קרן העושר, שבה החלו להצטבר כספים מהכנסות הגז של הממשלה, החלה לאחרונה להעביר כספים למטרות שלמענן הוקמה, אולם במפתיע – היא תעביר השנה 125 מיליון שקל מהקרן דווקא לישיבות הסדר, לגרעינים תורניים ולמרכזי מורשת, המזוהים עם מגזרים שקרובים במיוחד בתחום הדת למפלגות הקואליציה. מדובר ביותר ממחצית מהסכום, בסך, 236 מיליון שקל, שיועברו השנה מהקרן לתקציב המדינה. על פי החוק שנחקק בעת הקמת הקרן, הסכום שיועבר ממנה מדי שנה לתקציב המדינה יוקצה בעיקר לרווחה, לבריאות ולחינוך לכלל הציבור.
קרן העושר הוקמה ב-2014, אולם בהתאם לחוק הקרן יכולה להתחיל להעביר כספים רק מעת שהצטברו בה יותר ממיליארד שקל מכספי המס שנגבים על משאבי הטבע של מדינת ישראל – וזה קרה לראשונה רק ב-2022. על פי בקשה מיוחדת של משרד האוצר לשימוש בכספי הקרן השנה, שהועברה השבוע לאישור הכנסת, יוקצבו יותר ממחצית מכספי הקרן הפעם למגזרים מסוימים מאוד, שמקורבים למפלגות הקואליציה הדתיות.
הכספים, המגיעים מהכנסות הגז הטבעי של המדינה, יחולקו על פי ההחלטה שהועברה לכנסת על ידי משרד האוצר, בין שבעה פרויקטים שונים בתחומי הבריאות, החינוך, התעסוקה והאנרגיה. על פי החוק, כספי הקרן מיועדים למטרות חברתיות, חינוכיות וכלכליות, תוך הקפדה שההקצאות לא יחייבו את הממשלה בהוצאות נוספות בשנים הבאות.
ההקצאה הגדולה ביותר בתקציב השנה, בסך 60 מיליון שקל, מיועדת לשיפוץ מוסדות תורניים על תיכוניים, אך רק כאלה המעודדים כיום שירות צבאי. "לנוכח הנטל הביטחוני הגובר על האוכלוסיות המשרתות ובמסגרת המדיניות לעידוד גיוס בחורי ישיבות לצה"ל, קיימת חשיבות להכשיר מתקני תשתית ומבנים למסגרות אלו", נכתב בנימוקים להקצאה.
לאן עוד ילך הכסף?
הקצאה משמעותית נוספת, בסך 30 מיליון שקל, מוקדשת לטיפול בנפגעי טראומה, שבעקבות המלחמה עלה מספרם בחדות. הסכום אמור להיות מוקצה להקמת מרכזי שיקום למשרתים הסובלים מפוסט טראומה. 15 מיליון שקל נוספים יוקצו להקמת מרכזי טיפול יומי ממוקדי טראומה. משרד הבריאות מפעיל כיום למעלה מ-14 מרפאות ממוקדות טראומה, הפועלות לצד המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש, וההקצאה נועדה להרחיב את מתן המענה הנפשי לסובלים מתסמינים טראומטיים.
50 מיליון שקל יופנו לשיפוץ ובינוי מבני חינוך בלתי פורמלי לפעילות בוגרי מערכת החינוך מגיל 18 ומעלה. הכספים ישמשו לבינוי מבנים המשרתים כפרי סטודנטים, מכינות אופק, קיבוצי מחנכים וגרעינים תורניים. בהחלטה צוין כי כפרי הסטודנטים מהווים "עוגן משמעותי לפעילות בלתי פורמלית בקהילות פריפריאליות ואמצעי משיכה של צעירים בתחומי החינוך לקהילות אלו".
30 מיליון שקל יוקצו לעידוד תעסוקה בנגב ובגליל. הכספים ישמשו לבינוי, שיפוץ והצטיידות שתאפשר תשתית להעסקה איכותית באזורים אלה, במטרה להתמודד עם המחסור בתשתיות פיזיות מתאימות שמהווה חסם מרכזי להעסקת עובדים מהפריפריה.
בתחום האנרגיה, 15.6 מיליון שקל יוקצו לקידום אנרגיות מתחדשות ומחקר ופיתוח בים. "הביקוש לאנרגיה בישראל צפוי לגדול בעשורים הקרובים, והים מהווה מקור משמעותי לפיתוח טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת כגון רוח, גלים וזרמים", מצוין בנימוק להקצאה. בישראל כמעט שאין כיום תשתיות ניסוי, בדיקה והדגמה בתחום זה, וההשקעה נועדה לאפשר מבחני היתכנות, הקמת תשתיות ניסוי והסרת חסמים רגולטוריים.
כמו כן, 25 מיליון שקל יופנו לבינוי, פיתוח ושיפוץ של מבנים המשמשים תאגידים סטטוטוריים כמרכזי מורשת המקבלים קהל, ו-10 מיליון שקל נוספים יוקצו להקמה וקירוי מגרשי ספורט.
שר האוצר הונחה לכלול את הצעת ההקצאה בהצעת חוק התקציב ל-2026 שתונח על שולחן הכנסת, ועל הממונה על התקציבים הוטל להציג את הצעת הממשלה לפני הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל של הכנסת.
"תקציב חדש אין, אולם בינתיים גונבים את כספי העתיד לדור העתיד", אמרה היום ל-ynet ח"כ אורית פרקש הכהן, שהייתה מהיוזמות והפעילות בהקמת קרן העושר, בהתייחס להחלטה על הקצאת הכספים. "מעל לשנתיים עבדתי כשרה בתיקון חוק קרן העושר והצלחתי. התיקון הוביל לכך שיותר כספים יופקדו בה, והיא התחילה סוף סוף לפעול. אבל בכנות? בממשלה הזאת, כמה שפחות מיסים שייגבו וייבזזו לצרכים פוליטיים – יותר טוב".
