יום העצמאות 2025 הביא אותנו לחשוב על עצמאות בעולמות ההייטק. רק בחודש שעבר רעשה הארץ כשחברת וויז (Wiz) הודיעה על הסכם לרכישתה על ידי גוגל בסכום פנטסטי של 32 מיליארד דולר. אי אפשר שלא לשמוח בשמחתם של מייסדי החברה ושל המשקיעים ששמו את מבטחם וכספם בהצלחת החברה.
מצד שני, אי אפשר שלא להיזכר במשפט הזה: "אף כי אנחנו מוחמאים מההצעה שקיבלנו, בחרנו להמשיך בדרך שלנו לבניית וויז. היעד הבא שלנו הוא מיליארד דולר במכירות, והנפקה". על החתום: אסף רפפורט. המקור: מייל ששלח לעובדי החברה ביולי 2024 אחרי שהמו"מ הראשון עם גוגל התפוצץ. ואי אפשר שלא לשאול: האם ההייטק הישראלי ומדינת ישראל כולה לא היו יוצאים נשכרים אם וויז היתה נשארת חברה ישראלית עצמאית, בשווי עשרות מיליארדי דולר?
6 צפייה בגלריה
מימין למעלה: אבישי אברהמי, מייסד וויקס, גיל שויד, מייסד צ'ק פוינט, אודי מוקדי, מייסד CyberArk, רועי מן וערן זינמן, מייסדי מאנדיי
(צילומים: עמית שעל, אלן צצקין, נתנאל טוביאס, יובל חן)
אז זה אולי היום הנכון להזכיר, ואף להביע הערכה, לכל חברות ההייטק הישראליות שבחרו להישאר עצמאיות. המסלול שלהן לא היה קל, הפיתוי למכור את החברה ולעשות אקזיט נוצץ תמיד היה שם, אבל גם הרצון לשמור על עצמאות ניהולית ואולי גם קצת ציונות בלי מירכאות. הנה החמש הבולטות שבין החברות האלה.
צ'ק פוינט
צ'ק פוינט היא החברה הישראלית העצמאית הגדולה ביותר כיום, עם שווי שוק של 22 מיליארד דולר לפי מדד נאסד"ק. צ'ק פוינט מעולם לא היתה טיל שממריא בהדף אדיר לשמיים, יותר קטר שמושך אחריו הרבה לקוחות, עובדים והכנסות במעלה ההר. צ'ק פוינט היתה סטארט-אפ כשעוד לא הכרנו את המילה הזאת, ועסקה בסייבר לפני שהתחום היה קיים, עוד כשווירוס במחשב היה סקופ עיתונאי מרשים.
המוצר העיקרי של החברה היה "חומת אש", מהטכנולוגיות המובילות בעולם הסייבר במשך שנים. כיום המוצר המרכזי שלה הוא פלטפורמת אבטחת סייבר Check Point Infinity, שמגינה מפני מתקפות סייבר על רשתות, נודות קצה, סביבות ענן, האינטרנט של הדברים (IoT) ומכשירים ניידים. היא מעסיקה כ-6,700 עובדים והמטה שלה ממוקם בתל אביב.
צ'ק פוינט הוקמה ב-1993 על ידי שלמה קרמר, מריוס נכט וגיל שויד, ששימש בתפקיד מנכ"ל החברה עד לפני כמה חודשים, אז הוחלף על ידי נדב צפריר והוא עצמו הפך להיות יו"ר החברה. צ'ק פוינט היא חברה יוצאת דופן: יש לה מכירות בהיקף מיליארדי דולר והרבה מזומן בקופה, היא לא גייסה הון כבר שנים, היא גם לא פיטרה עובדים. ואם מדברים על עסקאות רכש מיזוג בהקשר שלה, אלה עסקאות בהן צ'ק פוינט רוכשת חברות אחרות, יותר מעשר עסקאות, מרכישת Zone Labs ב-2003 ועד רכישת סייברינט ב-2024.
העובדה שצ'ק פוינט לא נמכרה מעולם והפכה לחברה הישראלית הגדולה ביותר קשורה קשר אמיץ לסגנון הניהול של שויד. כשזכה בפרס ישראל ב-2018, נאמר עליו בנימוקי הבחירה: "אדם פורץ דרך והשראה, דוגמה ומופת ליכולת להצמיח טכנולוגיות חדשניות וחברה רב לאומית מצליחה ומשגשגת הפועלת עד היום ממדינת ישראל. תרומתו של שויד למדינת ישראל משמעותית בפיתוחה של תעשיית ההיי-טק כבר קרוב ל-25 שנה".
