קרן איירון ניישן (Iron Nation) נולדה בימים שאחרי ה-7 באוקטובר כדי להיות "בלון חמצן" לסטארטאפים ישראליים שנקלעו למצוקה. פחות משלוש שנים לאחר מכן הקרן עוברת שינוי והופכת לקרן הון סיכון קבועה. היום מדווחת איירון ניישן על גיוס שני של 60 מיליון דולר ועל שותפות אסטרטגית עם מדינת אינדיאנה בארה"ב.
מטרתה של הקרן החדשה שגויסה היא להשקיע בחברות ישראליות בסיבוב מוקדם (סיד) ועד סיבוב B. לפי הודעת הקרן, היא גייסה כבר 50 מיליון דולר מתוך הסכום הכולל, וכבר הספיקה להשקיע בשש חברות ראשונות מהכספים שגויסו. בכך איירון ניישן מבססת את עצמה כקרן הון סיכון מהשורה, עם משקיעים חדשים - פרטיים ומוסדיים - אשר תמכו ערכית בישראל לפני כן, אך לא ראו בה אפיק להשקעת הון סיכון.
קרן איירון ניישן הוקמה על ידי היזמים גיל פרידלנדר, טייס לשעבר ויזם סדרתי, חן לינצ'בסקי וג'ייסון וולף, ששניהם יוצאי סיירת מטכ"ל, לאחר טבח ה-7 באוקטובר במטרה לסייע לסטארטאפים ישראלים. השלושה זיהו את השיתוק שאחז בשוק: משקיעים זרים נסוגו מעסקאות ויזמים רבים גויסו למילואים והשאירו את הסטארטאפים ללא הובלה וללא מזומנים.
תוך שבועות ספורים הם הקימו את הקרן, שפעלה כמיזם התנדבותי ללא דמי ניהול או דמי הצלחה. המטרה הייתה אחת: "הזרמת חמצן" לחברות בשלבי סיד שנתקעו ללא מזומנים. המיזם נעזר בתמיכה של בכירים בשוק ההון סיכון הישראלי, בהם חמי פרס מפיטנגו, ליאור סוסן מ-Eclipse Ventures, צ'רלי פדרמן מ-SilverTech Ventures, דני כהן מ-Viola Ventures, אהרון אפלבאום מ-MizMaa, כלנית ואלפר מקרן אלה, משה ליכטמן מ-IGP Capital ועוד.
הקרן גייסה 20.4 מיליון דולר בתוך זמן קצר והשקיעה ב-24 חברות (מתוך כ-1,000 בקשות שבחנה), מה שהפך אותה לקרן הפעילה ביותר בישראל בשנת 2024. השתתפות הקרן סייעה לחברות הללו להשלים סבבי גיוס בהיקף כולל של 143 מיליון דולר. אחת החברות – אילומקס (illumex) – אפילו עשתה אקזיט ונרכשה על ידי אנבידיה בחודש שעבר.
מקפצה לשוק האמריקאי
ההצלחה הובילה את משקיעי הקרן, להחלטה להמשיך ולהשקיע באמצעות הקרן בגיוס הון נוסף. הפעם כקרן הון סיכון במתכונת רגילה המשלבת משקיעים פרטיים מכל העולם, לצד פדרציות מצפון אמריקה, ארגונים יהודיים ומשקיעים מוסדיים. מעניינת במיוחד היא השתתפותה של מדינת אינדיאנה בארה"ב, שהשקיעה 15 מיליון דולר מכספי משלם המיסים שלה בקרן הישראלית. השותפות הזו נועדה להקים "Launchpad" , מקפצה לחברות ישראליות לשוק האמריקאי, לא דרך ניו יורק או עמק הסיליקון, אלא דרך אזור המערב התיכון בארה"ב.
