ישראל היא מדינה של עשירים, אל תיתנו למה שאתם רואים סביבכם להטעות אתכם. שכבת האנשים העשירים בישראל היא שכבה עבה, מדושנת בהון נזיל ובהון מוצק, שחיה בבועה גיאוגרפית מאוד מובחנת בישראל - ורוב הזמן משתדלת שלא נשים אליה לב. מדובר באנשי עסקים ותעשייה, אנשי הייטק ואנשי פיננסים, אבל גם אנשים שנראים רגילים לגמרי שירשו דירה או שתיים במקומות יקרי ערך בישראל.
המספרים מדהימים: יש בישראל 186 אלף מיליונרים ששווי הנכסים שלהם מגיע ל-791 מיליארד דולר, כך לפי נתוני דוח העושר הגלובלי שמפרסם בנק UBS השווייצרי. מיליונר הוא כל מי ששווי הנכסים שבבעלותו עולה על מיליון דולר, מה שהופך את המועדון הזה לדי המוני. אבל המיליונרים לא נחשבים לעשירים באמת. הם נכנסים לקטגוריה המעליבה מעט שמכונה "מיליונרים מזדמנים" (Everyday Millionaires) - אלה שיש להם בין מיליון ל-5 מיליון דולר. כדי להיכנס למועדון של הטחונים האמיתיים אתם צריכים הרבה מיליונים, לפחות 15-10 מיליון דולר, שם כבר יתייחסו אליכם כמו עשירים באמת.
העושר הממוצע בישראל גדל פי 2 בהשוואה לקצב העולמי
ישראל הקטנה מדורגת על פי UBS במקום ה-17 בעולם בעושר הממוצע של תושביה. לכל אחד מאיתנו יש 284 אלף דולר בממוצע, שזה כמעט מיליון שקל. המספר הזה עלול להטעות. יש בישראל המון אנשים דלי אמצעים, והמדינה מדורגת שנייה בשיעור העוני בקרב המדינות המפותחות, עם כמעט 900 אלף ילדים מתחת לקו העוני.
לפי דוח הערים העשירות בעולם של Henley & Partners, יש בתל אביב ובהרצליה (שנמדדות ביחד) 22,600 מיליונרים, בהם 76 סנטי-מיליונרים (100 מיליון דולר ומעלה) ו-9 מיליארדרים. מספר המיליונרים בערים האלה עלה ב-25% בעשור האחרון והן ניצבות במקום ה-46 בקרב הערים העשירות בעולם. לפי הדוח, בירושלים יש 27 סנטי-מיליונרים ובנתניה 15.
קורונה, מהפיכה חוקתית, מלחמה שנמשכת שנתיים - שום דבר לא עוצר את הישראלים העשירים להתעשר עוד יותר. בשנה האחרונה גדל מספר המיליונרים בישראל ב-3% וישראל התקדמה מהמקום ה-18 ל-17 בעולם. המגמה הזו נמשכת כבר כמה שנים. העושר הממוצע של הישראלים גדל ב-8% בשנה הזו, כמעט כפליים מקצב הגידול העולמי, ובעשור האחרון הוא גדל ב-30%.
לא חייבים דוחות מחקר על העושר בישראל, מספיק להסתכל על מספר הבנקים השווייצריים שפועלים בת"א, על משרדי ניהול העושר ושירותי ה"פמילי אופיס", כדי להבין שכולם מזהים שוק גדול ותוסס. בין השאר אפשר למצוא כאן את בנק HSBC, שמחזיק סניף מלא, ובנקים נוספים כמו UBS, EFG International, Hyposwiss או Pictet, שמחזיקים משרדי ייעוץ השקעות. בנק דרייפוס השווייצרי מחזיק בת"א את משרדו היחיד מחוץ לשווייץ.
הלקוחות הישראלים של משרדי הייעוץ האלה מוגדרים תחת קטגוריה של "יחידים בעלי שווי נטו גבוה" (High Net Worth Individuals - HNWI) ואלה הם פשוטי העם לעומת קטגוריית "יחידים בעלי שווי נטו אולטרה גבוה (Ultra High Net Worth Individuals – UHNWI), שיש להם לפחות 30 מיליון דולר בכיסים העמוקים. בחודשים האחרונים חלק מהפונים לבנקים הזרים נתקלים בסירוב מסיבות טכניות: הבנקים לא עומדים בעומס הפניות והם מעלים את סף הקבלה של לקוחות חדשים.
