איש עסקים שהיה לקוח של חברת הביטוח AIG הגיש נגדה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוערכה בכ-110 מיליון שקל, אך לבסוף ישלם בעצמו כ-20 אלף שקל. בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר השבוע "הסתלקות" מבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש אותו איש עסקים נגד חברת הביטוח AIG. התביעה התבססה על הטענה לחריגה כביכול של חברת הביטוח מזמני ההמתנה הקבועים בחוק למענה אנושי במוקדים טלפוניים.
"הסתלקות", פירושה שהמבקש שהגיש את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית בוחר לוותר על התביעה ולבטלה עוד לפני שהתיק הוכרע לגופו, לרוב לאחר שהוא מבין כי סיכויי התביעה נמוכים ובהמלצת בית המשפט.
חברת הביטוח AIG. טענה שהפרשנות של התובע לגבי החוק לא נכונה
במקרה זה, החזרה מהתביעה הגיעה לאחר שבית המשפט המליץ למבקש לעשות זאת ולאחר שהשופטת קבעה כי חלק מכתבי הטענות שהגיש המבקש באמצעות בא כוחו, התבססו על הזיות AI - הפניה לפסיקות לא קיימות שהומצאו על ידי בינה מלאכותית.
המבקש טען במסגרת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש במאי 2025 כי החוק מורה לחברת הביטוח לתת מענה אנושי טלפוני לציבור לקוחותיה תוך פרק זמן שלא יעלה על 6 דקות. בפועל, טען כי לקוחותיה ממתינים לנציגיה 13.8 דקות בממוצע.
בתשובתה לבקשת האישור, דחתה חברת AIG את טענות המבקש וטענה כי פרשנותו לחוק שגויה מיסודה. חברת הביטוח טענה באמצעות עוה"ד גד טיכו ועדי שמש בלט ממשרד כספי ושות' כי הוראות הממונה על שוק ההון מתירות חריגה מזמן ההמתנה בשיעור של 10%-15% מכלל הפניות בממוצע שנתי. החברה טענה כי עמדה בדרישות אלו לאורך כל התקופה. עוד טענה כי התובענה הייצוגית נשענת על נתונים אישיים וסובייקטיביים של המבקש מחודשים ספורים בלבד, בעוד שהחוק בוחן עמידה בזמנים לפי ממוצע שנתי.
השופטת קבעה כי "מבלי לקבוע מסמרות בדבר באופן פסקני וסופי אעיר כי היה מקום לבחינת כלל הוראות חוק הפיקוח והחוזר בטרם הוגשה בקשת האישור שנערכה לכאורה כלאחר יד, מבלי שנבחנו כלל ההוראות הרלוונטיות לנטען בה, שלו היו נבחנות לא היה בהן כדי לתמוך בטיעון המבקש".
פסקי דין לא קיימים
מלבד זאת, עולה מפסק הדין כי השופטת מציינת כי מסמך משפטי שהוגש על ידי בא כוח המבקש כלל ציטוטים ומראי מקום של חמישה פסקי דין שאינם קיימים כלל במציאות. על אחד מהם ציינה השופטת כי "לא צוין מראה מקום. נטען כי בפסק דין זה נקבע כי ריבוי פנויות של לקוח עשוי ללמד על כשל מערכתי ולא על 'אובססיביות' צרכנית. לא נוכחתי שיש פסק דין כזה". בפסק דין אחר אליו הופנתה השופטת צוין כי ניתנה הכרה עקרונית לכך שהשחתת זמן ואי נוחות שיטתית עשויות להוות נזק בר פיצוי ולגביו השופטת קבעה כי "לא נוכחתי שיש פסק דין כזה".
השופטת הדס עובדיה החליטה "לא בלי היסוס" שלא לפסוק פסיקת הוצאות אישיות כנגד בא כוח המבקש לטובת אוצר המדינה. "אסתפק בהתראה ובהדגשת הזהירות הנדרשת בעריכת כתבי טענות ובהסתייעות באמצעי בינה מלאכותית לצורך עריכתם. לא עצם ההסתייעות באמצעי בינה מלאכותית, שיש הרואים בהם שינוי שווה ערך לזה שחוללה המהפכה התעשייתית בשעתה. הביקורת מופנית כנגד שימוש שיטתי שהוא עיוור, מגמתי, ובלתי מבוקר בכלים אלה. טעויות אנוש עלולות להתרחש במהלך הפעלת כל מכונה, גם זו, ומכאן הזהירות הנדרשת".
עורך הדין גד טיכוצילום: אמנון חורש
עורכת הדין עדי שמש בלטצילום: אמנון חורשלבסוף, קבעה השופטת כי "בנסיבות העניין, משמדובר בתביעה שעל פי הנחזה להיראות הוגשה באופן מגמתי, ומטעה, ויכול ואף כתביעת סרק סחטנית, וההסתמכות על הזיות AI, ראיתי לנכון להיעתר לבקשת בא כוח המבטחת ולחייב את המבקש בהוצאות חברת הביטוח, אם כי תוך התחשבות גם בנכונות המבקש ובא כוחו להסתלק מההליך בשלב מוקדם יחסית של ניהול ההליכים", וקבעה כי המבקש ישלם הוצאות המבטחת בסך 20 אלף שקל.
עוה"ד גד טיכו ועדי שמש בלט ממשרד כספי ושות' שייצגו את AIG מסרו: "כל כלי טכנולוגי בידיים לא מיומנות עלול להיות מסוכן. גם כלי הבינה המלאכותית, בידיים מקצועיות הם יכולים לשפר את העבודה המשפטית, וכך עושים היום רבים מעורכי הדין. אך שימוש לא מבוקר, עלול להביא לשגיאות קשות, ולמרות הביקורת הקשה שבית המשפט מתח בעבר והדגיש את חובת הזהירות של עורך הדין, עדיין מתגלות תקלות קשות".
