גורמים במערכת הביטחון וצה"ל קיימו בשבוע האחרון מגעים עם בכירי משרדי ראש הממשלה והאוצר ונקבו בסכום תוספת דרושה לתקציב הביטחון של 12 מיליארד שקלים למקרה של מלחמה כוללת עם איראן שתימשך שבועות אחדים.
גורמים בכירים באוצר כבר הביעו חשש בסוף השבוע, בדיון פנימי, שיהיה צורך לפתוח את תקציב המדינה ולהגדיל בכל מקרה, גם ללא מלחמה עם איראן, את תקציב הביטחון בכ-4 מיליארד שקלים.
כעת נראה שהסכום שוב יעודכן, יתכן עוד לפני המועד האחרון לאישור תקציב המדינה, ה-31 במרץ, אולם באוצר מתנגדים לתוספות בסדר הגודל "המוגזם" שדורשת מערכת הביטחון, שכוללות בנוסף לצה"ל גם את השב"כ והמוסד וגופים ביטחוניים שמאבטחים את היישובים ביו"ש.
תקציב הביטחון לשנת 2026, הכלול בהצעת תקציב המדינה שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת, הוא בהיקף של 112 מיליארד שקל ובנוסף לו קיים סיוע אמריקני.
הגדלת תקציב הביטחון תוכל להתבצע באחת מהדרכים הבאות: פריצת תקציב המדינה, שכיום עומד לפי ההצעה האחרונה על 650 מיליארד השקלים והגדלתו, הגדלת הגירעון בתקציב מעבר ל-3.9% לסביבות 4.5%, ביצוע קיצוץ רוחבי עמוק בתקציבי הקניות של משרדי הממשלה או הטלת מיסים.
אפשרות הגדלת המיסים נחשבת כפחות סבירה בשנת בחירות. לפי גורם בכיר באוצר, מלפני ימים אחדים, אחת האפשרויות תהיה לא העלאת מיסים כי אם ביטול ההטבה שיזם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לריווח מדרגות מס ההכנסה משכר ברוטו של 16 אלף שקלים ועד 25 אלף שקלים, בעלות כוללת של כ-5 מיליארד שקלים. המימון לצעד הזה היה אמור להתקבל מהטלת מס רכוש בשיעור של 1.5% על קרקעות לא פנויות, וכעת ייתכן שהמס יוטל אך ורק כדי לא לפרוץ את התקציב. ואילו הטבת ריווח מדרגות המס תידחה בשנה.
לפי שעה לא אושרו עדיין בהצבעות בשש ועדות בכנסת שבהם נידונים כ-20 פרקי חוק ההסדרים, החוקים השונים, ותחילת העימות מול איראן צפוי להקשות על המשך הדיונים ואישור התקציב בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
במקרה חירום, תוכל הכנסת באופן נדיר לקבל החלטה, באישור הגורמים המשפטיים, לדחות את המועד האחרון להעברת התקציב מעבר ל-31 במרץ. הדבר נעשה בעבר, עם דחיית הבחירות לאחר מלחמת יום הכיפורים בחודשיים ל-31 בדצמבר 1973.
