ד"ר שני ברוש, הרופאה הראשית של רשת אסותא, מבקשת להציב בקדמת הבמה את המשאב החשוב ביותר בארגון: האנשים. יחד עם אנשי ונשות המקצוע באגף הרפואה, היא מתווה את המדיניות הרפואית וקובעת את הסטנדרטים בכל מרכזי הרשת. תפיסת הניהול שלה חורגת מהמודלים המסורתיים והיא מאמינה ש"מנהיגות נמצאת במעשים היומיומיים, בחיבור בין אנשים, וביכולת לגרום לאחרים לזרוח".
1 צפייה בגלריה
ד"ר שני ברוש
ד"ר שני ברוש
ד"ר שני ברוש
(צילום: יפעת יוגב)

איך היית מגדירה את שיטת הניהול שלך הלכה למעשה?
"אני מאמינה במנהיגות מקדמת - כזו שדוחפת את הצוותים קדימה, מאפשרת להם להתפתח ולהוביל. אני לא מנהלת מתוך הסמכות הפורמלית אלא מתוך הקשבה לרעיונות שעולים מהשטח, ומתן לגיטימציה לטעות בדרך. בעיני, העוצמה הניהולית האמיתית מגיעה מהיכולת להיות אותנטית ולהפגין פגיעות. עבורי, היכולת לבקש עזרה ולהביא את עצמי כפי שאני היא סימן לחוזק, לא לחולשה". ד"ר ברוש מציבה מודל של מנהיגות נשית שלא נכנעת לתקרות זכוכית אלא פשוט מתעלמת מהן, והיא אינה חוששת לדבר גם על המחירים האישיים של קריירה תובענית.
העובדה שצמחת מתוך המערכת הצבאית כאישה, כרופאה, השפיעה על תפיסת העולם הזו?
"בהחלט. חונכתי בבית שבו אין הבדל ביכולות בין גברים לנשים, כך שלכל תפקיד הבאתי את עצמי בדיוק כמו שאני", היא מספרת. "שירתתי בצה"ל במקביל למהפכת המנהיגות הנשית. למדתי לרוץ קדימה, לא להתבייש ולעמוד על העקרונות שלי, בכל חדר דיונים ובכל פורום".
לצד הקריירה התובענית, ניסתה ד"ר ברוש להקפיד על נוכחות הורית, אך היא אינה חוששת לדבר על המחירים האישיים. "הילדים שלי יודעים להצביע על המחירים ששילמנו כמשפחה לאורך הדרך, אבל הם גם אלו שראו אותי נלחמת להגיע ולהיות נוכחת ברגעים החשובים, ללמוד יחד ולנצל כל רגע כ"זמן איכות". בסוף, הגאווה שלהם בדרך שלי היא הפיצוי הכי גדול על הרגעים שחסרתי".

