בואו נתאר מצב תיאורטי, שבו קבוצה גדולה של טרוריסטים חמושים חודרת ליישוב אזרחי כדי לבצע מעשי רצח וחטיפה. המצב הזה יכול להתפתח לאסון נורא אם הוא אינו מזוהה ומטופל במהירות, שזה בדיוק מה שמציעה חברת קרביין (Carbyne) הישראלית. למשל, השיחות המבוהלות של האזרחים למוקד החירום יזוהו אוטומטית, המיקום המדויק של המתקשרים יוצג על המסכים במוקד. תמלול אוטומטי של השיחות יעלה מייד התרעה שמדובר באירוע טרור ולא באירוע פלילי למשל.
הסוכנים האוטונומיים של קרביין יסננו שיחות שאינן מועילות להתמודדות עם האירוע. שיחות טלפון מאזרחים שנמצאים במקום האירוע הופכות למקורות מידע קריטיים כשהווידיאו שהם מצלמים מוצג במוקד. בלחיצה על כל נקודה שמוצגת על המסך אפשר להיכנס לצילום הווידיאו, לראות ולשמוע את הקולות במקום. הכוחות בשטח נשלחים למשימות על בסיס המידע ומקבלים עדכונים כשהם בשטח. אפשר אפילו להעביר להם את שידור הווידhאו כך שיזהו מייד איפה גורם הסכנה ואיך נראה כל תוקף וכל קורבן.
המצב הזה אינו תיאורטי כמובן. הנשמה של כולנו צרובה עדיין במראות ובקולות 7 באוקטובר. בתחושה הנוראית שכוחות הביטחון לא מגיעים למקום כדי להגן על האזרחים. אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ"ל קרביין, חי את הזעזוע הזה יום יום.
אם הטכנולוגיה שלכם הייתה בידי משטרת ישראל וגורמי הביטחון האחרים, יכול להיות ש-7 באוקטובר היה יכול להיות להיראות אחרת?
"חד-משמעית. לא היינו מונעים את האירוע, אבל הוא היה יכול להתנהל הרבה יותר טוב. עצם העובדה שגופים כמו משטרת ישראל, מד"א והצבא למדו על הדברים מהרשתות החברתיות והווטסאפים, זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. כל הסרטונים, כל תמונות הזוועה, הכול עבר כמו אש בשדה קוצים והגיע לאנשים שזה לא היה צריך להגיע אליהם".
הטכנולוגיה של קרביין היא תוכנה שמופעלת במוקדי חירום של עיריות, ארגוני הצלה וחברות. מוקדי שו"ב (שליטה ובקרה) מכנים אותם. מדובר במספר כלי תוכנה שעושים שימוש באמצעי תקשורת קריטית ובשירותי ענן כדי להפעיל את מוקדי החירום בקנה מידה רחב. פלטפורמת ניהול שיחות החירום של החברה - APEX – היא מוצר הדגל והיקף השימוש בה צומח במהירות.
דחתה הצעה לרכישה ומתכוננת להנפקה
קרביין דיווחה בשבוע שעבר על סבב גיוס של 100 מיליון דולר. לפי נתוני סטארטאפ ניישן סנטרל, הגיוס הזה מביא את סך ההשקעות בחברה ל-223 מיליון דולר. אליחי אומר שהתנאים לגיוס ההון היו אידיאליים: החברה צומחת במהירות כבר מספר רבעונים ברציפות עם צמיחה של 477% בהכנסות החוזרות השנתיות (ARR) בשנה האחרונה וההכנסות נאמדות בעשרות מיליוני דולרים. החברה צפויה להגיע לאיזון תפעולי ב-2026.
החברה גם מציינת עליה של 105% במספר הלקוחות, רבים מהם מוקדי 911 בערים שונות בארה"ב, ובסך הכול קרוב ל-300 מוקדים ב-23 מדינות בארה"ב ובמדינות נוספות. עם נתח של 10% מהשוק האמריקני, והערכת שווי שנאמדת במאות מיליוני דולר, אליחי אומר שהחברה ערוכה להתמודד בשוק האמריקני ולהתרחב למדינות נוספות. הוא מספר שהחברה דחתה הצעה אטרקטיבית לרכישתה מתוך ציפייה להמשך צמיחה גבוה וליציאה להנפקה בבורסה בתוך שנתיים. "הגיוס הזה הוא כנראה הגיוס האחרון שנעשה", הוא אומר.
