הצ'ק אין נעצר, המזוודות לא נפרקו והחניונים נסגרו: עשרות אלפי נוסעים שעברו היום (חמישי) בנתב"ג סבלו מהסכסוך בין הנהלת רשות שדות התעופה לבין העובדים, מה שגם לעיכובים משמעותיים. לגבי מי צודק במחלוקת והאם באמת פרצה שביתה, או שזו פשוט תוצאה של העומסים הכבדים על העובדים ברשות בחודשי הקיץ, לנוסעים זה לא ממש משנה. אותם זה פחות מעניין מי אשם כשהטיסות שלהם מתעכבות או מתבטלות.
השאלה המשפטית המתבקשת היא האם מדובר בכוח עליון או שמא אירוע מסוג זה קשור בהתנהגות פסולה ועל האחראי לשאת בנזקים שגרם, ונוכח הקבוצה הגדולה שסבלה מכך יש מקום והצדקה להגשת תובענה ייצוגית?
עומס בצ'ק אין בנתב"ג
(צילום: מאיר תורג'מן)
עו"ד ארנון גרפי, לשעבר יו"ר ועדת תביעות ייצוגיות בלשכת עו"ד ומומחה בתחום, מעריך כי יהיו מי שיגישו בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בשל הנזק שנגרם ויאתגרו את המערכת המשפטית.
עו"ד גרפי מסביר כי "נקודת המוצא לבחינה היא קיומה של עילת תביעה אישית. כלומר, האם לנוסע שנפגע קיימת עילת תביעה אישית נגד הגורם האחראי? ככל שהתשובה חיובית, יש לבחון האם העילה נכנסת לאחד מסוגי התביעות שבהם חוק תובענות ייצוגיות מאפשר ניהול תביעה ייצוגית במיוחד נגד גופים שלטוניים שזוכים לפטור והגבלות של תביעות נגדם. בנוסף, האם קיימות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לקבוצה או שכל יחיד סבל נזק שונה וממילא לא ניתן לגבש קבוצה שבשמה תוגש התובענה הייצוגית".
לדברי עו"ד גרפי חוק תובענות ייצוגיות קובע רשימה של עניינים בגינם ניתן להגיש תובענה ייצוגית, וקיימות גם מגבלות מיוחדות כאשר הנתבעת היא רשות ציבורית/שלטונית. "עקרונית לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד גוף שלטוני בפעולתו כגוף שלטוני, ותביעה נגד רשות אפשרית רק להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר. לכך יש סייג אם ניתן לסווג את רשות שדות התעופה גם כגוף מסחרי הגובה כספים גם מהציבור בגין פעילותו, או אז תתאפשר התביעה נגדם. ככל שיתברר כי מקור העיכובים, ביטולי הטיסות וההמתנות הוא בכשל משותף אחד או בשורת מחדלים מערכתיים של הרשות ו/או גוף אחראי אחר שיימצא, וניתן יהיה לזהות קבוצה שנפגעה מאותה התנהלות, מתחזקת ההצדקה לבחון את האירוע בכלים של תובענה ייצוגית.
עו"ד ארנון גרפי צילום: פוטו פראג'גם שאלת הנזק מחייבת בחינה זהירה. לצד נזקים ממוניים שניתנים להוכחה - כגון הפסד כרטיסים, לינה, תחבורה, ימי עבודה והוצאות נלוות - עשויים להתעורר נזקים בלתי ממוניים משותפים וביניהם, סבל, עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה. לכן, לאחר איסוף הנתונים, יש מקום לבחון הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הגורמים הרלוונטיים, לפי תוצאות הבדיקה המשפטית והעובדתית. בסופו של דבר, עומסים ושיבושים אינם בהכרח 'גזירת גורל' וצריכה להיות כתובת להתנהגות רשלנית שגרמה לנזקים צפויים".
במקביל, ynet גיבש עם עו"ד ערן שוהם, שותף במשרד דפנה שמואלביץ ושות' המתמחה בדיני עבודה ומייצג מעסיקים, מדריך אודות המצב המשפטי לאור האירועים בנתב"ג.
האם שיבושי העבודה בנתב"ג מהווים שביתה?
לדברי עו"ד שוהם, "מדובר בשביתה לכל דבר ועניין, שקיים ספק משמעותי לגבי חוקיותה. כאשר עובדי שדה התעופה נוקטים הפסקת עבודה מאורגנת או צעדים קיבוציים מתואמים, כמו סגירת דלפקי צ'ק-אין ואי מתן שירות, מדובר בשביתה. גם אם לא הופסקה כל הפעילות בשדה התעופה, שיבוש מאורגן של העבודה נחשב כשביתה ובוודאי נחשב כצעד ארגוני".
ההסתדרות טוענת שלא נתנה כל הנחיה לעצירת עבודה. אם כך, האם מדובר בכל זאת בשביתה?
"כן. גם אם ההסתדרות לא נתנה הנחיה רשמית לעצירת עבודה, כל פעולה מתואמת של עובדים שנועדה לשבש את העבודה או להפסיק אותה תיחשב כצעד ארגוני ושביתה. אין הכרח שהמהלך יוכרז פורמלית על ידי ארגון העובדים, ודי בכך שמדובר בהתארגנות עובדים הפועלת במשותף לשם הפעלת לחץ במסגרת יחסי העבודה".
עו"ד ערן שוהםצילום: רמי זרנגרהאם מדובר בשביתה חוקית?
עו"ד שוהם מסביר כי "שאלת חוקיות השביתה תלויה, בין היתר, בשאלה האם קיים סכסוך עבודה קיבוצי פתוח, האם חלפה תקופת הצינון הקבועה בחוק לאחר הודעה על סכסוך העבודה, האם קיימת עילה עניינית לשביתה, והאם שביתה בנסיבות העניין היא מידתית והופעלה כצעד אחרון, בוודאי כאשר מדובר בהשבתת פעילות שדה התעופה, על המשמעויות כבדות המשקל שיש לכל שיבוש עבודה כזה. כמובן שאם יוכח שההסתדרות, שהיא ארגון העובדים היציג, לא אישרה את השביתה מדובר בשביתה שאינה חוקית".
מי יכול לפנות לבית הדין לעבודה?
עו"ד שוהם מסביר כי רשות שדות התעופה, כמעסיקה וכמי שאחראית על הפעלתו הסדירה של שדה התעופה, יכולה הייתה לפנות לבית הדין האזורי לעבודה ולבקש סעדים דחופים, לרבות צווים ארעיים וזמניים, שיורו לעובדים להפסיק את השיבושים ולשוב מיידית לעבודה סדירה ומלאה. "שרת התחבורה הודיעה כי הנחתה את הרשות להגיש פנייה דחופה כזו לבית הדין. בית הדין לעבודה מוסמך לבחון את מכלול הנסיבות, ובהן קיומו של סכסוך עבודה, חוקיות הצעדים הארגוניים, מאזן הנוחות, היקף הפגיעה בציבור והצורך במתן סעד מיידי לאור הנזק האדיר". יש לציין כי ייתכן שצעד זה לא ייצא לפועל מכיוון שפורסם כי יש ככל הנראה הסכמות בין הצדדים.