שורשים ציוניים ושליחות ציבורית

הסיפור האישי של ד"ר ברוש שזור כחוט השני בסיפור הישראלי והציוני. היא נולדה בישראל ובגיל 15 נסעה לשליחות בארצות הברית עם הוריה. שנה לאחר מכן, חזרה לישראל לבדה והתגוררה אצל סבתה, ניצולת השואה. בגיל 17 כבר החלה את לימודי הרפואה בטכניון במסגרת העתודה האקדמית. במהלך לימודיה התחתנה והיום היא אמא גאה לשירה (24) ורותם (21), שניהם לוחמים בצה"ל. בין שלל עיסוקיה מוצאת ד"ר ברוש גם זמן להתנדב והיא פעילה בארגון מעוז ובעמותת יוצאי לובלין לדורותיהם. "תמיד הייתה לי זיקה עמוקה לארץ שלנו. אני גאה להיות ישראלית ומודה על הזכות לעשות לטובת מערכת הבריאות בישראל בכל תפקידי לאורך השנים ובמיוחד בתפקידי הנוכחי באסותא".
הקריירה של ד"ר ברוש שזורה בעשייה ציבורית ענפה הן כמומחית ברפואת המשפחה והן כמומחית במנהל רפואי. היא שירתה למעלה מ-20 שנה בצה"ל כרופאה צבאית בשורת תפקידי פיקוד וניהול בכירים. לאחר מכן, כיהנה כסגנית מנהל בית חולים "כרמל" בחיפה במשך חמש שנים, במסגרתו הקימה וניהלה את מערך מחלקות הקורונה בבית החולים. המעבר שלה לאסותא לווה בלא מעט התלבטויות אישיות ומקצועיות, אולם אלה התפוגגו במהרה לאחר שנחשפה לעשייה העצומה של הרשת, שפועלת כבר 90 שנה. כיום מונה אסותא תשעה מרכזים רפואיים בפריסה ארצית, מתוכם ארבעה בתי חולים וחמישה מרכזים רפואיים בקהילה. הייחודיות שלה טמונה במבנה הבעלות: רשת פרטית, אך כזו הנמצאת בבעלות מלאה של מכבי שירותי בריאות ומשרתת בפועל למעלה משני מיליון מטופלים בשנה.
איך הסביבה שלך הגיבה למעבר שלך מכללית לאסותא?
"הבן שלי אמר לי "עכשיו את הולכת לתת רפואה רק לעשירים’", היא אומרת בחיוך, "אבל כשאת מסתכלת בתוך הקנקן את מגלה תמונה אחרת לחלוטין. כשהבנתי את ההיקף העצום של רפואה ציבורית שנעשית באסותא, הבנתי שאולי בהגדרה היא חברה פרטית, אבל בפועל אסותא היא שחקן משמעותי במערכת הבריאות הישראלית. 80% מהפעילות שלנו, היא רפואה ציבורית המסופקת לכולם. אנחנו לא מבדילים בין מטופל שמגיע דרך קופת חולים עם טופס 17, לבין מי שמגיע באופן פרטי דרך חברת ביטוח. הסטנדרט הוא אחיד. כל מטופל שמגיע לאסותא מקבל מעטפת שירותית ומקצועית ברמה גבוהה מאוד וזוכה לרפואה איכותית ובטוחה. התפקיד שלי הוא להבטיח את הסטנדרט הרפואי הזה, ואני מרגישה זכות גדולה לעשות זאת".
על אחריות לאומית, טכנולוגיה ורפואה מונעת
בשנים שבהן מושגים כמו חוסן לאומי וערבות הדדית תופסים חלק נכבד מהשיח, הוכיחה אסותא שהיא נכנסת "מתחת לאלונקה". כך היה כשבית חולים אסותא הממוגן בבאר שבע, שנפתח כשבוע לפני מבצע ‘עם כלביא’, פתח את שעריו לפעילות ביה"ח סורוקה, לאחר שנפגע מטיל. לאחר המבצע, שילב משרד הבריאות את רשת אסותא כחלק אינטגרלי מתוכנית החירום הלאומית. וכך, במבצע ‘שאגת הארי’ מומשו התוכניות ומאות מטופלים מבתי חולים ציבוריים נותחו בחדרי הניתוח הממוגנים באסותא בניתוחים מורכבים וארוכים, שלא ניתן להפסיקם באמצע בשל אזעקה. במקביל, מומשה יוזמה להפיכת החניון התת-קרקעי באסותא רמת החייל למתקן אשפוז חירום המכיל 200 מיטות, בהשקעה של משרד הבריאות. שיתוף פעולה נוסף נרקם עם המרכז הרפואי האוניברסיטאי איכילוב ת"א, שהקים בשיתוף אסותא מערך שיקום ממוגן למטופלים ומטופלות, ביניהם לוחמים שנפצעו בלחימה.
מתוך אותה מחויבות עמוקה למטופלים, ד"ר ברוש כבר מסמנת את היעדים הבאים של אסותא. החזון שלה נשען על המעבר מרפואה גנרית המטפלת ב"מחלה", לרפואה מותאמת אישית המטפלת ב"אדם".
מה התוכניות שלכם לעתיד באסותא?
"לתקוע יתד משמעותית בתחום של רפואה מותאמת אישית. העולם כולו צועד לשם: מטופלים מצפים ליחס אישי וטיפול ספציפי, שמבוסס על הרקע האישי והגנטיקה שלהם. במקביל, אנחנו שמים דגש אדיר על רפואה מנבאת ומונעת. החזון שלי הוא להפסיק לרדוף אחרי מחלות, ולהתחיל למנוע אותן לפני שהן מתפרצות. זה אומר להכניס לשימוש כלים שחוזים מראש התפתחות של מחלות ולהתחיל להתערב מוקדם ככל הניתן. בסוף, הטיפול הכי טוב למחלה הוא פשוט למנוע אותה".
כחלק מחזון זה, אסותא משקיעה בבינה מלאכותית (AI) ומשמשת שדה מחקרי לסטארט-אפים ישראליים, במיוחד בפיתוח כלי דימות ופענוח התומכים בהחלטות הצוות הרפואי.
מדברים הרבה על בינה מלאכותית (AI). כיצד את רואה את השילוב שלה בעולם הרפואה? האם היא תחליף את המגע האנושי שעליו את כל כך שומרת?
"אני חושבת שאפשר להירגע. ה-AI לא יחליף כל כך מהר את הרופאים כי אין תחליף למגע האנושי. הטכנולוגיה תקצר טווחים, תשפר את הדיוק ותעזור לנו באוריינות רפואית ובהנגשת מידע מותאם אישית, אבל הלב של הרפואה יישאר תמיד אנושי".