששות", אומר אל"מ גולני. "זה מהלך לאומי ואני באמת מאמין בו, אני מאמין שעתיד המדינה הוא בהקמת עוד מרכזים קהילתיים מחוץ לתל אביב, גם בנגב גם בגליל. מדינת ישראל לא תוכל להתקיים אם יהיה לה רק מרכז כלכלי, חברתי אחד במרכז ואם צריך ללכת ולהוביל את המאמץ הזה אז קדימה".