יוצאים לנופש בקרוז? שימו לב שאתם על מצב טיסה, כי אתם עלולים לשלם ביוקר. ולא, הסיבה היא לאו דווקא גלישה בלב ים, כי אוניות קרוז לא תמיד נמצאות בלב ים, הן לעיתים קרובות דווקא שטות בקרבת החופים, ואז הטלפונים הסלולריים שעל האונייה מתחברים אוטומטית לרשתות סלולר מקומיות.
הסיבה לתשלום העודף עלולה להיות חיבור במקביל ל-WiFi של האונייה ולאינטרנט הסלולרי, שמכלה במהירות את חבילת הגלישה.
שיט תענוגות (קרוז)
(צילום: נורוויג'ן קרוז ליין)
החבילה התחסלה במהירות
לקוחת פרטנר שפנתה ל-ynet בתלונה, קנתה חבילת 30 גיגה מהחברה ב-269 שקל ויצאה לקרוז. כבר בשלב הזה היא שילמה מחיר גבוה: חבילה בעלת נפח דומה או חבילה עם נפח ללא הגבלה בחברת eSim כמו Voye, איסימו, airalo ואחרות, הייתה עולה לה 100-80 שקל.
השיט שאליו יצאה היה לחופי ספרד, צרפת ואיטליה. באונייה היא התחברה ל-WiFi של חברת השיט, וכשירדה ממנה לעוד יומיים שנשארו לה לחופשה היא גילתה שאזלה לה חבילת הגלישה, ושעליה לרכוש חבילה נוספת.
"דיברתי עם מנהלת שירות לקוחות של פרטנר, והיא אומרת לי, סליחה, את גלשת. אבל איך גלשתי? התחברתי לאינטרנט באונייה", היא מספרת. "מעולם לא ניצלתי נפח כזה באף נסיעה שלי, למה שאשתמש בכל ה-30 גיגה?. אמרתי לנציגה, 'תוכלו לראות בהיסטוריית השימושים של המינוי שלי, מעולם לא התקרבתי לניצול מקסימלי של נפח כזה'. היא הציעה לי לפנים משורת הדין 100 שקל על חבילה עתידית. אבל אני לא רוצה פיצוי, אני הייתי מחוברת ל-WiFi.
"מ-29 ביוני עד 3 ביולי שהייתי בלב ים. כידוע, בלב ים אין קליטה סלולרית רגילה. לכן השתמשתי באינטרנט של האונייה לאורך כל השהות בה. החריגה היחידה הייתה ב-2 ביולי, בעצירה באיטליה וירידה לסיור של חצי יום. זהו חלון הזמן היחיד שבו נעשה שימוש קצר בחבילה שלכם, עד לחזרה לאונייה בערב והתחברות מחודשת ל-WiFi של הסיפון.
"באותו היום בשעות הצהריים, נדהמתי לקבל מהם הודעה כי חבילת ה-30 גיגה שלי עומדת על ניצול של 75%. לא ייתכן שזמן קצר בברצלונה וחצי יום סיור באיטליה כילו נפח עצום כזה.
"בלית ברירה, ומאחר שהייתי זקוקה לקישוריות רציפה לצורכי עבודה דחופים עד לחזרתי ארצה ב-4 ביולי, נאלצתי לרכוש באותו בוקר חבילה נוספת של 10 גיגה, כיוון שנחסמתי לגלישה בשל ניצול של 100%. בסופו של דבר שילמתי 269 שקל פלוס מע"מ על החבילה ועוד 209 שקל על 10 גיגה נוספים שנאלצתי לקנות".
הרשת הסלולרית לא התנתקה למרות החיבור ל-WiFi
מתברר ששהייה על אונייה אינה מבטיחה ניתוק מהרשת הסלולרית, בעיקר כשהמכשיר לא הועבר למצב טיסה והגלישה בנדידה נותרה פעילה. רוב הצרכנים לא יעבירו את הטלפון למצב טיסה כשהם מתחברים ל-WiFi של אונייה או מלון, כי מן הסתם, האינטרנט הסלולרי לא אמור לפעול במקביל, אבל זה בדיוק מה שקרה בשיט הזה, לטענת חברת הסלולר.
לפי פרטנר, הסיבה היא שאוניות אינן נמצאות בהכרח באופן רציף בלב ים ומפליגות בקרבת חופים וליד איים. כשהאונייה מתקרבת לחוף או לנמל או ממתינה לעגינה, מכשיר הסלולר עשוי להתחבר אוטומטית לרשת סלולרית יבשתית מקומית.
זה קורה עם שירותי WiFi של ספינות שבהם יש לעיתים ניתוקים זמניים, הפרעות ותנודות באיכות האות. כשמערכת ההפעלה של הטלפון הסלולרי מזהה חיבור חלש (ולא בהכרח ניתוק), היא עוברת אוטומטית לרשת סלולרית, אם יש כזו, כדי לשמור על חיבור רציף.
לפי פרטנר, מבדיקה עלה שנתוני השימוש מצביעים על צריכת גלישה בפועל (הורדה וגם העלאה) במהלך רוב תקופת השהייה של הלקוחה בים. נערכו גם שיחות. לא נמצאה אינדיקציה לתקלה מערכתית או להונאה. כלל הנתונים הגיעו לפרטנר מרשתות הסלולר הזרות שאליהן התחבר המכשיר, עם תאריך, זמן וניצול מדויק. מדובר בכמה מפעילים סלולריים שונים.
מבחינה טכנית, במהלך ההפלגה המכשיר נרשם לסירוגין בשלוש רשתות סלולריות יבשתיות באזורים שבהם עברה כנראה האונייה (ספרד, צרפת ואיטליה), ובאותם פרקי זמן נרשמו בפועל רצפים של גלישה בנפח מצטבר התואם את קיזוז חבילת הגלישה.
משך שימוש קצר אינו שולל בהכרח צריכה גבוהה. גם ללא פעולה יזומה מצד הלקוח, יישומים עשויים לבצע סנכרון, גיבוי תמונות וסרטונים, הורדת קבצים והודעות, שירותי מיקום, דואר, עדכונים, פעילות רקע ועוד.
המסקנה: כשאתם מתחברים ל-WiFi בקרוז, כבו את האינטרנט הסלולרי באמצעות מעבר למצב טיסה. אם אין קליטה, הסיבה היא שהאינטרנט באונייה לא יציב מספיק ואז אפשר לעבור לגלישה מודעת בסלולר. כל זה נכון לגבי שיט קרוב לחוף. בלב ים לא תהיה לכם ממילא קליטה סלולרית ותצטרכו ממילא לסמוך על האינטרנט באונייה או לרכוש חבילת גלישה ללב ים מחברת סלולר או eSim.
במקרה הזה, הלקוחה לא חויבה בסופו של דבר על החבילה העודפת. אף שהגבייה הייתה מוצדקת, ברור היה שהגלישה "הכפולה" נעשתה בתום לב.
