זה כבר כמה חודשים, שתעשיית ההייטק הישראלית נאנקת תחת שער הדולר הנמוך: ההכנסות (בדולרים) הולכות וקטנות ואילו ההוצאות המקומיות (בשקלים) נותרות ללא שינוי. במקרה של חברה גדולה מדובר בגידול משמעותי בעלויות השכר שהיא משלמת. במקרה של חברת סטארט-אפ, שגייסה הון בדולרים מתוך חישוב שיספיק לתשלום משכורות למשך זמן נתון (ראנווי) - התוצאה היא התקצרות משמעותית של הראנווי וחשש שהחברה תימצא ללא מקור כספי להמשיך את פעילותה כשיגמר הכסף.
כתוצאה מכך, חברות רבות שגייסו הון במטרה לממן כשנתיים של עבודה, מצאו את עצמן עם אופק תזרמי של 18 חודשים בלבד, כשאפשרות היחידה תהיה לצאת לסבב גיוס נוסף מוקדם מהמתוכנן, כשהתנאים עוד לא יהיו בשלים להביא את המשקיעים. "חברות שגייסו כסף וחשבו שיש בפניהן 24 חודשים של פעילות, וזה פתאום התקצר להן ל-18 חודשים", אומר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, "אנחנו מנסים לייצר פה גישור של עוד שישה חודשים, להחזיר להן את הזמן שהפסידו."
הממשלה הכריזה לפני כחודש על כוונתה לסייע וכעת מוצג אופן הסיוע להייטק. משרד האוצר הציג בסוף חודש יוני מתווה סיוע בהיקף כולל של כ-1.6 מיליארד שקלים לחיזוק הייצוא וההייטק. היום (יום א') יוצא לדרך החלק האופרטיבי של התוכנית, באמצעות המסלול המהיר של רשות החדשנות בהיקף כולל של מיליארד שקלים.
המסלול החדש נועד לסייע לסטארטאפים צעירים להתמודד עם התקצרות הראנווי בעקבות ההתחזקות המהירה של השקל. הוא מיועד לחברות שהראנווי שלהם קצר מ־12 חודשים והוא מיועד לאפשר להאריך את תקופת הפעילות שלהן בעוד ששה חודשים באמצעות מענק, מימון משלים והליך מהיר. ברשות החדשנות אומרים שהסיוע נועד לאפשר לחברות להמשיך ולהשקיע במחקר ופיתוח, לממש את תוכניות הצמיחה שלהן ולהגיע לאבני דרך טכנולוגיות ועסקיות משמעותיות.
המסלול המהיר של רשות החדשנות משחרר תקציב ממשלתי של 1 מיליארד שקלים (מתוך התוכנית בהיקף 1.6 מיליארד שקלים של האוצר). קהל יעד שלו הן חברות סטארטאפ וחברות צמיחה מוקדמת. כדי לממש את הסיוע יופעל מנגנון מאצ'ינג: מענק ממשלתי בגובה 33% או 50% ממציאות הגישור כנגד מימון משלים מהשוק הפרטי. תקרת המענק תהיה עד 15 מיליון שקל לחברה בודדת.
תנאי הסף והקריטריונים
בניגוד למענקים רוחביים שניתנו בעבר, המסלול הנוכחי מציב תנאי סף ברורים, שנועדו לוודא כי הכסף יגיע לחברות שנפגעו באופן ישיר מתנודות המטבע, אך עודן מחזיקות בפוטנציאל עסקי וטכנולוגי גבוה. כדי להיות זכאית לסיוע, על החברה להציג הוצאות שנתיות של לפחות 1.5 מיליון שקל ועד 100 מיליון שקל, כאשר לפחות מחצית מההוצאות מוקדשות למחקר ופיתוח. בנוסף, נדרש כי לפחות 50% מהוצאות החברה מבוצעות בישראל ובמטבע שקלי.
חברות בשלבי צמיחה, שכבר מייצרות הכנסות עצמאיות ולא נשענות רק על גיוסי הון, יצטרכו להוכיח כי לפחות מחצית מהכנסותיהן מתקבלות במטבע זר. הסיוע הזה נועד לאפשר גם לחברות צומחות שנפגעו משחיקת תקבולי היצוא הדולריים, ליהנות מהסיוע.
