בשיתוף קבוצת אבני דרך וברזני
צפו בכתבה המלאה:
פנטהאוז עם נוף לכנרת
(צילום: ירון שרון | עריכה: שחר ברקת, בן שפייר | הפקה: עדי וקשי )
התל אביבי הממוצע חי היום במציאות כלכלית שפשוט אינה בת קיימא. מחירי הדיור במרכז הארץ טיפסו לגבהים בלתי נתפסים, והפכו את חלום הבעלות על בית לסיוט מתמשך. זוגות צעירים ומשפחות מוצאים עצמם משועבדים למשכנתאות ענק, שמכתיבות את איכות חייהם ומותירות אותם עם הכנסה פנויה כמעט אפסית. הנהירה המתמדת אל הפריפריה היא לא עוד מגמה חולפת, אלא חיפוש נואש אחר חיים נורמליים, איכותיים ובעיקר סבירים.
הפער הבלתי נתפס
הפערים במחירי הדיור בין המרכז לפריפריה הם "מאוד משמעותיים" וברורים לכל מי שטורח לבדוק, לדבריו של עידו אנצילביץ', מנהל מכירות בקבוצת אבני דרך. "בעוד שדירת 4 חדרים באזור ביקוש במרכז, כמו באר יעקב, תל אביב או רעננה, מתחילה כיום סביב 2,950,000 ש"ח, בבאר שבע המחיר יורד כבר ל-1,700,000 ₪", הוא אומר. "בקצרין, לדוגמה, ניתן למצוא דירה בסדרי גודל של 13,000-14,000 ש"ח למטר, לעומת 100,000 ש"ח למטר באזורים היקרים ביותר בתל אביב, כדוגמת שדה דב".
המשמעות ברורה - דירת 100 מ"ר בתל אביב יכולה להגיע ל-10 מיליון ש"ח, בעוד דירה זהה בקצרין תעלה סביב 1.3-1.4 מיליון ש"ח, הפער הוא עצום. קבוצת אבני דרך וברזני בונה שורה של פרויקטים בפריפריה, מתוך ההבנה כי שם נעוצה לא רק האפשרות לרכישת דירה אלא לאיכות חיים מסוג אחר. עזרא ימין, מנכ"ל שותפות "אבני דרך ברזני", מסביר למשל כי "דירה 3 חדרים בגבעתיים היום (עולה) ארבעה מיליון שקלים, בעוד בקצרין פנטהאוז של כמעט 160 מ"ר עם מרפסת של 80 מ"ר ונוף לכנרת יעלה כשני מיליון עד שני מיליון שלוש מאות – שבריר מהמחיר במרכז".
5 צפייה בגלריה
"דירה 3 חדרים בגבעתיים עולה ארבעה מיליון שקלים, בעוד בקצרין פנטהאוז עם נוף לכנרת יעלה שני מיליון - שני מיליון מאתיים, שני מיליון שלוש מאות. שבריר מהמחיר במרכז", עזרא ימין
(צילום: ירון שחר)
הקורונה כזרז לשינוי תפיסתי
השינוי האמיתי, הטריגר שגרם לישראלים לחפש חלופות, הוא טכנולוגי. "הקורונה הורידה את האסימון לכולם שאפשר פתאום לעבוד מהבית", אומר יהודה דואה, ראש המועצה המקומית קצרין, שבה נבנות כעת מאות יחידות דיור. "היום חברות רבות, דווקא חברות שהן עם השכר הגבוה יותר, מאפשרות בעצם חלק מהזמן או אפילו רוב מהזמן לעבוד מחוץ למשרד". המציאות החדשה הזו מאפשרת למי שרוצה "לגור בירושלים ולעבוד בהרצליה" או, במקרה של קצרין, ליהנות מאיכות חיים גבוהה בגולן ולנסוע למשרד במרכז רק "פעמיים-שלוש בשבוע". זהו שינוי תפיסתי שמאפשר לאנשים "להיות יותר גמיש וקל באפשרויות שלך, באפשרויות המגורים".
בנוסף לכך אנצילביץ מוסיף כי חל שינוי בביקושים: "אנשים מחפשים דירות עם מרפסות גדולות ומרחבים פתוחים, ומוכנים לעשות הכול עבור בית צמוד קרקע".
