לאחרונה נחשפנו שוב לנתונים מדאיגים בענף הבניין בישראל. בין היתר דווח על 23 הרוגים עד כה, לעומת התקופה אשתקד (ספטמבר 23'), אז מספר ההרוגים עמד על 34 עובדים. ענף הבנייה, שכבר שנים מצוי במוקד תאונות העבודה החמורות ביותר, ממשיך לשלם מחיר כבד, ולעיתים קרובות המחיר הוא חיי אדם. לצד הקורבנות והכאב הנורא למשפחותיהם, מדובר גם בנזק עצום לתחום חשוב זה בכלכלה הישראלית.
1 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)

במשך שנים נאבקת הסתדרות עובדי הבניין ביחד עם האגף לאיגוד המקצועי למען שמירת חיי עובדים ובטיחותם באתרי הבנייה. בשנת 2018, בתום מאבק ארוך, השיגה ההסתדרות מסמך התחייבות של הממשלה לצעדים אופרטיביים לקידום הבטיחות והמאבק לשמירת חיי העובדים בענף הבניין. אחד הצעדים המוסכמים שפורטו במסמך השרים, הוא קידום חקיקה שתקבע חלוקת אחריות צודקת, כשהאחריות לבטיחות תחול גם על מזמין העבודה, על היזם ועל בעלי תפקידים בכירים נוספים. בימים אלו, לאחר כשש שנים ממועד התחייבות המדינה ולאחר לחצים של ההסתדרות, התקנות בנושא הובאו לדיון בכנסת.
התקנות החדשות, שהן תוצאה ישירה של מאבק ההסתדרות, כוללות שורה של דרישות מחמירות, ביניהן מינוי מנהל אתר, גיוס בקרי בטיחות, התייחסות לנושא הפיגומים ולראשונה – העברת האחריות הישירה ליזמים ולמזמיני העבודה עצמם.

אחריות היזם - המפתח לשינוי

הטלת האחריות על היזמים היא מהלך מרכזי בהבטחת שינוי אמיתי. בעבר היזמים נהגו להסתמך על מנהלי העבודה ועל הקבלנים כדי לטפל בנושא הבטיחות באתרי הבנייה. כעת התקנות החדשות מחייבות אותם ליטול חלק פעיל בתהליך. משמעות הדבר היא שהיזם, שמחזיק את הכוח הכלכלי בפרויקט, יישא באחריות ישירה לבטיחות העובדים. צעד זה יכול לשפר בצורה משמעותית את רמת הבטיחות.
כשהיזם אחראי באופן ישיר לבטיחות, גדלה המוטיבציה שלו לייצר סביבה בטוחה, להשקיע בבטיחות העובדים ולהבטיח רמת בטיחות נאותה באתרי הבנייה. ככל שתקנות אלו ייאכפו בישראל, אנו צופים שנראה ירידה במספר תאונות העבודה, והציבור יוכל לצפות לבנייה בטוחה יותר הן עבור העובדים והן עבור הדיירים העתידיים.
מדינות אחרות כבר השכילו להבין את החשיבות שבהטלת האחריות על היזם. בבריטניה, למשל, תקנות משנת 2015 מחייבות את היזמים ליטול אחריות על ניהול סיכונים לאורך כל שלבי הפרויקט, החל מהתכנון הראשוני ועד למסירה. חוק זה יצר סטנדרט חדש, שבו היזמים מחויבים להבטיח כי כל שלבי הפרויקט מנוהלים בצורה בטוחה, ולא ניתן להתחמק מהאחריות הזו באמצעות העברת תפקידים לקבלנים בלבד. כתוצאה מכך ניכרת ירידה בתאונות עבודה בענף הבנייה בבריטניה.
כמובן, ישנם גם אתגרים. כיצד יבטיחו שהיזמים באמת יישאו באחריות ולא יסתפקו בהצהרות? כיצד נמנע טשטוש אחריות בין כל בעלי התפקידים? התשובות לשאלות אלו טמונות בכמה שינויים עיקריים בחינוך, בנטילת האחריות של החברות עצמן, בשיתוף פעולה של החברות עם ההסתדרות, ההתאחדות והקרן במיזם "תוכנית הכוכבים", בהדרכות עובדים לבטיחות, במינוי גורמים מקצועיים בכל חברה ובכל אתר, באספקת ציוד בטיחות תקין לעובדים ובאכיפה יעילה תקופתית ורציפה, כולל סנקציות נגד מפירי הבטיחות. רק כך נוכל לוודא שהשינוי בתקנות יתרום לשיפור אמיתי, ולא יישאר בגדר חקיקה על הנייר.

להגדיר במפורש את מדרג האחריות

מנהלי העבודה, שמנהלים את הפרויקט בשטח, נושאים באחריות כבדה על בטיחות העובדים כבר היום. עם כניסת התקנות החדשות, האחריות תעבור גם לבעלי תפקידים נוספים, כמו היזם, הקבלן, מנהל האתר ובקר הבטיחות.
על אף הבשורה המשמעותית שבתקנות החדשות, הן עדיין דורשות תיקונים טרם אישורן הסופי.
ראשית, על התקנות החדשות לחדד ולהגדיר באופן מפורש הרבה יותר את מדרג האחריות ואת האופן שבו כל בעל תפקיד אחראי לתקן את ליקויי הבטיחות שאליהם הוא נחשף, ולדווח לגורם שמעליו על קיומם. רק כך תתאפשר אכיפה אפקטיבית, ויימנע פיזור אחריות, שלבסוף, במקרה של תאונה, אינו מותיר אף לא גורם אחראי אחד.
יצחק מויאל - יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות וממ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניין בישראליצחק מויאל - יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות וממ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניין בישראלצילום: יח"צ
שנית, יש לבטל את היוזמה הנוכחית לפצל את תפקיד מנהל העבודה לשני בעלי תפקידים שונים - האחד אחראי לבטיחות בלבד והשני לניהול האתר בלבד. הפיצול המוצע ייצר ניגוד אינטרסים בין בעלי התפקידים, ייצר תפקיד מרכזי של מנהל אתר, שלמעשה, לא יישא כלל באחריות לבטיחות ואף צפוי להוריד את הרמה המקצועית של מנהלי העבודה. זאת משום שמנהלי העבודה הקיימים יעדיפו לשמש כמנהלי אתר, ולא לשאת באחריות לבטיחות ולחשיפה המשפטית שהיא מביאה עימה.

לסיכום

המאבק המתמשך של הסתדרות עובדי הבניין והאגף לאיגוד מקצועי הוביל להישגים מרשימים, והרחבת האחריות על בעלי תפקידים נוספים לרבות על היזם היא המפתח לשינוי תרבות הבטיחות בישראל. בטיחות אינה מותרות – היא חובה מוסרית. רק כאשר כל הגורמים, ייקחו אחריות, נוכל לשאוף להקטנת מספר תאונות העבודה ולהבטיח עתיד בטוח יותר לכל עובדי ענף הבנייה בישראל.