בסבב הגיוס השתתפו כמה מהחברות הפעילות בשוק מוקדי הביטחון כמו חברת התקשורת AT&T Ventures, יצרנית מכשיר הטייזר ומצלמות הגוף Axon Enterprises, חברת התקשורת Cox Enterprise, חברת מוקדי הבריאות Global Medical Response, וכן הקרנות Hanaco Growth, Hercules Capital, Rokos Capital Management,Silicon Valley Bank ומספר משקיעים פרטיים, בהם גנרל דיוויד פטראוס, ראש ה-CIA לשעבר, פיטר ת'יל דרך קרן פאנדרס פאנד שלו וסנדיפ בהמר, משקיע הון סיכון הודי-אמריקני.
"הסיבוב הזה היה בעיקרו אסטרטגי", אומר אליחי. "הבאנו לפה את אקסון, את AT&T, קוקס אנטרפרייז היא חברת הטלקום השלישית בגודלה בארצות הברית והיא כבר השקיעה 50 מיליון בחברה. דייוויד פטראוס - אתה יכול להבין שיש לו קצת קשרים. אז כל זה מתאים לשלב שאנחנו נמצאים בו, של גדילה מואצת וכסף אסטרטגי מאוד חשוב עכשיו. אנחנו לא צריכים עזרה בכניסה לשוק, אנחנו יודעים מה אנחנו עושים, אבל הקשר האסטרטגי יעזור לנו לגדול בצורה הרבה יותר מהירה, גם בארצות הברית וגם מעבר".
קרביין הוקמה ביולי 2014 על ידי אמיר אליחי, מנכ"ל החברה, אלכס דיזנגוף ה-CTO, יוני יאטסון, וליטל לשם, יוצאת אגף המבצעים בצה"ל, שכבר אינה פעילה בחברה. מטה החברה נמצא בניו יורק, מרכז הפיתוח בתל אביב ויש לחברה שלוחה נוספת במקסיקו. קרביין מעסיקה 230 עובדים, מהם כ-80 בישראל.
"התחלנו מפיתוח אפליקציה שנועדה להעביר מידע לגופי חירום על ידי לחיצה על כפתור מצוקה", אומר אליחי. "אבל אז הבנו שבשביל לעשות שינוי בעולם הזה אתה צריך לבנות את כל המערכת מהבסיס. אני מדבר על מערכות שנבנו במשך 70 שנה וכוללות הרבה מאוד טכנולוגיות, מיצירת שיחה, תשתיות, מוקד פניות, מערכת לשיגור כוחות לשטח. לקחנו על עצמנו משימה די מופרעת – משימות שלוקחות בין 10 דקות ל-15 דקות עד הגעת הכוחות - לעשות אות ב-30 שניות, כולל שיגור כוחות אוטונומי".
קרביין מציעה למעשה חבילת טכנולוגיות שלמה, שכוללת כלים שונים להזנת דיווחים אוטומטית לתוך המערכת, למשל מרמקול אלכסה שנמצא בבית או מצלמה שמותקנת במכונית. קרביין גם שידרגה את יכולות התקשורת של מוקדי החירום מקווי טלפון פיזיים להתבססות על שירותי ענן אמזון והיא מפעילה את מערכת המידע של המוקדים.
אחת הבעיות של מוקדי 911 ואחרים היא ריבוי שיחות ממקומות שבהם מתרחש אירוע. פעמים רבות מדובר במאות דיווחים חוזרים ונשנים שמציפים את המוקדים ומונעים קבלת שיחות קריטיות לפעולות ההצלה. המערכת של קרביין יודעת לסנן את השיחות, לוודא מי פונה כי נפגע והוא זקוק לעזרה או שיש לו מידע חדש, ולאחרים המערכת האוטומטית מודה ומסיימת את השיחה.
