בעידן של יוקר מחיה מטפס ומשכורות שאינן עולות בקצב דומה, דור צעיר של אמריקנים מצא דרך יצירתית ‏להתמודד: להשכיר את הבגדים והאביזרים שלהם לזרים באמצעות אפליקציות ייעודיות. התופעה, ‏שמזכירה את המהפכה שיצרו ‏Airbnb‏ ו-‏Uber‏ בתחומים אחרים, הופכת ארונות בגדים פרטיים למקור ‏הכנסה משמעותי – ובמקביל משנה את היחס של צעירים לצריכה ולאופנה
אמילי נאסה, בת 30 ממנהטן, מרוויחה עד 2,000 דולר בחודש מהשכרת הבגדים והאביזרים שלה ‏באמצעות אפליקציית ‏Pickle‏ – פלטפורמה שמחברת בין אנשים שרוצים להשכיר פריטים מהארון שלהם ‏לבין מי שמחפש להשכיר. בין הפריטים הפופולריים ביותר שלה: תיק שאנל מיני שהושכר כמעט כל שבוע ‏בשנה האחרונה.‏
1 צפייה בגלריה
ארון עם בגדים משומשים
ארון עם בגדים משומשים
בגדים משומשים בארון (אילוסטרציה)
(צילום: AP Photo/David Goldman)
‏"אני מאוד שמחה לאפשר לאחרים להשתמש בפריטים שיש לי בארון ושאין להם גישה למותרות כאלה", ‏היא סיפרה ל-‏CNN‏. "אני במילא פחות משתמשת בפריט, אז זה בעצם מצב ‏win-win‏ לכולם". גם בחודשים ‏השקטים, היא מצליחה להרוויח כ-500 דולר.‏
נאסה היא אחת מעשרות אלפי צעירים מדורות המילניאלז ו-‏Z‏ שמשתמשים באפליקציות כמו ‏Pickle‏, ‏שהושקה ב-2022. בניגוד לשירותים כמו ‏Rent the Runway‏ שדורשים מנוי, ‏Pickle‏ פועלת על בסיס עמית ‏לעמית – כלומר, המלאי מגיע ישירות מהארונות של המשתמשים עצמם.‏