לדברי פרידלנדר, הבחירה באינדיאנה כגשר לשוק האמריקאי, מבוססת על יתרונות מבניים מובהקים: "אינדיאנה היא מדינה בה מרוכזים המטות של חברות ענק בתחומים כמו מדעי החיים (Eli Lilly), תעשיות ביטחוניות (AM General), חקלאות ומזון. בעוד שישראל מובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית, אינדיאנה מובילה בייצור מתקדם והפצה. הממשל שם מעודד חברות באמצעות השקעות, מענקים והטבות מס. בתקופה הגיאופוליטית העכשווית, העובדה שמדינה אמריקאית משקיעה סכום כזה בקרן ישראלית מדברת בעד עצמה".
הסנאטור מייק בראון, רפובליקני מאינדיאנה, אמר: "החיבור עם איירון ניישן הוא בדיוק סוג השותפויות שאנחנו שואפים לייצר, כאלה המשלבות מנהיגות ציבורית, הון פרטי והזדמנויות עסקיות אמיתיות אשר יובילו לעוד חדשנות, עוד השקעות וערך ארוך טווח לאינדיאנה".
לוק מסר, חבר קונגרס לשעבר מטעם מדינת אינדיאנה ונציג איירון ניישן בארה"ב, הוסיף: "אינדיאנה היא מקום אידיאלי עבור סטארטאפים ישראלים, הרוצים לפרוץ לשוק האמריקאי. זאת בזכות ריכוז גדול של חברות ענק, מוסדות מחקר ואקוסיסטם שאוהד את ישראל ומאמין בחדשנות שהיא מובילה".
לשמר את ה-DNA של ימי החירום
למרות המעבר למבנה של קרן הון סיכון קלאסית, פרידלנדר מדגיש כי ה-DNA הייחודי נשמר: "מהיום שאיירון ניישן נוצרה, היא הביאה הרבה יצירתיות וחדשנות לעולם ההון סיכון. אנחנו משמרים בסיס משקיעים, שחלקו לא השקיע עד היום בישראל, עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם האקוסיסטם ומביאים את הניסיון היזמי שלנו בנגישות גבוהה. אמנם קצב ההשקעה לא יהיה מסחרר כמו בקרן הראשונה, אך בקרן השנייה כבר ביצענו שש השקעות ראשונות".
לדבריו, אסטרטגיית ההשקעה של הקרן החדשה ממשיכה ללכת נגד הזרם. בזמן שהשוק המקומי מוצף בהון המופנה לסייבר ול-AI, איירון ניישן שמה את המיקוד על דיפ-טק, מד-טק ודיפנס-טק. "אנחנו חושבים שהמגמה הזו תגבר דווקא כתוצאה ממהפכת ה-AI, והיא תעביר השקעות לסטארטאפים שיש להם בידול טכנולוגי עמוק וחסמי כניסה משמעותיים. הערכות השווי בתחומים הללו אטרקטיביות מאוד ויוצרות הזדמנות להחזרי השקעה משמעותיים", הוא אומר.
באיירון ניישן גאים במיוחד במודל ה-Operator-led, כלומר ניהול הקשרים עם הסטארטאפים על ידי מנהלים שאינם אנשי פיננסים, אלא יזמים ש"אכלו חול" בבניית חברות וגיוס הון בעצמם. המודל הזה מאפשר להם לא רק לתת כסף, אלא להיכנס מתחת לאלונקה ביחד עם היזמים ולסייע בפיתוח עסקי ובפתרון משברים וחיבור לשווקים גלובליים.
אסטרטגיית ההשקעה של הקרן החדשה מתמקדת בחברות מוכנות לצמיחה (Scale-up Ready) לאחר שהוכיחו התאמת מוצר לשוק (Post-PMF) ועם פוטנציאל צמיחה משמעותי. הקרן משקיעה בכל תחומי ההייטק עם מיקוד בהשקעות בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת מחוץ לריכוזי ההון המסורתיים של הסייבר וה-AI, בסקטורים כמו מדטק, דיפנסטק ודיפטק.