אליחי: "עצם העובדה שיש אנשים בחוף זיקים שמתקשרים למשטרה או למד"א ואומרים שהם בחוף ובמוקד שואלים 'באיזה חוף בדיוק?' זה לא מתקבל על הדעת"
אחת הטכנולוגיות החדשות מאפשרת למוקדים לקבל שיחה בכל שפה, גם אם המוקדנים לא דוברים את השפה. תחשבו על דובר איטלקית שנקלע לאירוע מסוכן. הוא מתקשר למוקד, המערכת מזהה את השפה שלו ומתרגמת אותה אוטומטית לאנגלית. המוקדן נותן לו הנחיות באנגלית והמערכת משמיעה אותן לפונה - באיטלקית.
הלקוחות של החברה אינם רק מוקדי 911 של מדינות, אלא גם חברות וגופים שמפעילים מוקדי חירום, כמו למשל מוקדי החירום של כבישים מהירים בארה"ב, חברת הרכבות השלישית הכי גדולה בארה"ב, משטרת מקסיקו, ובישראל - עיריות ירושלים ותל אביב, משרד החוץ, חברות ביטוח וארגון איחוד הצלה. משטרת ישראל ומכבי אש לא נמנים עם לקוחות החברה.
"החזון: להיות טסלה של עולמות ה-911"
אחד ממנועי הצמיחה של קרביין הוא שילוב בינה מלאכותית בטכנולוגיה שלה. בתחום שמרני כמו ניהול מוקדי ביטחון זה אינו מובן מאליו. הבינה המלאכותית של קרביין משולבת בתוך הפלטפורמה ומספקת תמיכה בזמן ניהול שיחות, שיגור כוחות, תיאום משאבים ותמיכה בקבלת החלטות. צבירת כמויות גדולות של נתוני שיחות חירום לאורך שנים מאפשרת לחברה לאמן את הסוכנים הווירטואליים בצורה מדויקת, שלפעמים עולה על יכולות אדם.
"החזון שלנו הוא להיות טסלה של עולמות ה-911" אומר אליחי. "זאת אומרת, מערכת אוטונומית לחלוטין שתאפשר ניהול שיחות חירום ללא מגע יד אדם. אנשים תמיד יהיו חלק מהתהליך, יסתכלו על כל מה שקורה, אבל התהליך יהיה אוטומטי: נכנסת שיחה, אנחנו מתמללים אותה, אנחנו יודעים מה קורה, אנחנו מעלים את זה למערכות המידע החכמות ואנחנו משגרים את הכוחות אוטומטית. בשלב בראשון התגברנו על אתגר השפה וזיהוי הדיבור בתנאי רעש. בשלב השני אנחנו מפרידים בין שיחות החירום לבין שיחות שאינן חירום והפוקוס הבא שלנו יהיה על AI שיסייע למוקדנים עם הנחיות לפי הפרוטוקולים שנקבעו מראש".
אם ה-AI יודע לענות לשיחות ומכיר את הפרוטוקולים לטיפול, אתה יכול לוותר על המוקדנים האנושיים?
"אנחנו לא מאמינים ש-911 אי פעם יתנהל ללא אנשים. זה לא מוקד הלקוחות של דלתא איירליינס, זה חיי אדם. זה לא יקרה לדעתי אף פעם. אני כן יכול להגיד לך שבמקרי קצה, כשאין מספיק אנשים שיענו לשיחות 911, אז יופעלו סוכנים וירטואליים שיעזרו למנהל מוקד לעמוד ביעדים שלו, שבארה"ב הם לענות לכל שיחה תוך 15 שניות. אנחנו בעצם אומרים שלא יהיו יותר זמני המתנה".
אם לומדים מהניסיון של חברה כמו פלנטיר, השילוב של AI עם לקוחות ממשלתיים מביא אותה לשווי פנטסטי. זה גם המסלול שלכם?
