בעידן של יוקר מחיה מטפס ומשכורות שאינן עולות בקצב דומה, דור צעיר של אמריקנים מצא דרך יצירתית להתמודד: להשכיר את הבגדים והאביזרים שלהם לזרים באמצעות אפליקציות ייעודיות. התופעה, שמזכירה את המהפכה שיצרו Airbnb ו-Uber בתחומים אחרים, הופכת ארונות בגדים פרטיים למקור הכנסה משמעותי – ובמקביל משנה את היחס של צעירים לצריכה ולאופנה
אמילי נאסה, בת 30 ממנהטן, מרוויחה עד 2,000 דולר בחודש מהשכרת הבגדים והאביזרים שלה באמצעות אפליקציית Pickle – פלטפורמה שמחברת בין אנשים שרוצים להשכיר פריטים מהארון שלהם לבין מי שמחפש להשכיר. בין הפריטים הפופולריים ביותר שלה: תיק שאנל מיני שהושכר כמעט כל שבוע בשנה האחרונה.
"אני מאוד שמחה לאפשר לאחרים להשתמש בפריטים שיש לי בארון ושאין להם גישה למותרות כאלה", היא סיפרה ל-CNN. "אני במילא פחות משתמשת בפריט, אז זה בעצם מצב win-win לכולם". גם בחודשים השקטים, היא מצליחה להרוויח כ-500 דולר.
נאסה היא אחת מעשרות אלפי צעירים מדורות המילניאלז ו-Z שמשתמשים באפליקציות כמו Pickle, שהושקה ב-2022. בניגוד לשירותים כמו Rent the Runway שדורשים מנוי, Pickle פועלת על בסיס עמית לעמית – כלומר, המלאי מגיע ישירות מהארונות של המשתמשים עצמם.
תעשייה שצומחת במהירות
במהלך העשור האחרון, אופנת הביגוד המהיר (fast fashion) ספגה ביקורת על ההשפעה הסביבתית שלה ועל ניצול עובדים בשכר נמוך. כתוצאה מכך, קניית בגדים משומשים ומפגשים עם זרים במרקטפלייס של פייסבוק הפכו לשיקיים – יותר ממיליארד אנשים משתמשים בו מדי חודש – ואפליקציות כמו Poshmark ו-Curtsy הפכו את קניית הבגדים המשומשים לנוחה. שינוי התפיסה הזה פינה את הדרך לאפליקציות השכרת בגדים כמו BNTO, Nuuly ו-Pickle, שנותנות לקונים גישה לפריטים עדכניים, באיכות גבוהה ומעצבים במחירים מופחתים משמעותית.
Nuuly, שנמצאת בבעלות חברת האם של אורבן אאוטפיטרס, כבר מציגה רווחיות. Pickle, אפליקציה שמאפשרת השכרות מארון של אדם אחד לאחר – מעין שדרוג של פשיטה על ארון הבגדים של אחותך – מחזיקה ביותר מ-230 אלף פריטים זמינים, ממותגי יוקרה כמו שאנל ולואי ויטון ועד מותגים בדרג הביניים. המשכירים המובילים מרוויחים בממוצע יותר מ-3,000 דולר בחודש, לפי החברה. BNTO, אפליקציית מנוי ומכירה משנית של בגדים שגם מוכרת בגדים חדשים, גייסה 15 מיליון דולר בסבב מימון A מוקדם יותר השנה. "עבור דור ה-Z, סטייל אינו רק עניין של יכולת כלכלית – זה עניין של גילוי, קיימות וביטוי אישי", כתבה בחודש שעבר Notable, חברת ההון סיכון שהובילה את הסבב הזה. שוק השכרת הבגדים מוערך בכ-2.6 מיליארד דולר, וצפוי לעבור את הרף של 6 מיליארד דולר במהלך 10 השנים הבאות, לפי חברת המחקר Future Market Insights.
במקום לחפש סטטוס על ידי רכישת פריטים טרנדיים או מעצבים, ללבוש פריטי יד שנייה הפך להיות טרנד שנחשב מגניב. "זה כבר לא מסמל מעמד כלכלי נמוך, וזה זכה אפילו להילה של יוקרה שלא הייתה קודם לכן", אמר שון גריין קרטר, פרופסור לניהול עסקי אופנה ב-Fashion Institute of Technology, לאתר ביזנס אינסיידר.
לורן בלדינגר, בת 24 מניו יורק, לא רק משכירה בגדים ב-Pickle – היא גם מוכרת ומשכירה תיקים עבודת יד שהיא מייצרת בעצמה. תיק שחור אחד נמכר באפליקציה ב-148 דולר או מושכר ב-20 דולר. היא מעריכה שהיא מרוויחה בין 200 ל-300 דולר ביום ממוצע.
בלדינגר קונה לעיתים בגדים אך ורק כדי להשכיר אותם. שמלה אחת של המותג האיטלקי Missoni, למשל, נמכרת ב-2,750 דולר אך היא משכירה אותה ב-295 דולר – ובסופו של דבר מכסה את ההוצאה. "אני רואה בזה עסק, אז אני צריכה להמשיך להשקיע כדי לשמור על הרלוונטיות של הארון שלי", היא סיפרה בשיחה עם CNN.
ג'יל לין, שמתגוררת בניו יורק ומשתמשת הן ב-Pickle והן בפלטפורמה הבריטית By Rotation, הרוויחה יותר מ-42 אלף דולר בשנה מהשכרת בגדים. היא שמה לב שהפריטים הפופולריים ביותר הם שמלות שעולות מעל 1,000 דולר אך מושכרות ב-200 דולר או פחות.
דור שחושב אחרת על אופנה
סקר מיולי של Bank Rate מראה שיותר מרבע מהמבוגרים האמריקנים עוסקים בעבודות צד, כאשר בקרב דור ה-Z השיעור עומד על 34% – גבוה יותר מכל קבוצת גיל אחרת. מומחים לשיווק ולאופנה מסבירים שהצעירים של היום ניגשים לצריכה באופן שונה לחלוטין: דור המילניאלס יצר את התשתית של כלכלת השיתוף, ודור ה-Z לוקח את זה צעד אחד קדימה. הם לחוצים כלכלית, אבל גם בעלי תיאבון גדול יותר לצריכת מותרות, והם מאמצים בשמחה את המודל של עבודות צדדיות להשלמת הכנסה.
לבישת פריטים משומשים או מושאלים הפכה למגניבה ולא מסמלת עוד מעמד כלכלי נמוך. אקדמאים שחוקרים את תעשיית האופנה מצביעים על כך שיש לתופעה הילה מסוימת של יוקרה שלא נראתה קודם לכן.
"ללא חברות כמו Airbnb ו-Uber שנרמלו את השיתוף של פריטים ומרחבים אינטימיים, כנראה לא היינו מגיעים למקום שבו אנחנו היום", אמר ברייאן מקמהון, מייסד שותף ומנכ"ל Pickle, ל-CNN. "לשאול בגדים של מישהו אחר הוא כנראה קצת יותר אינטימי מלשבת במושב האחורי של הרכב של מישהו או להשתמש בחדר הפנוי שלו".