הצד האחר של סגנון הניהול של שויד היא העובדה שהוא לא הצמיח שדרה ניהולית סביבו והעדיף תמיד להיות מקבל ההחלטות היחיד. זו אולי הסיבה ששותפיו בהקמת צ'ק פוינט עזבו את החברה. שלמה קרמר עזב ב-1999 והקים כמה חברות סטארט-אפ מצליחות, בהן אימפרבה וקייטו נטוורקס. מריוס נכט, שהיה יו"ר החברה, עזב ב-2020. ניר צוק, שהיה מנהל הפיתוח של צ'ק פוינט עזב את החברה ב-1999 בעקבות מחלוקת עם שויד, והיה ממקימי ענקית הסייבר פאלו אלטו. שמונה מעובדי צ'ק פוינט עזבו את החברה ב-2019 והקימו את חברת הסייבר אורקה.
CyberArk
גם החברה הישראלית השנייה בגודלה היא חברת סייבר. סייברארק (CyberArk) זינקה בשנה האחרונה לשווי שוק שמגיע כעת ליותר מ-17 מיליארד דולר, תוך שהיא עוקפת בדרך את חברת טבע המיתולוגית, ששנים ארוכות היתה הדוגמה לחברה ישראלית משמעותית בתחומה. בשנה האחרונה סייברארק צמחה ב-33%, חצתה את רף מיליארד דולר בהכנסות והגיעה לשווי של יותר מ-20 מיליארד דולר. 25 שנה לאחר הקמתה, ועשר שנים מאז הונפקה בנאסד"ק, סייברארק היא סיפור הצלחה מרשים.
היא הוקמה ב-1999 על ידי אודי מוקדי ואלון כהן. מוקדי היה מנהל תפעול ראשי (COO) של החברה עד 2005 ולאחר מכן נשיא ומנכ"ל ובהמשך גם יושב ראש. ב-2023 מונה מאט כהן למנכ"ל החברה ומוקדי עבר להיות יו"ר פעיל. החברה מנוהלת ממטה במסצ'וסטס, ארה"ב, והיא מפעילה מרכז פיתוח בפתח תקווה, עם 3,500 עובדים.
מוקדי אמר בריאיון ל-ynet לאחרונה: "המטרה שלנו היא לבנות חברה בת קיימא שהיא לא הנרכשת אלא הרוכשת, והיא כל הזמן מתרחבת. אנחנו שואפים להיות בגודל של צ'ק פוינט או פאלו אלטו, ואנחנו במסלול לשם".
כמו במקרה של צ'ק פוינט, המסלול כולל רכישה של שורה ארוכה של חברות. ב-2015 רכשה החברה את סייברטינל ואת Viewfinity הישראליות, ב-2017 רכשה את קונז'ור האמריקנית, ב-2020 רכשה את Idaptive האמריקנית, ובתחילת השנה הנוכחית רכשה את Zilla Security האמריקנית, אבל הרכישה המשמעותית שלה היתה רכישת Venafi ב-2024 בסכום קשה לעיכול של 1.54 מיליארד דולר.
monday.com
המיקום של חברת מאנדיי (Monday.com) בצמרת החברות הישראליות הגדולות אינו מובן מאליו, במיוחד כשמדובר בחברת תוכנה משרדית ולא בחברת סייבר. מאנדיי, ששווי השוק הנוכחי שלה הוא כ-14 מיליארד דולר, נהנתה מהשיאים של הגאות בהייטק ב-2021, אחר כך התרסקה, אבל מתחילת 2023 היא חזרה למסלול צמיחה שהגיע לשיאו בחודשים האחרונים, אולי בדרך לשווי מ-2021 – 20 מיליארד דולר.
החברה סיימה את 2024 עם צמיחה של 33% בהכנסות, קרוב למיליארד דולר בשנה, ועקפה את תחזיות האנליסטים לגביה. אבל עיקר העניין בחברה מתמקד בציפיות ממנה לשנה הנוכחית: החברה רוכבת על גל ה-AI והיא הציגה מוצרים מבוססי AI שמתומחים בנפרד מהתוכנה הקיימת, ואפילו סוכני AI (AI agents) בשפיץ של הטכנולוגיה כיום.