"חד-משמעית. מה שפלנטיר עושה, היא כאילו רוכבת על הגל של ה-AI, אבל הולכת ללקוחות שהם יותר מתוחכמים ואומרת להם 'אנחנו נגיד לכם מה אתם צריכים לעשות'. בגופים ממשלתיים יש פער בין מהירות התקדמות הטכנולוגיה לבין השימוש בה והיכולת שלנו לבוא ולהשפיע שם היא מאוד גדולה. אז אנחנו על זה".
אתה נמצא כבר כמה שנים בארה"ב. איפה פגש אתכם 7 באוקטובר?
"אני הייתי בארצות הברית, אבל המשפחה שלי גרה באשדוד ובצבא הייתי קצין באגוז. חזרתי הביתה ואשתי אומרת לי 'תקשיב היו אזעקות בישראל'. פתחתי טלוויזיה וראיתי את ניר דבורי מדבר על זה ולא האמנתי למה שאני רואה. במיידי הקפצנו את כל החברה, פתחנו חמ"ל על בסיס המערכות שלנו ופרסמנו ברשתות החברתיות שיש לנו יכולת לעזור באיתור של אנשים. קיבלנו מאות פניות באינסטגרם, בפייסבוק, פניות ישירות ועזרנו לגופים ביטחוניים לאתר אנשים שאיבדו את היקרים שלהם".
לישראל יש ניסיון רב ומר עם מקרי חירום ואירועי טרור. יש טכנולוגיות שניתן להפעיל ולא מופעלות בישראל?
"עצם העובדה שיש אנשים בחוף זיקים שמתקשרים למשטרה או למד"א ואומרים שהם בחוף ובמוקד שואלים 'באיזה חוף בדיוק?' זה לא מתקבל על הדעת. אנחנו כבר שש שנים בהסכם עם יצרניות הטלפונים ומספקים נקודת גישה כך שאדם שמתקשר למספר חירום לאומי – מתקבל אוטומטית המיקום שלו ברמת דיוק של שניים-שלושה מטרים.
"במערכת שלנו שום שיחה לא הייתה נשארת ללא מענה. המיקומים היו עוברים בזמן אמת. התמלולים של השיחות היו קורים בזמן אמת, בנוסף, אנחנו יודעים להעביר את המידע לכוחות בשטח - זאת אומרת סגירת המעגל מהשיחה של האזרח, דרך המידע במוקד, בניית תמונת המצב ושיתוף המידע עם כוחות בשטח. זה מה שאנחנו עושים שנים, זה עובד בארה"ב, בקולומביה, במקסיקו, ברפובליקה הדומיניקנית וגם באוקראינה. כאנשים ששירתו בצבא, כקצינים לשעבר שגדלו בפריפריה, אני יודע מה הם עברו וזה חבל שזה עדיין לא קורה".
הדמות המפוקפקת מפרשיית כוכבת הפורנו של טראמפ
ההיסטוריה המוקדמת של קרביין כוללת אירועים מסעירים. היא הוקמה ב-2015 תחת השם ריפורטי ע"י אליחי וליטל לשם, ובהמשך הצטרף פנחס בוכריס, לשעבר מפקד 8200 ואחר כך שני היזמים אלכס דיזנגוף ויוני יאטסון, ששילבו את הטכנולוגיה שלהם עם זו של קרביין.
המשקיע הראשון בחברה היה אהוד ברק, ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, שהשקיע בחברה כ-7 מיליון דולר ושימש בתפקיד היושב ראש. בתקופה ההיא ריפורטי תוארה בתקשורת כ"חברה של ברק". אבל ההשקעה של ברק הביאה צרות: התברר שחלקה נעשה במשותף עם ג'פרי אפשטיין, עבריין המין שהורשע והתאבד. וזה עוד לא הכול: משקיע אחר בקרביין היה אנדרו אינטרטר, אחד מאנשי העסקים שהעבירו כספים מרוסיה למייקל כהן, עורך הדין לשעבר של דונלד טראמפ, לצורך תשלום דמי שתיקה לשחקנית הפורנו סטורמי דניאלס. ולהשלמת התמונה, מקור הכספים הרוסיים היה האוליגרך היהודי-רוסי ויקטור וקסלברג, מהמשקיעים העיקריים של חברת הממד החמישי של בני גנץ, שהתמוטטה בעקבות הסנקציות האמריקניות שהוטלו עליה.