סיוע גם לסייבר
אחד החידושים המשמעותיים בתוכנית הנוכחית, הוא הגמשת קווי היסוד המסורתיים של רשות החדשנות. בימי שגרה הרשות מטפלת בהשקעות בסקטורים שסובלים מ"כשל שוק" של חוסר עניין מצד משקיעים, או בטכנולוגיות דיפ-טק שבהן השוק הפרטי ממעט להסתכן. במקרה זה, בשל מורכבות האירוע המאקרו-כלכלי, הוחלט לפתוח את המסלול לכל תחומי הטכנולוגיה, כולל סקטורים פופולריים במיוחד כמו אבטחת סייבר וחברות גדולות.
"הפעם פתחנו את זה לכולם, גם מהסקטורים היותר פופולריים של המשקיעים הפרטיים, כמו בסייבר. אנחנו פועלים במנעד רחב של חברות ומגיעים הפעם גם לחברות שמעסיקות כבר 150 עובדים, שבדרך כלל אנחנו לא מגיעים לטווחים האלה", אומר בין.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות
(חנה טייב)
התרחבות זו לגודל חברות של 100 עד 150 עובדים נגזרת מההבנה שגם חברות בשלבי צמיחה מוקדמת, הנמצאות בשלב הקריטי של פריצה לשוק והרחבת מערכי המכירות והשיווק, חשופות לפגיעה קשה כתוצאה מקיצוץ של חודשים יקרים מאופק הפעילות שלהן.
עשיתם עבודה כדי לבדוק עד כמה הבעיה הזאת חמורה?
בין: "בוודאי. במשך ארבעה שבועות היינו בשיחות עם כל הגורמים באקוסיסטם – משקיעים, חברות וכו', כדי לוודא שאנחנו מבינים היטב את הקושי שנוצר, וגם לוודא שמה שאנחנו מציעים באמת יכול לעזור לפתור את הבעיה".
סינון קפדני
ברשות החדשנות מדגישים כי לא מדובר בחלוקת כספים אוטומטית: הבקשות יעברו תהליך סריקה וסינון על ידי ועדת ההשקעות של הרשות, שתתכנס על בסיס שבועי. הקריטריונים לבחירת החברות שייהנו מהסיוע יתמקדו באיכות הטכנולוגיה, עוצמת הקניין הרוחני, יתרון תחרותי בשוק היעד, ניסיון צוות ההנהלה, ובמידת התרומה הצפויה לכלכלה הישראלית.
מסביר בין: "זה לא מסלול ירוק, שבו כל אחד זוכה. מה שאנחנו מנסים לעשות פה זה לא לייצר סבב גיוס חדש, אלא לייצר גישור: אנחנו ניתן את המענק והמשקיעים הקיימים או כל מקור אחר יביאו את הכסף המשלים".
מבחינה חשבונאית, הסיוע ניתן במתכונת של מענק מותנה. אם החברה מצליחה ומייצרת הכנסות, היא מחזירה את הסכום באמצעות תשלום תגמולים מדורג של 3% מהמכירות. במידה והחברה אינה מצליחה, אין היא נדרשת להחזיר את הכסף.
מרוץ נגד השעון
זו הפעם השלישית בשנים האחרונות, שבה מפעילה רשות החדשנות מסלול חירום מואץ. בפעמים הקודמות היה מדובר במגפת הקורונה בשנת 2020 ובמלחמה בעזה בנובמבר 2023. ברשות אומרים כי בפתיחת מסלול סיוע דומה בעקבות השבעה באוקטובר, הוגשו מעל 800 בקשות של חברות, מהן קיבלו את הסיוע כ-250. "הפעם אנחנו הולכים על טווח יותר גדול של חברות, ואני מעריך שזה יהיה בסדר גודל דומה של מאות חברות שמתוכן אנחנו נצטרך לבחור", אומר בין.
הניסיון המצטבר מההפעלות הקודמות הניע את הרשות ואת משרד האוצר לפעול בזריזות: תהליך גיבוש התוכנית ארך כארבעה שבועות בלבד וכלל התייעצויות נרחבות עם גורמי מפתח באקוסיסטם.
האפשרות להגשת בקשות נפתחת היום. ברשות מעריכים כי מאות חברות יגישו את מועמדותן למסלול והם מתחייבים לספק תשובות סופיות לחברות שיגישו בקשה בשבועות הראשונים, עוד לפני תקופת החגים, במטרה להזרים את החמצן הפיננסי לשוק ללא שיהוי.