5 צפייה בגלריה
"אנשים מחפשים דירות עם מרפסות גדולות ומרחבים פתוחים", עידו אנצילביץ'
(צילום: ירון שחר)
קצרין – חזון שהופך למציאות
קצרין היא אחת הדוגמאות הבולטות ביותר למהפכה הזו. דואה מסביר כי הפרויקט של קבוצת אבני דרך ברזני בהקשר זה הוא בגדר החלטה אסטרטגית, שמשפיעה על תכנון המועצה המקומית כולה. "מדובר בפרויקט מאוד מאוד מיוחד, של בניית 1,800 יחידות דיור, שיכפיל למעשה את העיר", הוא אמר. "זאת במסגרת החלטת ממשלה משנת 2021 שנועדה להכפיל את אוכלוסיית רמת הגולן. אנחנו בונים את קצרין שתהיה המוקד המרכזי באשכול גליל מזרחי".
ואכן בהקשר זה הפרויקט הוא אבן שואבת לשורה נוספת של השקעות ויוזמות. כך למשל מכללת תל חי, שלה שלוחה בקצרין להכשרת אנשי חינוך, צפויה להפוך לאוניברסיטה. בקצרין עצמה מוקמות שתי פקולטות משמעותיות - בית ספר לווטרינריה (הקמפוס הווטרינרי השני בישראל), ולצידו יקום בית חולים וטרינרי בשיתוף מכון ויצמן. בנוסף, תוקם פקולטה להנדסה חקלאית שתעסוק באגרוטק ובקלינטק. התפתחות אקדמית זו צפויה ליצור "מאות מקומות עבודה לתושבי קצרין", לפי דואה, "ולהביא לעיר המון סטודנטים והמון חוקרים".
פרופיל המתיישבים החדשים ואיכות חיים ייחודית
מי שמגיע לקצרין הם בדרך כלל "זוגות צעירים" ו"משפרי דיור" מהצפון הקרוב והרחוק ואפילו ממקומות כמו חיפה והקריות. ישנה גם "תנועה מהאזור, למשל מקריית שמונה או טבריה". לדבריו של עזרא ימין ישנו גם "ממד אידיאולוגיה" בקרב המגיעים - כאלה המבקשים ליישב את חבל הארץ. בנוסף, ישנה תנועה של "אנשים בעלי אמצעים דווקא, מהמרכז", המחפשים "ריטריט איזשהו... חיבור לטבע... מקום שהוא כזה קצת יותר רגוע".
המעבר לפריפריה מקפל בתוכו לא רק שיקול כלכלי אלא רצון לחיות בתוך קהילה חמה וחזקה. לפי דואה הקהילה הקצרינית היא בדיוק כזאת, וכוחה התגלה דווקא בתקופת המלחמה. "את פתאום מבינה כמה כל תושב פה הוא אחד לצד השני ולא אחד על חשבון השני", הוא אומר. ימין גם הוא מאמין מאוד בפריפריה. "יש כאן לא רק הרבה יותר חיי קהילה אלא פשוט קהילה מגובשת וחזקה מאוד", הוא אומר. איכות הדירות בפרויקטים החדשים אינה נופלת מזו שבמרכז, עם פחות צפיפות ויותר מרחב, המאפשר לאנשים "להכיר את השכן".
5 צפייה בגלריה
המעבר לפריפריה מקפל בתוכו לא רק שיקול כלכלי אלא רצון לחיות בתוך קהילה חמה וחזקה.
(צילום: ירון שחר)
לא "פלסטר" אלא פיתוח הוליסטי
הקונספציה הישנה, לפיה עבודה במרכז מחייבת מגורים קרובים, השתנתה. המדינה מבינה שהיא "חייבת לפזר את האוכלוסייה" וחייבת "להביא תשתיות" לאזורים אלה. התשתיות הקיימות למגורים חיוניות, ונושא התעסוקה הוא מפתח. קצרין מתוכננת להיות עיר אקדמית וסטודנטיאלית, עם מרכז מחקר ופיתוח שיביא חוקרים וסטודנטים רבים. המטרה היא לקדם "גלגל פשוט של אקדמיה שמביאה תעסוקה שמביאה חברה".
המעבר לקצרין הוא לא רק פתרון למצוקת הדיור, אלא הזדמנות לחזור ל"איכות חיים", ל"קהילה מאוד מגובשת", ולחיים נעימים ונגישים. ימין קורא לציבור ואומר כי "אין לכם מה לחפש בתל אביב, אתם לא מפסידים כלום".
בשיתוף קבוצת אבני דרך וברזני
פורסם לראשונה: 12:46, 28.08.25
