הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום (ג') כי תאריך בחודש את הפטור מהסכם כובל לוולט ובתום פרק הזמן הזה אם לא יגיעו להסכמות - וולט תיאלץ למכור את רשת חנויות וולט מרקט תוך זמן קצוב מראש.
וולט הציעה מספר פתרונות ביניים לרשות, שיאפשר להימנע ממכירת רשת וולט מרקט ולהמשיך את מתן הפטור תוך שיפור התחרות בין הרשתות ופלטפורמות המשלוחים, אך הם לא סיפקו את הרשות. הרשות ו-וולט לא מפרטות מהם הפתרונות הללו. כעת וולט צריכה לשפר את הצעותיה עד 20 בפברואר.
וולט מרקט תפחה ל-24 סניפים
הפטור מהסכם כובל מאפשר לוולט להפעיל את קמעונאית המזון וולט מרקט, שתפחה בשנים האחרונות ל-24 סניפים, במקביל למשלוחים מהירים של מוצרי קמעונאיות מזון אחרות, בין היתר am:pm שפועלת כרגע רק באמצעות וולט, שופרסל, קרפור, ויקטורי ורמי לוי. במקביל היא משמשת פלטפורמה למכירות של קמעונאים קטנים, ירקניות, קצביות, מאפיות, מעדניות, חנויות פיצוחים ורשתות פארם.
מההסדר הכובל הזה, במסגרתו וולט היא גם קמעונאית מזון וגם חברת שליחויות עבור קמעונאי מזון ופארם אחרים, וולט מרוויחה מידע רב על השוק ומקבלת יתרון על מתחרותיה תן ביס, משלוחה, יאנגו דלי והאאט. יש גם חשש שהיא מתעדפת את עצמה ונותנת יותר בולטות לוולט מרקט בפלטפורמה בהשוואה לרשתות מתחרות.
לפי הרשות לתחרות, עלו "חששות לפגיעה בתחרות, הן לעניין התחרות בתוך פלטפורמת וולט, והן לתחרות של וולט עם פלטפורמות אחרות. אופיים של החששות ועוצמתם מושפע מהמעמד שיש לוולט בתחום הפלטפורמות למשלוחים. אחרי דין ודברים הממונה הציגה לחברת וולט תנאים שמקטינים את החשש לפגיעה בתחרות בין הפלטפורמות, ואשר ביכולתם להשליך גם על תחרות על גבי הפלטפורמה. בהחלטה נקבע כי אם וולט תגיע בתוך חודש להסכמות עם הממונה בדבר התנאים שגובשו שמפיגים את החששות שעולים מן ההסדר, ההסדר יקבל פטור בכפוף לאותם תנאים. אם לא, הממונה צפויה לתת פטור לזמן תחום לצורך מכירה של וולט מרקט".
ההסדר הכובל בין וולט לבין הקמעונאים שפעילים על גבי הפלטפורמה הוגש והתקבל על ידי הממונה על התחרות במרץ 2022 עם הקמתה של וולט מרקט לתקופה קצובה של שלוש שנים, כדי לאפשר את פעילותה של וולט מרקט במקביל לפעילותם של יתר הקמעונאים על וולט. עם פקיעת תוקף הפטור, הוא הוגש שוב ושוב לאישור מחדש.
וולט היא השליטה בישראל - מה קורה בעולם?
וולט היא שליטת משלוחי המזון בישראל, שמציגה מחירים גבוהים לעומת המסעדות ורשתות השיווק עצמן ולעומת פלטפורמות מתחרות. וולט גם גובה גם עמלות יקרות כמו עמלת תפעול בנוסף לדמי שילוח. למרות זאת הצרכנים ובתי העסק מעדיפים אותה. לכן ברשות לא רוצים להעניק לה עוד כוח עודף. וולט מצידה טוענת לרדיפת מנצחים, אך היא לא מורידה מחירים (למעט בהצעות שונות לדילים).
וולט מרקט כפורמט סופרמרקטים שפועל במשלוחים בלבד (באמצעות חנויות רפאים) קיים בישראל, פינלנד ומלטה בין היתר. הצרכנים אולי מרוויחים משחקן נוסף בתחרות (בעיקר במגוון אופציות. וולט מרקט הוא לא שחקן מחיר), אך רשתות השיווק מתלוננות על כוחנותה של וולט לא מעט.
תפוצתו של פורמט המרקט (במסגרתו וולט היא גם מפעילת סופרמרקט) בעולם עבור פלטפורמות שליחויות לא נדירה וכנראה שבעולם לא קיימת רגולציה מגבילה. לכן ברשות מתקשים ליישם רגולציה שתגביל את וולט פה למעט מכירת וולט מרקט.
וולט נמצאת בבעלות חברת דור דאש (door dash) האמריקנית ששולטת בשוק ומהווה 67%-60% מפעילות משלוחי האוכל בארה"ב, לצד מתחרות כמו אובר איטס (Uber Eats) שמהווה 23%-26% וגראב האב שמהווה 6%-16%. כלומר גם במדינת ענק כמו ארה"ב יש מתחרה דומיננטית בשוק.
גם בבריטניה יש שלוש שחקניות עיקריות בשוק משלוחי האוכל המהירים: ג'אסט איט (תן ביס) עם 35%-45% נתח שוק, אובר איטס עם 27%-29% ודליברו עם 26%-28%.
בגרמניה תן ביס שולטת עם כ-70% נתח שוק. אחריה וולט דור דאש עם 15%-25% אובר איטס עם 5%-10% וישנן גם גראב, דליברו ופודורה.
בקנדה אובר איטס מהווה כ-44%, סקיפ דה דישס 40% ודור דאש 37%. יש שם עוד שחקניות כמו צ'אונאו, גראב האב וג'אסט איט.
אובר איטס שולטת גם באוסטרליה עם 54% נתח שוק לצד דור דאש ומנולוג. בפינלנד, מכורתה של וולט, וולט (דור דאש) מהווה קרוב ל-80% מהשוק.
חלק מהשחקנים האלה כן מפעילים חנויות רפאים או האבים משלהם בעולם. דור דאש מפעילה את דאש מארט (DashMart). לדליברו יש את דליברו הופ (deliveroo hop). בישראל התחרתה בשוק הזה בעבר קוויק וכעת וולט מרקט כאמור ויאנגו דלי.
