בארבע השנים האחרונות, עמדה החברה למתנ"סים בלב אחת התקופות המורכבות ביותר שעברה מדינת ישראל. כמי שמשרתת מיליוני בני אדם ברחבי הארץ, התמודדה החברה עם השלכות המלחמה, שינויים חברתיים עמוקים ומשבר לאומי מתמשך. במקביל הציגה החברה בתקופה זו נתונים של צמיחה, התרחבות וחיזוק משמעותי של התשתיות הקהילתיות בישראל. עבור טל בסכס, מנכ"ל החברה למתנ"סים, זו הייתה שליחות לאומית, וכעת, עם סיום הקדנציה והמעבר לתפקיד יו"ר חברת נגה, הוא מסכם פרק משמעותי ופותח פרק חדש של שירות ציבורי.
"כשנכנסתי לתפקיד המנכ"ל, היה ברור לי שהחברה למתנ"סים היא ארגון ותיק וחזק. לכן, התמקדתי בהפיכתה לתשתית אזרחית לאומית, כזו שלא רק נותנת מענה נקודתי אלא בונה חוסן לאורך זמן", הוא מספר. "בתקופת כהונתי, החברה למתנ"סים הרחיבה משמעותית את היקף פעילותה. היא משמשת כגוף שמגיע לכ־3.5 מיליון תושבים ביום, מכל המגזרים ובכל קשת הגילאים. היקף הפעילות של החברה ושל המרכזים הקהילתיים הוא כ-5 מיליארד שקלים בשנה, והם מפעילים יותר מ־1,000 מרכזים ושלוחות, ומעסיקים עשרות אלפי עובדים ומתנדבים בפריסה ארצית".
מהי התמה על בסיסה פועלת החברה?
"פעילותה של החברה מושתתת על תפיסת פעילות שגובשה בה לאורך השנים, ולפיה החוסן הלאומי של ישראל עובר דרך חוסן קהילתי. ניהול נכון הוא שילוב של קבלת החלטות מלמעלה, וחיבור עמוק לשטח".
במהלך כהונתו כמנכ"ל החברה, הוביל בסכס שינוי עומק בהיקפי הפעילות ובתפיסת הניהול עצמה. כמי שהגיע מהעולם העסקי והיזמי, הוא הטמיע את הכלים והתפיסות הללו בתוך הארגון החברתי - ציבורי בצורה חכמה ומדודה. "במקום לראות בחברה למתנ״סים גוף של ‘עשייה חברתית’ בלבד, הובלתי שינוי במיצוב שלה ואת הפיכתה לתשתית לאומית מנוהלת, מדידה ובעלת סטנדרטים תפעוליים וניהוליים של ארגונים גדולים במשק", הוא מסביר. "בתקופה זו, נכנסה לארגון שפה חדשה: שפה של תוצאות, של יעדים, של אחריות ניהולית ושל ראייה מערכתית ארוכת טווח. העשייה החברתית נמדדה גם בניתוח השפעה, בתפוקות, בדאטה, וביכולת לייצר סקייל רחב ואפקט מצטבר".
מערכת לקבלת החלטות
הטמעה מרכזית שאותה הוביל בסכס הייתה המעבר מניהול אינטואיטיבי לניהול מבוסס נתונים. במסגרת זו, פותח והוטמע מדד הקהילתיות הלאומי - מערכת המסייעת למקבלי ההחלטות בממשלה וברשויות המקומיות לעשות זאת על פי נתונים מבוססים, ובכך לתעדף משאבים בצורה טובה יותר. במקביל, הורחבו משמעותית זרועות הביצוע של החברה למתנ"סים מול כלל משרדי הממשלה, והיא אף התמודדה וזכתה במכרזי ענק בתחום החינוך הבלתי פורמלי מול גופים אחרים במשק.
בתקופתו של בסכס כמנכ"ל, הצטרפו לרשת של החברה רשויות מקומיות רבות, מהלך שהרחיב את הפריסה הארצית ואת מעמדה כתשתית קהילתית לאומית. בנוסף, הוא חיזק את התשתיות הארגוניות של החברה, בין היתר, באמצעות בניית שדרה ניהולית מקצועית, הסדרת תהליכי עבודה ושדרוג מנגנוני הבקרה.
מעבר לכך, בסכס הביא לתוך החברה תפיסת שותפויות שמקורה בעולמות התאגידיים: לא רק שיתופי פעולה אד-הוק, אלא שותפויות אסטרטגיות ארוכות טווח עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מגזר עסקי ופילנתרופיה. הוא מיצב את החברה כשותף אסטרטגי של המדינה ולא כקבלן ביצוע, כזה שמחבר בין מערכות ויוצר מכפילי כוח.