משרדי ניהול העושר הם תופעה מרתקת בפני עצמה. מאות משרדים פועלים בישראל תחת שמות שונים ומטרה דומה: לתת טיפול אישי, מסור ומאוד רווחי לאנשים שיש להם המון כסף. פמילי אופיס (Family Office) הוא מושג שיובא לישראל ותפס חזק. משרדים אחרים מגדירים עצמם כ"מנהלי עושר" (Wealth Managers) ויש מי שמגדירים עצמם כ"יועצים אמינים" (Trusted Advisers). המשרדים הגדולים בישראל מנהלים מיליארדי דולרים כל אחד.
בכל המקרים מדובר במעטפת שירותים שכוללת גם ניהול אסטרטגיית השקעות, פילוח תחומים - השקעות סחירות ולא סחירות, השקעות סיכון, השקעות אלטרנטיביות - ופיזור גיאוגרפי בין ישראל לעולם, תכנון מס וביטוחים. גם ייעוץ בהעברה הבין-דורית הוא חלק מהמשימות, עניין סבוך במיוחד וגם תמיכה נפשית. תתפלאו כמה מיליונרים צריכים שיחזיקו להם את היד ויגידו להם להירגע, ומיד.
"אין ספק שיש בישראל הרבה לקוחות", אומרת מורן אלון, מנכ"לית נציגות בנק פיקטה השווייצרי בישראל. "היקף הלקוחות גדל כל הזמן. אתה גם רואה שהמחזורים בהייטק מאוד השתנו - הם הרבה יותר מהירים משלב הקמת החברה ועד למכירה או להנפקה. וזה אומר שיש הרבה יותר לקוחות".
מורן סיטון, מייסד ומנכ"ל חברת התכנון הפיננסי "ארבע עונות", אומר שישראל הפכה למדינה של עשירים: "יש שתי מדינות - מדינת ת"א וגוש דן, ומדינת ישראל. מדינת גוש דן חיה בשכבה אחרת, זה ריכוז של אנשים שרובם מן הסתם הייטקיסטים. אבל תחשוב שכל משפחה שההורים שלה נפטרים בגוש דן יורשת בית בשווי של כ-10 מיליון שקל. ישראל היא מדינה עם ריבוי עשירים שאנחנו לא מכירים אותם, העיתונות לא מכירה אותם, אבל יש המון מתעשרים חדשים".
ערן רייניש, הבעלים של הפמילי אופיס אינטבו, ומי שייסד ועמד בראש משרד אקסקליבר שנים רבות, אומר שהגידול במספר העשירים בישראל החל עם הליברליזציה ב-1998: "העושר בישראל קיבל המון תאוצה וזה התגבר עם תעשיות ההייטק, התעשיות הביטחוניות, הגז, יו ניים איט. היה פה מהלך מדהים בכלכלה ב-20 שנה האחרונות ולצערנו כרגע יש על זה הרבה סימני שאלה. הרבה אנשים אומרים שזה היה בזכות ביבי, אבל זה היה פה מאז ומתמיד - וזה פשוט הולך וגדל".
אחת התוצאות של הגאות בשוק העושר בישראל היא תחרות הולכת ומחריפה בין שירותי הפרימיום של הבנקים המסחריים, שירותי הבנקאות האישית של הבנקים הזרים ומשרדי ניהול העושר הפרטיים. בעלי ההון מחוזרים ומסוחררים עם ארוחות פאר, הטבות מכל הסוגים והשקעות אקסקלוסיביות.
מורן סיטון מפנה את תשומת הלב לצד אחר של התחרות - ההעדפה של העשירים בישראל לקבל שירותי ניהול עושר פרטיים במקום שירותים מקבילים מהבנקים הישראליים. "זו מגמה מטורפת, הבנקים פשוט יוצאים מהמשחק. הם מתרכזים בפיקדונות האשראי שלהם. אתה רואה את זה במספר היועצים בענף. כל המערכת הבנקאית מחזיקה 900-800 יועצים פעילים כשלפני עשר שנים כל בנק החזיק בין 1,000 ל-1,500 יועצים פעילים".
ומצד שני הבנקים הזרים נהנים מכל רגע.
