לכל אחד יש מפגש ששינה את חייו. במקרה של תומר לוקר, סטודנט שנה שלישית בפקולטה להנדסה בבר אילן, זה קרה כשפגש חולה ALS (טרשת אמיוטרופית צידית) בשלב מתקדם, שמצליח להזיז רק את הגבה שלו, והתקשה ליצור קשר עם הסביבה ולהעביר מסרים. "כדי לפתור עבורו את המגבלה, בנינו מערכת שמאפשרת לו להזעיק עזרה ולתקשר באמצעות הזזה של הגבה", מספר לוקר. וכך, באמצעות מכשיר פשוט למדי, השתנו חייו של החולה מקצה לקצה, והתאפשר לו להעביר מסרים בצורה מהירה.
3 צפייה בגלריה
(צילום: יוני רייף)
בעקבות המפגש יזם לוקר האקתון (אירוע הנמשך לילה שלם) במסדרונות הפקולטה, יחד עם עמותת מילבת תל השומר, העוסקת בטכנולוגיות לשיפור התפקוד והעצמאות. מטרת ההאקתון הייתה לסייע לאנשים עם מוגבלויות שונות באמצעות פיתוח פתרונות טכנולוגיים שיקלו עליהם את החיים. העבודה נמשכה אל תוך הלילה, עד למחרת בשעה 13:00. "כל הסטודנטים שסיפרתי להם על ההאקתון הגיבו באותה הצורה: הם אמרו שזה המון עבודה ללילה אחד, שאין להם שום דרך לתרום או שהם לא יודעים איך", אומר לוקר, יוזם ההאקתון. "המטרה שלי הייתה להראות להם שזה דווקא כן אפשרי, שהם יכולים לעשות את זה, שהם ייהנו מאוד מלהיות מהנדסים ללילה אחד ויופתעו ממה שהם מסוגלים לו".
לוקר (22) הוא סטודנט שנה ג' לתואר ראשון במסלול להנדסת מחשבים, ועובד במקביל ב־ENICS, במעבדה של ד"ר יואב ויצמן וד"ר איתמר לוי. לפני כן עבד במעבדת האלקטרוניקה של ד"ר אבי שלי וד"ר ססיל יחזקאל, שם גם נחשף לראשונה לעמותת מילבת תל השומר. "במסגרת המעבדה, נוצרה קבוצה של כמה סטודנטים מתנדבים, ונציגי העמותה היו יוצרים איתנו קשר מפעם לפעם, כשהם נתקלו בבעיה שלא מצאו לה פתרון, ואנחנו סייענו להם בפתרונות טכנולוגיים", הוא מספר. "בין השאר, עבור אנשים עם מוגבלות בידיים, שלא יכולים ללחוץ על הכפתורים הקטנים בשלט הרחוק, בנינו שלט אוניברסלי, שמתאים לכל סוגי הטלוויזיות, עם חמישה כפתורים בסיסיים גדולים מאוד וקלים ללחיצה, כך שאפשר ללחוץ עליהם אפילו עם הרגל".
3 צפייה בגלריה
(צילום: יוני רייף)
העבודה מול האנשים של מילבת היא גם זו שדרבנה את לוקר ליזום את ההאקתון. "היתרון של העבודה דווקא מול מילבת הוא שבמסגרת ההאקתון, הסטודנטים יוכלו לחשוב על מוצר, לפתח אותו ולראות אותו לא רק עובד בפועל – אלא גם משנה לטובה את החיים של מישהו, וזה סיפוק אדיר", הוא מצהיר. "נוסף על כך יש כאן אלמנט של התנסות מעשית. מסגרת של לימודים אקדמיים מתרכזת, מטבעה, בלימוד התיאורטי. רוב הסטודנטים לא מקבלים הזדמנות להיות מהנדסים בפועל עד שהם מגיעים לתעשייה. במסגרת של האקתון יש אלמנט משמעותי מאוד של למידה תוך כדי עשייה. אנחנו פשוט זורקים את המשתתפים עמוק למים – ואין להם ברירה אלא לשחות".

הזוכים: אפליקציה במרכז המסחרי

100 סטודנטים לתואר ראשון מהפקולטה להנדסה, שהתחלקו ל־26 צוותים, השתתפו באירוע. בסופו הוכרזו שלושת המקומות הראשונים. הקבוצה שזכתה במקום הראשון, ובפרס של אלף דולר, מתנת חברת אינטל, מורכבת כולה מסטודנטים שנה א': דוד גוילי (25) ומקסים בורובסקי (27) מהתוכנית להנדסת מחשבים ונועם שמלא (22) ויואב אלינסון (25) מהתוכנית להנדסת חשמל.
"במקור הגענו להאקתון עם רעיון אחר לגמרי", מספר נועם, "אבל אז הגיעו האנשים מהעמותה ודיברו על הבעיות שלהם, ויואב העלה את הרעיון לבנות פלטפורמה מקצה אל קצה: מבעלי עסקים ועד לאנשים עם המוגבלות. אנחנו נקרענו בין שני הרעיונות. התחלנו עם הרעיון של יואב, בהמשך הערב אמרנו שאולי נשנה כיוון וחזרנו לרעיון המקורי, ורק סביב 2:00 בלילה החלטנו סופית ללכת על זה. והצליח לנו".
3 צפייה בגלריה
(צילום: יוני רייף)
הפלטפורמה שפיתחה הקבוצה, שזכתה לשם Tangish, היא מיזם קהילתי הבנוי משלושה חלקים. הראשון: אפליקציה שמאגדת מידע על מקומות ושירותים מונגשים לאנשים עם מוגבלויות. האפליקציה מסוגלת לזהות את המיקום שבו נמצא המשתמש, לפרוס בפניו את מידת הנגישות של המקום ולציין היכן נמצאים, למשל, שירותים נגישים או דלתות רחבות מספיק לכיסא גלגלים. החלק השני של הפלטפורמה הוא אתר לבעלי עסקים, שבו הם יכולים להזין פרטים על נגישות העסק שלהם ולהצטרף למיזם. החלק השלישי הוא תוסף לאפליקציה, המבוסס על בינה מלאכותית של זיהוי אובייקטים, ומיועד לאנשים עם מוגבלות ראייה: בכניסה לשירותים ציבוריים האפליקציה קוראת עבורם את החדר, מספרת להם בהתראה קולית מה נמצא מולם (אסלה, כיור וכו') ומאפשרת להם להתמקד ולהגיע לאן שהם צריכים בלי מגע מיותר ותוך שמירה על ההיגיינה.
את כל חלקי הפלטפורמה פיתחה הקבוצה, כאמור, בלילה אחד. "חלק מהדברים לא ידענו בכלל ולמדנו במהלך הלילה", מספר דוד. "לרובנו גם לא יצא להתעסק בעבר עם פיתוח אפליקציות או עם JavaScript. אבל בעזרת למידה אינטנסיבית במהלך הלילה, וניסוי וטעייה, הצלחנו להוציא מוצר מוגמר בבוקר שאחרי". נועם מוסיף: "הזכייה הכספית היא נחמדה, אבל כולנו מסכימים שהזכייה האמיתית היא העזרה למוגבלים וכן הניסיון שצברנו פה. אנחנו באמת מאמינים שאת הרעיון הזה אפשר לפתח הלאה, ושהוא באמת יכול לתרום לקהילה, ולראיה: נציגי אינטל שנכחו באירוע, לקחו את הפרטים שלנו במטרה להמשיך ולפתח את הרעיון הזה, כי יש לו המון פוטנציאל: גם לקהל היעד – אנשים החיים עם מוגבלויות – וגם לאנשים מבחוץ".