האם יצרנית הבטון הצרפתית לאפארג' שילמה מיליוני דולרים לאל קאעידה וג'בהת אל-נוסרה בסוריה בין השנים 2014-2013 כדי שתוכל להמשיך לייצר במדינה אחרי שכל החברות המערביות האחרות נאלצו לעזוב, או אולי מדובר בכלל ברשת ביון ששירתה היטב את שלטונות הרפובליקה?
ביום שלישי (אתמול) נפתח בפריז משפטם של ברונו לפון, נשיא לאפארז' לשעבר, וכן חמישה עובדים לשעבר בחברה שעסקו בתפעול או בביטחון (ביניהם אלוף משנה לשעבר בצבא ירדן) ועוד שני מתווכים סוריים. הם מואשמים ב"מימון ארגוני טרור" בעוד שלפון מואשם גם ב"הפרת סנקציות בינלאומיות".
השופטים יצטרכו להכריע אם התשלומים הללו נחשבים כמימון פעולות טרור. יש לציין כי סגנו של לפון, כריסטיאן הרו, שאף הוא בין הנתבעים, אמר לחוקרים, על פי העיתון "לה מונד" כי "ב-2012 התחלנו לשלם לכוחות הכורדים שנתמכו על-ידי המערב. הם אמנם היו 'הטובים' אבל זו עדיין הייתה סחיטה".
זהו המשפט השני של החברה בנוגע לאותם אירועים. בקודם, שנערך בארה"ב ב-2022, הודתה לאפארז' באשמה ושילמה קנס בסך 778 מיליון דולר באשמת "קשירת קשר לספק תמיכה לארגון טרור זר על פי הגדרת ארה"ב". מאז התמזגה לאפארז' ב-2015 עם מתחרתה הגדולה, התאגיד השווייצרי הולסים. הקבוצה החדשה טוענת כי לא ידעה דבר על התנהלות חברת הבת בסוריה אבל עדיין תאלץ לשאת את תוצאות גזר הדין.
חברת לאפארז' הצרפתית סיימה בשנת 2010 הקמת בית חרושת לבטון בעיר המדברית ג׳אלאבייה שבצפון מערב סוריה, קרוב לגבול טורקיה, בעלות של 680 מיליון דולר. הייתה זו, בזמנו, ההשקעה הזרה הגדולה ביותר בסוריה שאינה קשורה לנפט. במרץ אותה שנה פרצה מלחמת האזרחים. האזור בו הוקם המפעל הפך ב-2014, ביחד עם מחוזות סמוכים בעיראק, לאזור שנשלט על ידי אל קאעידה, והוא שהשתלט סופית על המפעל.
חברות זרות רבות מעוניינות לחתום על חוזים חדשים עם הממשלה הסורית החדשה והן ממתינות להבין "מי נגד מי" ומי נמצא ברשימה השחורה הבינלאומית בחשד לשיתוף פעולה עם טרור. זוהי אחת הסיבות שהמשפט הזה מעורר עניין כה רב
בעוד שהחברות הזרות האחרות פינו את כל עובדיהן מסוריה כבר ב-2012, יצרנית הבטון הצרפתית שלחה לצרפת רק את אזרחיה והמשיכה לפעול בעזרת צוות מקומי. על פי ההאשמות, שילמה שלוחת "לאפארז' סוריה" מיליוני דולרים כדי לקבל גישה למשאבים ולאפשר למשאיות ולעובדים חופש תנועה.
בארה"ב הואשמה החברה גם שנעזרה באל קאעידה כדי לדחוף החוצה מתחרים כשהיא פועלת איתם על בסיס חלוקת רווחים. ברונו לפון, נשיא החברה טען כי החקירה "הייתה מוטית נגד לאפארז'". 430 אמריקנים ממוצא יזידי, וביניהם זוכת פרס נובל לשלום 2018 נאדיה מוראד, הגישו תביעה אזרחית נגד יצרנית הבטון בגין "תמיכה באל קאעידה בהתקפותיה האלימות נגד אוכלוסייה אזרחית".
החקירה בצרפת החלה ב-2017, אחרי פרסום מספר תחקירים עיתונאיים ושתי תלונות שהוגשו, כולן ב-2016. הראשונה על ידי משרד האוצר הצרפתי בגין "הפרת סנקציות כלכליות" והשנייה על ידי עמותה ביחד עם 11 עובדים לשעבר של "לאפארז׳ סוריה" על "מימון טרור". בינתיים נמשכת נגד החברה גם חקירה באשמת "שיתוף פעולה עם פשעים נגד האנושות".
חברת לאפארז' טוענת כי ארגון הטרור הכריח אותה לשלם. "מאשימים את לאפארז׳ על שהמשיכה בפעילותה למרות הסחיטה שהופעלה עליה. אי אפשר לסגור מפעל כמו שסוגרים עסק קטן. נדרש היה זמן כדי לדאוג לבטיחותם של העובדים", טוענת עורכת הדין סולאנז' דוּמיק, שמייצגת את אחד הנאשמים. השופטים דחו את הטיעון על הסף וציינו כי אף אחד לא הכריח אותם להישאר וכי חברת האנרגיה הצרפתית טוטאל, ועוד חברות ענק בינלאומיות אחרות, עזבו כבר ב-2012.
ההגנה טוענת שלאפארז' סיפקה שירותים לשירותי הביון הצרפתי שגילו עניין רב באותה התקופה בקבוצות הטרור באזור. השופטים אמנם דחו את הטיעון הזה על הסף אולם הוא אכן שייך לאותם אזורים אפורים שבהם קיים שיתוף פעולה בין חברות הפועלות בארצות המעניינות את ארצן, ובין שירותי הביון שלה. בספר שכתב על הפרשה עובד לשעבר של לאפארז', שפרש לפני הסקנדל, מוזכר "מר T" כאיש הקשר בביון הצרפתי עם פיראס טלאס, בעל מניות סוּרי במפעל הבטון, שהוא אחד הנתבעים אך לא הופיע למשפט. "יש הוכחות המצביעות כי המדינה ושירותיה ניסו לטשטש את מעורבותן בפרשה", כותב בספרו מר פיליפ הארדואן, המתאר את השתלשלות הפרשה.
נאשם אחר, אחמד ג'אלודי, אלוף משנה לשעבר בצבא ירדן, שעבד כאחראי על הביטחון במפעל, טען בתקשורת כי צייר לצרפתים מפה של נקודות תצפית בפיקוח הכורדים ואל קאעידה וכי זיהה עבורם פעיל צרפתי בארגון, שנתפס ונידון אחר כך בצרפת ל-14 שנות מאסר. כריסטוף גומאר, אחראי מחלקת הביון הצבאי הצהיר בסרט תיעודי ב-2023 כי "אני יכול לומר שהעובדים של לאפארז' שרתו את ארצם באופן מצוין".
גזר הדין בצרפת צפוי באמצע חודש דצמבר. הקנס המירבי על "מימון ארגון טרור" הוא מקסימום 1.2 מיליון דולר, אולם אם תורשע החברה גם על "הפרת הסנקציות" הסכום שייקצב יהיה כבד הרבה יותר.
חברות זרות רבות מעוניינות לחתום על חוזים חדשים עם הממשלה הסורית החדשה והן ממתינות להבין "מי נגד מי" ומי נמצא ברשימה השחורה הבינלאומית בחשד לשיתוף פעולה עם טרור. זוהי אחת הסיבות שהמשפט הזה מעורר עניין כה רב. בעקבות הסקנדלים סביב עסקיה בסוריה, הודיעה כבר לאפארז' כי החליטה לא לשוב למדינה.