"כן, מה שהם תכננו לגייס בכמה שנים, לדעתי הם גייסו רק בשנה האחרונה".
"אנשים הרוויחו המון וכל הכסף שלהם בפיקדונות בבנק"
בשבוע שעבר נערכה באילת ועידת שוק ההון והפיננסים – 2025 Capital Summit - שערכה חברת Scala Group בשיתוף כלכליסט. אחד המושבים המעניינים עסק בניהול עושר ובפריחה במשרדי הפמילי אופיס. זו הייתה הזדמנות טובה לשוחח עם כמה ממשתתפי המושב ולשמוע מהם על התופעה.
בוא נדבר על הלקוחות. פעם אלה היו תעשיינים ואנשי עסקים, היום אתם משרתים הייטקיסטים. כמה התופעה הזו רחבה?
קארן שווק, מייסדת ומנכ"לית לוסיד פמילי אופיס: "זו קבוצה שגדלה מאוד בשנים האחרונות. בשלוש השנים האחרונות פתחו פה נציגויות של עוד חמישה בנקים, וכל הבום הוא בגלל ההייטק. יש יזמים ויש מנהלים בכירים שגם התעשרו לאורך השנים האחרונות ואני חושבת שאין להם בהכרח את הכלים להתמודד עם העושר הפיננסי החדש. הרבה פעמים הם עושים קופי-פייסט ממה שחברים שלהם עושים. בדרך כלל הם קצת שורפים את האצבעות ועם השנים מפתחים את הכישורים או נעזרים בייעוץ. אני חושבת שהקושי הוא ליצור את האמון כדי שהם בכלל יקשיבו. מהניסיון שלי, הרבה פעמים בהתחלה הם לא ממש סומכים עלינו".
גיל קורן: "בהחלט הייתה העברת כספים בעקבות ההתפתחות שהיו בישראל. אני יכול להגיד שהמגמה השתנתה שנה לאחר מכן וראינו כספים שמתחילים לחזור. עכשיו התחושה שעוד פעם יש ביקוש להוציא כספים מחוץ ישראל"
אורן בן ישי, מנהל הפעילות הגלובלית של ישראל בבנקאות הפרטית בבנק HSBC: "יש מלא גופי השקעות שהגיעו לפה כמו פטריות אחרי הגשם. הם מבינים שיש פה המון המון כסף להשקעה ופתאום אתה רואה יותר ויותר גופי השקעות שבאים לבוא ולהציע את המוצרים שלהם. היחס בין הגודל של ישראל לתיאבון שהיא מושכת מבחוץ הוא מטורף".
איך ההייטקיסטים מתמודדים עם העושר שנפל עליהם?
"יש אצלנו שני סוגים של יזמי טק: כאלה שכבר עשו את האקזיט ונפגשו עם 200-100 מיליון דולר, וכאלה שנמצאים בשלבים התחלתיים והפוקוס שלהם הוא לקדם את החברה שלהם כי משם הם יביאו את המכפיל. גם הם מבינים שלשים את כל הפוקוס שלהם על החברה שלהם, זה לא נכון ולכן הם מתחילים לעבור להשקעות אחרות ואז הם מתייעצים עם מומחים. אני חושב שהם אנשים מאוד סקרנים ויש להם את האמצעים להשיג את הידע, ואם הם הגיעו למסה מסוימת אז יש להם מה שנקרא 'סינגל פמילי אופיס', שזה מישהו שעובד אך ורק עבורם".
גיל קורן, מנכ"ל חברת הפמילי אופיס של קבוצת The Service: "צריך להבין שיש הבדל משמעותי בין לייצר את ההון לבין לנהל את ההון. אני מדבר על תעשיות יותר מסורתיות, אנשים שעבדו קשה כל החיים שלהם והגיעו לסכומים מאוד משמעותיים. וכשאתה פוגש אותם אתה רואה שכל הכסף שלהם בפיקדון, ואתה בהלם. אתה רואה תעשיין שהקים מפעלים, עשה דברים, והוא מדבר שהבנק נותן לו ככה או ככה. אבל אנחנו חיים בעולם של השקעות הון סיכון והוא היה יכול לעשות הרבה יותר מפי 2 על הכסף שלו".