מאנדיי הוקמה ב-2012 על ידי רועי מן וערן זינמן, המשמשים עד היום כמנכ"לים משותפים. החברה הוקמה על בסיס מוצר תוכנה שהחל את דרכו בכלל בחברת וויקס הישראלית, חברת ענק ישראלית נוספת, אבל כיום קטנה יותר ממאנדיי. התוכנה של מאנדיי משמשת לניהול העבודה השוטפת וניהול פרוייקטים בצוותי עבודה בחברות. אחרי ארבעה סבבי גיוס הון החברה הוערכה ב-2019 בשווי של 1.9 מיליארד דולר. החברה הונפקה בנאסד"ק ב-2021 במה שהיתה אחת ההנפקות המוצלחות, לפי שווי של 6.8 מיליארד דולר. מטה החברה ממוקם בתל אביב והחברה מעסיקה כ-2,500 עובדים.
ההכרזות של מאנדיי על חזון ה-AI שלה הוכיחו יכולת לזהות את הטרנד שמעסיק לקוחות ולייצר הצעת ערך עבורם. מה שיכול להסביר את ההצלחה של מאנדיי מול לקוחות לאורך השנים. החברה ידעה תמיד להיחשף בצורה מדודה ומדוייקת בכלי התקשורת בארץ ובעולם, והיא משקיעה מאמצים בקמפיינים של פרסום ואפילו מודעות חוצות שמוכיחים את יעילותם.
NICE
נייס (NICE) היא אחת מחברות ההייטק הישראליות הוותיקות והמוערכות ביותר. החברה הוקמה ב-1986 על ידי יוצאי יחידה 8200 - דידי ארזי, בני לוין, יואב אבטליון, מיקי גולן, אברהם לזר ונסים אברהם. החברה התמקדה בפיתוח תוכנה למרכזי שירות לקוחות ולמערכות אבטחה ואיתור ניסיונות הונאה. הטכנולוגיה הבולטת שלה היתה הקלטת שיחות במרכזי שירות טלפוניים וכן שיחות של מגדלי פיקוח ושל לקוחות ביטחוניים. בהמשך היא פיתחה טכנולוגיות להקלטות וידאו ולזיהוי פנים. לחברה אלפי לקוחות בתחומי התקשורת, הפיננסים, הבריאות, השירותים הממשלתיים ועוד.
לאורך השנים החברה צמחה במתינות שנה אחר שנה, ובשנות הגאות היא זינקה והגיעה לשווי שיא של 20 מיליארד דולר. כיום מגיע שווי השוק שלה לכ-10 מיליארד דולר, שווי שעדיין ממקם אותה בצמרת החברות הישראליות העצמאיות. החברה צמחה בין השאר על ידי רכישה של עשרות חברות, החל מ-1997. כמו כן היא גם מכרה חלק מהפעילות שלה לאלביט מערכות ולבאטרי ונצ'רס והפסיקה את פעילותה בתחום הבטחוני.
החברה מתאפיינת בביצועים עסקיים חזקים לאורך השנים, גידול בהכנסות וברווח התפעולי. אבל החודשים האחרונים היו פחות טובים. החברה הציגה ירידות שערים חדות, בין השאר על פרישתו של המנכ"ל המוערך ברק עילם, ולא עזרו נתוני הצמיחה בפעילות העסקית שעקפו את תחזיות האנליסטים. בניגוד למרבית חברות הטכנולוגיה שנסחרות בנאסד"ק, נייס היתה אחת היחידות שהמנייה שלה נסחרה בירידה משמעותית של 20% ב-2024. גם המנכ"ל הנכנס, סקוט ראסל, שהציג תחזיות נמוכות יחסית ל-2025, כולל לראשונה מזה שנים צמיחה של פחות מ-10%, לא הועיל ולהיפך, הביא משקיעים רבים לנטוש את מניית החברה ולירידות בשערה.
נייס הפכה לחברה ציבורית ב-1991, כשהונפקה בבורסה בתל אביב. בשנת 1996 הנפיקה מניות גם בנאסד"ק. החברה מעסיקה כ-8,700 עובדים והמטה שלה נמצא ברעננה.
