כיכר המדינה, מהסמלים המובהקים של תל אביב, משנה את פניה באופן דרמטי. השטח הירוק שהיה בליבה במשך עשרות שנים התמלא בבטון, עגורנים ומכונות קידוח והפך לאתר בנייה של שלושה מגדלי יוקרה, שילוו במבני ציבור, שבילי אופניים, בית ספר חדש ולאחרונה גם רמזורים. מדובר בפרויקט שצפוי להוסיף יותר מ-400 יחידות דיור ומאות רכבים, שיצטרפו לשכונה שגם כך צפופה, חסרה במקומות חניה והתושבים חוששים שבקרוב גם תתמלא בפקקי ענק.
הפרויקט, שמבוצע על ידי חברות אלקטרה ואשטרום, קיבל את היתר הבנייה מעיריית תל אביב-יפו בדצמבר 2022, אחרי עשרות שנים של תכניות תקועות, מאבקים משפטיים ודיונים תכנוניים. כבר בשנות ה-60 וה-70 נרקמו תכניות לפיתוח השטח במרכז הכיכר, אך הן נתקלו שוב ושוב בקשיים. רק לאחר פסיקות בג”ץ שאפשרו לעירייה להגיע להסכמות עם בעלי הקרקע, ניתן היה לקדם תכנון כוללני שכלל את הקמת שלושת המגדלים, שדרוג תשתיות, בניית מוסדות ציבור ופיתוח שטחים פתוחים.
כבר בשלבי התכנון התעוררה התנגדות עזה מצד תושבי השכונה. קבוצת תושבים טענה כי השינוי הדרמטי בכיכר ייצור עומסי תנועה בלתי נסבלים ואף עלול לסכן את הציבור, במיוחד בשל התכנון להקים בתוך המתחם גם בית ספר. "ההתנגדות שלנו לא התחילה מהרמזורים או מהמדרכות, אלא מהעומס התחבורתי שהולך להיות כאן", סיפרה אחת ממובילות המאבק בזמנו. "כיכר המדינה היא לא סתם כיכר, היא ציר שמחבר שבע זרועות מרכזיות של העיר. אלפי כלי רכב חולפים בה מדי יום, והיא מתפקדת כמו לב שמזרים תנועה לכל הכיוונים. עכשיו מוסיפים אליה מאות דירות, בית ספר עם תלמידי חינוך מיוחד שיגיעו בהסעות, וכולם יצטרכו לעבור דרך שביל גישה אחד. זה מתכון לבלגן לא נורמלי".
עיר עם כמה שפחות רכבים
לפי נתוני העירייה לשנת 2023, בסביבת הכיכר מתגוררים כ-13,300 תושבים, המאורגנים בכ-6,000 משקי בית. לכל אלה יתווספו כאמור בעוד כמה חודשים 400 יחידות דיור שהפרויקט יאוכלס, האוכלוסייה במקום צפויה לזנק והצפיפות תגדל בהתאם. לדברי התושבים, החששות לא נוגעים רק לעומסי תנועה אלא גם לפגיעה באיכות החיים. בשטח כבר מורגשת התגברות העבודות והצפיפות, לצד צמצום חניות וביטול מקומות כחול לבן לטובת שבילי אופניים ומדרכות רחבות.
אסף ברוך, תושב השכונה מזה שמונה שנים, מתאר מציאות יומיומית קשה. "בכל חודש מורידים פה עוד בניין מגורים עבור תמ"אות, וגם ככה פקוק פה. מאז שהחלו לבנות את המגדלים בכיכר המדינה המצב רק הלך והחמיר, אבל אף אחד מהעירייה לא הגיע להסביר האם הולכים לשפר את התשתיות, ואיך כל האזור פה יתמודד עכשיו עם עוד אלפי מכוניות שיתווספו בגלל גורדי השחקים האלה". לדבריו, "בחודשים האחרונים העבודות באזור כיכר המדינה רק הולכות ומתגברות, והמצב נהיה קטסטרופה. פקקים בבוקר, משאיות חוסמות את הכבישים. והוסיפו גם את הרמזורים שלא בדיוק עוזרים".