בן ישי: "להייטקיסטים קורה משהו מדהים. הכסף שלהם גדל מ-0 ל-100 מהר מאוד. ועכשיו רוב האנשים האלה יתחילו לחיות חיים בינלאומיים, נכסים בארצות הברית, כמה בתים וכל מיני דברים שמתאפשרים לקהל של האולטרה. ואז נוצר מצב שההשקעות שלהם הן לא נזילות. אז על הנייר, ואנחנו שומעים את זה המון, הוא מולטי מיליונר אבל דה פקטו אין לו נזילות כדי לאפשר לעצמו את רמת החיים. חלק מהתהליך איתם זה לאפשר להם את הנזילות".
מורן אלון מפיקטה: "אנחנו ממש מלמדים אותם לאט לאט, מכניסים אותם לכל העולם של השקעות ונותנים להם את הביטחון. יש פה תהליך שאתה עובר איתם. עד שהיזם לא חווה את המשבר הראשון, קשה להגדיר את פרופיל הסיכון שלו. זה בעצם לראות איך הוא מתנהג בשעת משבר, כמה הוא יכול להחזיק את הפוזיציה, ללוות אותו ולהסביר לו לא למכור כשיש ירידות חדות, להסתכל על הזדמנויות כשיש אירועים".
בישראל לא חסרים אירועים מהסוג שאלון מתכוונת אליהם: הייתה פה מחאה על ההפיכה החוקתית שגרמה להרבה אנשי עסקים ומנכ"לי הייטק להודיע על העברת הכספים מישראל לחו"ל. המלחמה שנמשכת שנתיים וסופה אינו נראה, השפיעה גם היא. לפי דוח הערים העשירות, כ-300 מיליונרים עזבו את תל אביב ב-2024. יש תופעה של הוצאת כספים מחשש לצעדי הלאמה של הממשלה. מצד שני, התרחש גם נירמול של המצב ותחושה שהכלכלה הישראלית חסונה דיה. הצהרות ראש הממשלה על מאבק ספרטני ומעבר למשק אוטרקי מעוררות את החששות מחדש.
"כמובן שהיה אפקט של הוצאת כספים מישראל", אומרת אלון. "השיחות עכשיו השתנו משאלות על איך ממקסמים את התשואות לאיך ליצור פיזור השקעות שאפשר לישון איתו בשקט בלילה, ועל בניית תיק שיעמוד בכל הטלטלות האלה. בהרבה מהמקרים אלה לקוחות שחסכו מיליון דולר לבית, לחתונה של הילדים, זה כסף שאני חושבת שיחזור. לקוחות אחרים גדולים, חלקם הגדילו חשיפה לחו"ל אבל זה לא משהו שאנחנו דוחפים אליו כי הביזנס שלנו הוא פה ואנחנו צריכים כלכלה חזקה בשביל שיווצר עושר חדש בישראל".
גיל קורן מוסיף בנוגע למהפכה החוקתית והשפעותיה: "ממה שראיתי, בהחלט הייתה העברת כספים בעקבות ההתפתחות שהיו בישראל. אני יכול להגיד שהמגמה השתנתה שנה לאחר מכן וראינו כספים שמתחילים לחזור. עכשיו התחושה שעוד פעם יש ביקוש להוציא כספים מחוץ ישראל. אני שומע משפטים שאני לא הכרתי שאומרים 'אני לא רוצה להשקיע בישראל'. אנשים גם עושים ניתוק תושבות - דברים שפחות נתקלת בהם בעבר. אבל זו לא מגמה כללית".
"לקוחות עושר שמעבירים כספים לחו"ל - חלק מזה זה יושב על אג'נדה אישית פוליטית ולאו לא דווקא על אג'נדה פיננסית, אם אתה שואל אותי", אומר מורן סיטון. "חלק מזה נובע משיקולים נכונים של פיזור ההשקעות ושל העברה בן דורית. זה יושב על הרבה שיקולים".
"אני שומע את השיחה הזאת כל שבוע, על האם יש נהירה של כספים החוצה", אומר אורן בן ישי. "אבל אנשים שנמצאים באוכלוסייה הזאת של בנקאות פרטית עשו את השיפט הרבה לפני כל הדיון על רפורמה או לא רפורמה. הם עשו את זה כחלק מאלוקציה של הכספים ופיזור גיאוגרפי. אני יכול להגיד ש-90% מהלקוחות שהכסף שלהם נמצא בחו"ל עשו את זה הרבה לפני שכל התהליכים האלה קרו".