Wix
חברת וויקס (Wix) היא אחת מענקיות ההייטק הישראלי לאורך שנים. בתחילת 2021 היא היתה החברה הישראלית הציבורית הגדולה בעולם, עם שווי שוק של קרוב ל-20 מיליארד דולר. התרסקות השוק במשבר של 2022 תפסה אותה לא מוכנה אבל מאז היא הצליחה להתאושש ולהציג אסטרטגיה חדשה שמשכה את תשומת הלב של המשקיעים. כיום היא נסחרת לפי שווי של כ-9 מיליארד דולר, והציפיות ממנה לשנה הקרובה אופטימיות בהחלט.
וויקס הוקמה בשנת 2006 על ידי אבישי אברהמי, ד"ר אורית מוסינזון, נדב אברהמי וגיורא קפלן. החברה פיתחה פלטפורמה לבניית אתרים ללא צורך בכתיבת קוד או בעיצוב גראפי. עיתוי הכניסה לשוק היה מוצלח והחברה הרחיבה את מעגל המשתמשים שלה למאות מיליונים ברחבי העולם. כיום, כשהיא מתחרה בענקיות בינלאומיות כמו Shopify ו-GoDaddy, יתרון השוק שלה מגיע מהתמקדות בלקוחות עסקיים.
המעורבות של פלטפורמת בניית אתרים בחיים האישיים של בעלי האתרים היא גבוהה. וויקס מצאה עצמה מעורבת במחאה נגד ההפיכה המשטרית, במלחמת אוקראינה, ובתגובות בעולם על המלחמה בעזה. לכל אורך הזמן הזה החברה הציגה עמדה איתנה בעד הזהות הישראלית ולא ניסתה לטשטש את זהותה.
החברה מעסיקה כ-4,400 עובדים ומטה החברה ממוקם בתל אביב בריאיון לכלכליסט אמר ניר זוהר, נשיא החברה, שהמחשבה להפוך לחברה אמריקנית ולהתנתק מהזהות הישראלית מעולם לא היתה אופציה: "אנחנו ישראלים מאוד, גאים בלהיות ישראלים ולא מתביישים בזה".
2024 הסתיימה עבור וויקס עם צמיחה של כ-13% בהכנסות ולראשונה עם רווח תפעולי. הכנסות החברה צמחו ב-12.7%, והגיעו ל-1.76 מיליארד דולר. הפעילות מול שותפים עסקיים צמחה משמעותית והפכה למרכיב מרכזי בהכנסות. מדובר בחברות וסוכנויות שמעניקות שירותים ללקוחותיהן על הפלטפורמה של וויקס. החברה גם נכנסה לפעילות בתחום ה-AI, והיא מציעה כלי AI לשיפור התפוקה וחוויית המשתמש, מה שזוכה להיענות גבוהה מהלקוחות.
הרשימה עוד ארוכה
רשימת החברות הישראליות העצמאיות לא מסתכמת כמובן רק בחברות האלה. בין החברות הישראליות המשמעותיות שנסחרות בבורסות אפשר למנות גם את סנטינל וואן (SentinelOne), סולאראדג' (SolarEdge), פאיוניר (Payoneer) ועוד. לא כללנו בכתבה הזו את התעשיות הביטחוניות, שיש להן מאפיינים שונים מחברות ההייטק האזרחיות. עם זה, חברות כמו אלביט ורפאל הן חברות ישראליות שנסחרות בבורסה בשווי שוק גבוה.
ויש גם חברות ישראליות גדולות שאינן נסחרות בבורסה אבל גם לא מתכוונות להימכר לחברות זרות. מדובר בחברות יוניקורן ישראליות, לאחדות מהן יש הערכות שווי גבוהות במיוחד. בין החברות האלה אפשר למנות את חברת הפינטק הישראלית דיל (Deel) שהוערכה באחרונה בעסקת סקנדרי ב-12 מיליארד דולר, חברת הפינטק ראפיד (Rapyd) שהוערכה בגיוס האחרון שלה (בתקופת הגאות) ב-15 מיליארד דולר וגם החברות גונג (Gong) שהוערכה ב-7.2 מיליארד דולר, סניק (Snyk) שהוערכה ב-7.4 מיליארד דולר, אי טורו (eToro) שעמדה לפני גיוס בהיקף 5 מיליארד דולר, ועוד.