כיצד השפיעה עליכם מלחמת חרבות ברזל?
"המלחמה הציבה אותנו בקו הראשון של המענה האזרחי. אלפי עובדים ומתנדבים פעלו במאות מוקדי פינוי, הקימו מרכזי למידה, מסגרות חירום לגיל הרך, מסגרות לנוער, מערכי הפגה, תמיכה רגשית ומערכי לוגיסטיקה למאות אלפי מפונים ותושבים בקו העימות. החברה פעלה החל מהשעות הראשונות, עוד טרם הוסדרו סמכויות ותקציבים, והקימה מענים חינוכיים וקהילתיים כמעט מאפס. אפשר לומר שברגעי חירום כאלה, מבינים שחינוך בלתי פורמלי הוא לא מותרות, הוא תשתית. הוא זה שמחזיר לילדים תחושת שייכות, להורים תחושת יציבות, ולקהילות את עמוד השדרה שלהן".
במציאות שבה בזירה הציבורית פועלים שחקנים רבים, היתרון של החברה למתנ"סים טמון ביכולתה לפעול בו־זמנית מול שני מוקדי ההשפעה המרכזיים: מצד אחד הממשלה, ומצד שני הרשויות המקומיות. החיבור הישיר למשרדי הממשלה, לצד נוכחות יומיומית עמוקה בשטח המוניציפלי, מאפשרים לה לתרגם מדיניות להחלטות ביצועיות ולמהלכים מעשיים בקהילות. "בכל תפקיד ציבורי שמילאתי", מעיד בסכס, "ראיתי שוב ושוב שהיכולת לחבר בין מערכות - היא זו שתקבע את רמת הצלחה. החברה למתנ"סים יודעת לעשות בדיוק את זה: לחבר בין צרכים אזרחיים, מדיניות ממשלתית ושותפים עסקיים ופילנתרופיים, לכדי פעולה בשטח".
אתה עובר כעת מתפקיד מנכ״ל החברה למתנ״סים לתפקיד יו״ר חברת נגה. מה אתה לוקח איתך לתפקיד הבא?
"אני מסתכל על המעבר לנגה כהמשך ישיר של אותה תפיסת ניהול ואחריות שהבאתי איתי לחברה למתנ״סים. לא ויתרתי על שיטות ניהול, על חשיבה מערכתית, הכנסת דיגיטציה וכלים טכנולוגיים ועל דרישה לסטנדרטים גבוהים של ביצוע, שקיפות ואחריות, ושילבתי אותם עם עולם הערכים, החוסן והקהילה. השילוב בין תפיסה חברתית עמוקה לבין משמעת ניהולית עסקית, הוא שאפשר לחברה לצמוח דווקא בשנים הקשות ביותר, ולחזק את מעמדה כתשתית לאומית".
ואת התפיסה הזו אתה לוקח איתה לנגה?
"המעבר לנגה הוא מבחינתי לא שינוי כיוון, אלא הרחבה של אותה שליחות: ממערכת קהילתית למערכת תשתיתית, מאחריות על חוסן חברתי לאחריות על חוסן תשתיתי. הניסיון הרב שצברתי במהלך שנותיי, לצד ניסיוני בניהול מערכות ציבוריות מורכבות בחברה למתנ"סים ובזירה הלאומית, במצבי שגרה וחירום, בצמיחה תחת לחץ ובהובלת שותפויות בין-מגזריות, הוא הניסיון אותו אני מביא גם לתפקיד החדש. מבחינתי, מדובר בהמשך טבעי של אותו מסלול שירות ציבורי, שבו כלים ניהוליים ועסקיים מתקדמים משרתים יציבות, אמון ציבורי וחוסן לאומי".
כיצד אתה מסכם את תקופת כהונתך כמנכ"ל החברה?
"אני מסיים את התפקיד בתחושת סיפוק גדולה, לא רק בגלל מה שעשינו אלא בשל מה שהחברה למתנ"סים הפכה להיות: תשתית אזרחית חזקה, מחוברת, מקצועית, כזו שמסוגלת לפעול בשגרה, בחירום ובעתיד. החברה נמצאת כיום בנקודת זינוק להמשך צמיחה: מערכותיה התחזקו, רשת השותפים המקומיים והלאומיים התרחבה, והבסיס האנושי והמקצועי שלה עמוק יותר מאי פעם. השליחות שלי ממשיכה, והבית המקצועי של הקהילות בישראל יישאר תמיד חלק ממני. מבחינתי, הדבר החשוב ביותר הוא שהחברה למתנ"סים תמשיך להוביל, לחבר ולחזק את החברה הישראלית, גם בפרק הבא שלה".
