מזה שנים מדינת ישראל לא מסדירה את החקיקה במים הכלכליים, ולמעשה מפקירה אותם לשליטה של הממונה על הנפט במשרד האנרגיה. הממונה עושה במים הכלכליים לפי שיקוליו, על בסיס חוק הנפט המיושן. בחברה להגנת הטבע ראו שהמדינה גוררת רגליים, לכן החליטו לגבש הצעת חוק פרטית, בהובלת ח"כ אלון שוסטר (כחול לבן). ביום ראשון תובא ההצעה לוועדת השרים לענייני חקיקה.
החוק נועד לפתור ואקום רגולטורי ארוך שנים, לחזק את המשילות והוודאות העסקית, לאפשר פיתוח בר קיימה ושמירת טבע, ולהבטיח את האינטרסים של הציבור הישראלי. ח״כ שוסטר אמר כי ״לצערי, במשך שנים, מדינת ישראל גררה רגליים ולא קידמה הסדרה אחראית וארוכת טווח, של המרחב הימי והמים הכלכליים של ישראל. במקום ראייה כוללת ותכנון מסודר, נוצר מצב של טלאי על טלאי, בלי מדיניות ברורה ובלי איזון נכון, בין הצרכים השונים".
האזור הכלכלי הבלעדי, כלומר "המים הכלכליים", הם המרחב הימי שבמרחק 22 ק"מ מהחוף, ומערבה בים התיכון. זהו המרחב בו ישראל מנצלת את משאבי הטבע, בעיקר גז, מנהלת פעילות סחר, ושואפת לפתח בו שימושים חדשים שונים. מרחב ימי זה הוא גם מרחב טבע עשיר, ובו בתי גידול ייחודיים כמו גני אלמוגי עומק, מערכות אקולוגיות של נביעות גז קרות שלהן חשיבות אקלימית רבה, כמו גם אתרי עתיקות ימיים.
היום אין קביעה מוסדרת בחקיקה של גבולות האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל, "כללי המשחק" הרגולטוריים בו, ואופן ניצול משאבי הטבע לצד שימור הסביבה הימית, ערכי הטבע והמורשת. מרחב זה מנוהל בצורה סקטוריאלית צרה, תוך הקצאת שטחים עצומים לסקטור אחד (הגז והנפט) וללא איזון או שיתוף הציבור. סקטורים אחרים, כמו דיג או קווי תקשורת, מתנהלים ללא אסדרה כלל ובוודאי שגם ללא מעורבות הציבור. מדינת ישראל מחויבת, בהתאם לאמנות בינלאומיות, להגן על כ-30% משטחה הימי כשטח מוגן המנוהל באופן יעיל. באזור הכלכלי הבלעדי לא חל חוק התכנון והבנייה, ולכן לא ניתן לקדם כיום שמורת טבע.
3 צפייה בגלריה
מערכות אקולוגיות של נביעות גז קרות בשמורה המוצעת "נביעות מרכז המדרון"
(צילום: החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת חיפה, וחיא"ל)
הצעת החוק דורשת קביעת מנגנון מעין-תכנוני, באמצעות ועדה רחבה, שתאשר תוכנית מרחבית לים, ותכריע בהקצאת השטח ובאופי הפיתוח והשימור, תוך איזון האינטרסים עבור כלל הסקטורים, ותוך שיתוף רחב של בעלי עניין והציבור. בנוסף, היא קובעת מנגנוני בקרה על ביצוע תוכניות פיתוח ושימור, וגם מנגנון מימון. מדובר בתיקון עקיף לחוק "קרן אזרחי ישראל" שיקצה אחוז מהכנסות המדינה מניצול אוצרות הטבע בים לטובת הגנת הסביבה הימית.
הממשלה תצטרך לאשר תוכנית מרחבית ימית לשטח המים הכלכליים. כמו כן, ליד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, תוקם ועדה למרחב הימי באזור הכלכלי הבלעדי. הנציגים שלה יהיו ממשרד הפנים, נציג משרד האוצר, שני נציגים של המשרד להבנת הסביבה, נציג ממשרד האנרגיה והתשתיות וממשרד הביטחון ועוד. בנוסף, יהיו שני נציגי רשויות מקומיות הגובלים בים התיכון שימנה שר הפנים, נציגים מרשות הטבע והגנים ונציג מגופים ציבוריים שעניינם שמירה על הסביבה. כך, יהיה מנגנון נוסף שיוכל לאשר תוכניות ולהגן על הסביבה הימית.
אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי, בחברה להגנת הטבע הסביר כי "החוק צופה פני עתיד, מפנים את הצרכים הציבוריים הנוכחיים ובעתיד הנראה לעין, מיישם ידע וכלים תכנוניים, העובדים בהצלחה בתחום המים הריבוניים, נותן מענה ראוי, לפיתוח בר קיימא, של הסביבה הימית, והטמעת שימושי כלכלה כחולה, לצד הגנה על הטבע הימי. לכן, אנחנו מקווים כי הוא יאושר בוועדה ויקודם בכנסת, ללא עיכובים".
לדבריו של ח"כ שוסטר "כמי שפועל שנים בנושאי חקלאות, סביבה והתיישבות, אני רואה עד כמה היעדר תכנון, מייצר חיכוכים, גם פוגע במשאבי הטבע וגם מקשה על פיתוח כלכלי אחראי. לכן, אנחנו מקדמים את החוק הזה, כדי שהמדינה סוף סוף תיקח אחריות, תקים מנגנון תכנון ותיאום מסודר, ותייצר איזון נכון בין פיתוח, ביטחון אנרגטי, שמירה על הסביבה והגנה על הים של כולנו״.