עוד אומר ברוך "בעירייה גם החליטו לבטל המון חניות כחול לבן בשכונה, ובעיקר באזור הכיכר, עבור שבילי אופניים, מדרכות רחבות בצורה מוגזמת וגם תחנות אוטובוס עם רציפים רחבים, שרואים שאין בגודל הזה באמת צורך, וכל המטרה כאן היא שלא יהיו חניות כחול-לבן כדי לייאש את התושבים, ובסוף שנוותר על הרכבים שלנו. רון חולדאי גם לא התבייש ואמר את זה בעבר. מבחינתו שת"א תהיה עיר עם כמה שפחות רכבים. זה נחמד, אבל לא ריאלי במצב הנוכחי שהתחבורה הציבורית לא מספיק טובה. עוד 10-5 שנים כשרוב הרכבת התחתית תהיה מוכנה, אפשר להבין את הרעיון שלו, אבל עכשיו זה מוגזם ופוגע באיכות החיים של התושבים".
במקום מנהרה - רמזורים
בתכנון המקורי של הפרויקט היציאה מהבניינים הייתה אמורה לכלול מנהרה תת קרקעית שממנה יצאו תושבי המגדלים, אלא שרעיון זה נגנז ובמקומו החליטה המועצה לתכנון של העירייה להציב רמזורים, אשר הופיעו בכיכר לפני כחודשיים. האדריכלית נעמה מליס, בעלת משרד לאדריכלות ובינוי ערים, מסבירה כי נראה שהחלטת העירייה היא חלק מתפיסה עירונית רחבה של עידוד הליכה על חשבון השימוש ברכב.
"כשמוסיפים מנהרה או הפרדה תחבורתית, נוצרים פורטלים ושיפועים, וזה פחות גמיש. זה הופך את הסביבה לפחות נעימה להולכי רגל ויותר תחבורתית. העירייה בחרה כאן אחרת - לתת עדיפות מלאה להולכי רגל. הם ראו את הנתונים והחליטו שהולך הרגל הוא המלך. רוצים שתהיה הליכה נוחה, בטוחה, איטית יותר. זו גישה שמבוססת על איזון בין הרצון למנוע עומסי תנועה לבין הרצון לעודד הליכה. אבל חשוב להבין שסביבה צפופה לא יכולה להתבסס על כלי רכב פרטיים - יש גבול פיזי. אם באזור כמו כיכר המדינה מוסיפים עוד מאות יחידות דיור, אין באמת דרך לאפשר גם תנועה חופשית של מכוניות. זה פשוט לא עובד בגיאומטריה העירונית הזו ולנהגי הרכב הפרטי הולך להיות מאוד קשה".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "במסגרת פרויקט הבינוי בכיכר המדינה מוקמים בנוסף לשלושת מגדלי המגורים גם מבני ציבור ושביל אופניים היקפי. החיבור בין חלקי המתחם מתבצע באמצעות ארבעה מעברי חצייה להולכי רגל ורוכבי אופניים בכל ארבעת הרבעים. הצבת הרמזורים נועדה בראש ובראשונה לספק מענה בטיחותי ולאפשר חצייה בטוחה גם לקשישים, ילדים ואוכלוסיות עם מוגבלויות. במקומות בהם קיימת תנועת הולכי רגל רבה, פתרון של רמזור אף מסייע לזרימת התנועה בכך שהוא מרכז את החצייה בזמן ובמקום מוגדרים, במקום פיזור אקראי של הולכי הרגל". עוד הוסיפו בעירייה כי "להערכתנו, לא צפויים באזור עומסי תנועה חריגים. ככל שיתעוררו עומסים, ניתן יהיה לנהל ולווסת אותם באמצעות מרכז ניהול התנועה העירוני.