יש לומר – למייסדי קרביין אין כל קשר לפרשות האלה. אהוד ברק עזב את החברה ב-2021 ומכר את חלקו במסגרת סבב גיוס של 25 מיליון דולר שערכה החברה, ושכלל משקיעים כמו הגנרל דיוויד פטראוס וקרן פאונדרס פאנד של המיליארדר פיטר ת'יל. נראה שבכך פתחה קרביין דף חדש.
אליחי אומר שהיכולת לצמוח בעולם הלקוחות הממשלתיים מבוססת על מהימנות, אמון ובניית מערכות יחסים. "היכולת לבנות את האמינות היא דבר שלוקח זמן. לכן הבאנו את ראש ה-CIA לשעבר פטראוס ואת פיטר ת'יל ואת AT&T ואת קוקס אנטרפריז, ועכשיו את אקסון, חברה של 70-60 מיליארד דולר".
במשך עשר שנות קיומה החברה רשמה שבעה גיוסי הון, ובמקביל פיתחה את הטכנולוגיות והגדילה את מספר הלקוחות. לדברי אליחי, ב-2023 החברה גדלה בכ-500% וב-2024 גדלה ב-250%. "השנה אנחנו נגיע כמעט ל-10% מהשוק האמריקני. זו הצלחה אדירה בעולמות ה-gov-tech. אני לא יודע אם יש חברת סטארטאפ ישראלית אחרת - לא אלביט או רפאל - שהצליחו לפרוץ כמונו לשוק האמריקני".
לדבריו, ההצעה לרכישת החברה נבחנה בעזרת פירמת גולדמן-זקס, וההחלטה הייתה לדחות אותה: "זאת הייתה הצעה מגוף אסטרטגי מאוד גדול אבל החלטנו שזה לא בשבילנו. אנחנו מאמינים שמדובר בשוק של מיליארדי דולרים, ואנחנו לגמרי מובילי שוק. נבנה פה חברה של מיליארדי דולרים בעולמות בטיחות הציבור. הטרנד כל כך חם, שפשוט לא נכון לנו למכור. הבנו שיש פה אירוע אסטרטגי ובעצם לקחנו כמה גופים אסטרטגיים וככה נוצר הסיבוב".
מהי הערכת השווי שלפיה נערך הסיבוב?
"אני יכול להגיד שהכפלנו את הוולואציה מהסבב הקודם. אם ב-2021 היינו מגייסים לפי שווי של יוניקורן, היום היינו כבר מולטי יוניקורן. למזלנו אני חושב, לא השתגענו בשוויים בסיבוב הקודם ואנחנו כעת בשווי בריא לפי מכפילי שוק, ועדיין משאירים גידול למשקיעים שנכנסו וכדי שכולם יהיו מאוד-מאוד מאושרים".
אפשר להניח שבקרוב נראה יציאה להנפקה בבורסה?
"אם נחליט שאנחנו הולכים להנפיק את החברה, אנחנו נצטרך להתרחב למקומות נוספים, להתחיל לקנות חברות בתחומים שלנו. זה לגמרי על השולחן ונמצא בדיון עם המשקיעים האסטרטגיים שאנחנו עובדים איתם. יש לנו המון לאן לגדול ועוד לא התחלנו לגעת בעולם. אז אני לגמרי לא פוסל את היציאה לציבור בעוד 12 עד 18 החודשים הקרובים. אני גם חושב שזו חברה מאוד בריאה שמתאימה להיות ציבורית. יש לנו חוזים ל-5 או 10 שנים שמשולמים מראש. ערך החוזים הוא הרבה מעל 100 מיליון דולר. אלה דברים שהמשקיעים הציבוריים מאוד אוהבים".
