בית הדין לעבודה בבאר שבע קבע כי כלל חברה לביטוח דחתה מועמד עם עיוורון שביקש להתקבל כמוקדן, בשל צורכי ההנגשה שלו, וזאת מבלי שערכה בדיקה רצינית כנדרש בחוק. השופט יעקב אזולאי מתח ביקורת על החברה, לאחר שזו פסלה את המועמד בטענה לחוסר התאמה מקצועית, והוא פסק כי תפצה אותו בסכום של 50 אלף שקל, בתוספת 5,000 שקל הוצאות משפט.
לדברי ביה"ד, התמונה שהצטיירה בפניו היא כי ההחלטה בעניינו של ש', אדם עם עיוורון בעל ניסיון רב כנציג שירות ומכירות טלפוני, התקבלה ללא בדיקה הולמת של כישוריו, ניסיונו, צרכיו ואפשרויות ההנגשה העומדות לפני המעסיקה הפוטנציאלית. "כלל ביטוח לא הוכיחה כי דחיית מועמדותו נבעה משיקולים ענייניים, ואף לא הרימה את הנטל לסתור את הטענה כי בהחלטתה התקיימה הפליה מחמת מוגבלותו", פסק השופט.
על פי פסק הדין, ש' הגיש ביוני 2022 מועמדות למשרת נציג טלפוני לשיחות יוצאות במוקד "הר הביטוח" של כלל בדרום הארץ. בסיום ריאיון טלפוני עם נציגת משאבי אנוש הוא עדכן כי הוא לקוי ראייה וזקוק להתקין במחשבי החברה תוכנת קורא מסך חינמית, שמותקנת במחשבו האישי.
כבר למחרת הודיעה לו נציגת החברה כי לא ניתן להתקין תוכנה חיצונית מטעמי אבטחת מידע, והציעה הגדלת מסך בלבד, פתרון שאינו מספיק עבורו. אף שהוזמן לראיון פרונטלי עם מנהלת המוקד בסופו נדחה ש', שיוצג בהליך על ידי עו"ד סיגלית פורת גורנשטיין, בטענה שאינו "מכירתי ואסרטיבי" מספיק לתפקיד.
"נמצא לא מתאים"
מנגד, כלל ביטוח הכחישה מכל וכל את טענות האפליה. לטענתה, כ-3% מ-4,000 העובדים שמעסיקה קבוצת כלל הם בעלי מוגבלויות שונות, והחברה אף הקימה מחלקה ייעודית בשם "מחלקת אכלוס, נגישות וסלולר" לטיפול בהנגשות למועמדים ולעובדים. עוד נטען כי התובע זומן לריאיון פרונטלי למרות מגבלתו, מה שמוכיח כי לא הופלה, אלא שנמצא לא מתאים לתפקיד מבחינה מקצועית לאחר שנכשל לחלוטין בסימולציית מכירות שנערכה לו.
כלל טענה כי חובת ההעדפה המתקנת אינה באה על חשבון הדרישות המקצועיות של התפקיד, ומשנמצא התובע כלא מתאים על ידי המנהלת המקצועית, הליך הגיוס נעצר כדין. כמו כן, טענה כי מטעמי אבטחת מידע וסייבר מחמירים החלים עליה כגוף פיננסי, חל איסור מוחלט להתקין תוכנות חיצוניות וחינמיות על מחשבי החברה.
(צילום: אוראל כהן)
"לא ניתן להסתפק בתחושה אינטואיטיבית כדי לקבוע כי התובע אינו מתאים, אלא היה מקום לתת לו הזדמנות להוכיח את עצמו, לאור עמידתו בתנאי הסף ועברו המקצועי"", קבע השופט. "על פניו עולה כי לא בוצעה כל שיחה עם התובע להבין באיזו תוכנה מדובר, כיצד עבד איתה בחברות אחרות, האם מדובר במקרה חריג וכו'. כן לא היה שיח, ולו ראשוני, לגבי אפשרויות אחרות... זאת, אף שנקבע בפסיקה כי תהליך ההתאמות יש לעשות בשיתוף העובד".
בית הדין ציין כי החברה לא התייעצה עם רכזת הנגישות שלה ואף התעלמה מניסיונו המקצועי המוצלח של ש' בתפקידים קודמים. יתרה מכך, נמצאו פגמים בהליך הגיוס עצמו, כולל אי-מילוי טופס הריאיון כראוי ואי-מעורבות של מחלקת משאבי אנוש, כפי שדורשים נוהלי החברה.
"הצטברותם של כל אלה אינה מצביעה על הליך מיון תקין, סדור וענייני, אלא מקימה תמונה ראייתית שלפיה ההחלטה בעניינו של התובע התקבלה מבלי שנערכה בחינה מלאה של כישוריו, ניסיונו, צרכיו ואפשרויות ההנגשה", נכתב בפסק הדין.
לבסוף התייחס ביה"ד לעובדה שש' מצא עבודה חלופית תוך זמן קצר, בקובעו כי אין בכך כדי להצדיק היעדר פיצוי או פיצוי נמוך: "לאחר שהוכח כי נפלו פגמים מהותיים בתהליך הגיוס ופגמים נוספים, ניתן להסיק מן הנתונים כי העובדה שהתובע מצא עבודה אחרת מיד לאחר הדחייה אינה מצדיקה, כשלעצמה, שלילת פיצוי או קביעה כי הפיצוי חייב להיות סמלי".
מכלל ביטוח ופיננסים נמסר בתגובה: "כלל ביטוח קיבלה לידיה את פסק הדין והיא לומדת אותו. שילוב עובדים עם מוגבלויות ומתן הזדמנות שווה לכל אדם הם בליבת העשייה שלנו. כלל מחויבת להעסקה ללא אפליה, לשוויון הזדמנויות וליצירת סביבת עבודה מגוונת ומכילה, ופועלת באופן שוטף להנגשת תשתיות החברה וליצירת סביבת עבודה נגישה. כלל מחזיקה אות נגישות ישראל, ומחויבות זו באה לידי ביטוי גם בציון הגבוה ביותר שקיבלה החברה זו השנה הרביעית ברציפות בדירוג גיוון והכללה של דירוג מעלה.
"נמשיך לפעול כדי לאפשר לאנשים מכל מגוון האוכלוסייה להשתלב, להתפתח ולהצליח בחברה".