תעשייה שצומחת במהירות

במהלך העשור האחרון, אופנת הביגוד המהיר (‏fast fashion‏) ספגה ביקורת על ההשפעה הסביבתית שלה ‏ועל ניצול עובדים בשכר נמוך. כתוצאה מכך, קניית בגדים משומשים ומפגשים עם זרים במרקטפלייס של ‏פייסבוק הפכו לשיקיים – יותר ממיליארד אנשים משתמשים בו מדי חודש – ואפליקציות כמו ‏Poshmark‏ ו-‏Curtsy‏ הפכו את קניית הבגדים המשומשים לנוחה. שינוי התפיסה הזה פינה את הדרך לאפליקציות השכרת בגדים כמו ‏BNTO‏, ‏Nuuly‏ ו-‏Pickle‏, שנותנות לקונים גישה לפריטים עדכניים, באיכות גבוהה ומעצבים במחירים מופחתים ‏משמעותית.‏
Nuuly‏, שנמצאת בבעלות חברת האם של אורבן אאוטפיטרס, כבר מציגה רווחיות. ‏Pickle‏, אפליקציה שמאפשרת השכרות מארון של אדם אחד לאחר – מעין שדרוג של פשיטה על ‏ארון הבגדים של אחותך – מחזיקה ביותר מ-230 אלף פריטים זמינים, ‏ממותגי יוקרה כמו שאנל ולואי ויטון ועד מותגים בדרג הביניים. המשכירים המובילים מרוויחים בממוצע ‏יותר מ-3,000 דולר בחודש, לפי החברה. ‏BNTO‏, אפליקציית מנוי ומכירה משנית ‏של בגדים שגם מוכרת בגדים חדשים, גייסה 15 מיליון דולר בסבב מימון ‏A‏ מוקדם יותר השנה. "עבור דור ‏ה-‏Z‏, סטייל אינו רק עניין של יכולת כלכלית – זה עניין של גילוי, קיימות וביטוי אישי", כתבה בחודש שעבר ‏Notable‏, חברת ההון סיכון שהובילה את הסבב הזה. שוק השכרת הבגדים מוערך בכ-2.6 מיליארד דולר, ‏וצפוי לעבור את הרף של 6 מיליארד דולר במהלך 10 השנים הבאות, לפי חברת המחקר ‏Future Market Insights‏.‏
במקום לחפש סטטוס על ידי רכישת פריטים טרנדיים או מעצבים, ללבוש פריטי יד שנייה הפך להיות טרנד ‏שנחשב מגניב. "זה כבר לא מסמל מעמד כלכלי נמוך, וזה זכה אפילו להילה של יוקרה שלא הייתה קודם ‏לכן", אמר שון גריין קרטר, פרופסור לניהול עסקי אופנה ב-‏Fashion Institute of Technology‏, לאתר ‏ביזנס אינסיידר.‏
לורן בלדינגר, בת 24 מניו יורק, לא רק משכירה בגדים ב-‏Pickle‏ – היא גם מוכרת ומשכירה תיקים עבודת ‏יד שהיא מייצרת בעצמה. תיק שחור אחד נמכר באפליקציה ב-148 דולר או מושכר ב-20 דולר. היא ‏מעריכה שהיא מרוויחה בין 200 ל-300 דולר ביום ממוצע.‏
בלדינגר קונה לעיתים בגדים אך ורק כדי להשכיר אותם. שמלה אחת של המותג האיטלקי ‏Missoni‏, למשל, ‏נמכרת ב-2,750 דולר אך היא משכירה אותה ב-295 דולר – ובסופו של דבר מכסה את ההוצאה. "אני רואה ‏בזה עסק, אז אני צריכה להמשיך להשקיע כדי לשמור על הרלוונטיות של הארון שלי", היא סיפרה בשיחה עם CNN.‏
ג'יל לין, שמתגוררת בניו יורק ומשתמשת הן ב-‏Pickle‏ והן בפלטפורמה הבריטית ‏By Rotation‏, הרוויחה ‏יותר מ-42 אלף דולר בשנה מהשכרת בגדים. היא שמה לב שהפריטים הפופולריים ביותר הם שמלות ‏שעולות מעל 1,000 דולר אך מושכרות ב-200 דולר או פחות.‏

דור שחושב אחרת על אופנה

סקר מיולי של ‏Bank Rate‏ מראה שיותר מרבע מהמבוגרים האמריקנים עוסקים בעבודות צד, כאשר בקרב ‏דור ה-‏Z‏ השיעור עומד על 34% – גבוה יותר מכל קבוצת גיל אחרת. מומחים לשיווק ולאופנה מסבירים ‏שהצעירים של היום ניגשים לצריכה באופן שונה לחלוטין: דור המילניאלס יצר את התשתית של כלכלת ‏השיתוף, ודור ה-‏Z‏ לוקח את זה צעד אחד קדימה. הם לחוצים כלכלית, אבל גם בעלי תיאבון גדול יותר לצריכת ‏מותרות, והם מאמצים בשמחה את המודל של עבודות צדדיות להשלמת הכנסה.‏
לבישת פריטים משומשים או מושאלים הפכה למגניבה ולא מסמלת עוד מעמד כלכלי נמוך. אקדמאים ‏שחוקרים את תעשיית האופנה מצביעים על כך שיש לתופעה הילה מסוימת של יוקרה שלא נראתה קודם ‏לכן.‏
‏"ללא חברות כמו ‏Airbnb‏ ו-‏Uber‏ שנרמלו את השיתוף של פריטים ומרחבים אינטימיים, כנראה לא היינו ‏מגיעים למקום שבו אנחנו היום", אמר ברייאן מקמהון, מייסד שותף ומנכ"ל ‏Pickle‏, ל-‏CNN‏. "לשאול בגדים ‏של מישהו אחר הוא כנראה קצת יותר אינטימי מלשבת במושב האחורי של הרכב של מישהו או להשתמש ‏בחדר הפנוי שלו".‏