מערכת הבנקאות הישראלית סיכמה את שנת 2025 ברווח נקי עצום של 32.3 מיליארד שקל, גידול של 8.7% לעומת 2024. כך עולה מהסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, שפורסמה היום (ראשון).
התשואה להון של חמשת הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) עמדה על 15.5%, נמוכה במעט מהשיא של השנים האחרונות, אך עדיין גבוהה משמעותית בהשוואה היסטורית.
כזכור, ועדת הכספים של הכנסת אישרה במרץ האחרון הצעת חוק לתשלום מיוחד נוסף על רווחי הבנקים: 3 מיליארד שקל ב-2026 ועוד 125 מיליון שקל ב-2027, וכן הקמת קרן מענקים בגובה 175 מיליון שקל לעסקים קטנים ובינוניים באזורי הלחימה בצפון. ההחלטה הזאת אולי תמזער בסיכום של 2026 את רווחיות הבנקים, אבל לא בצורה משמעותית.
המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, אף רמז בדוח כי "רווחיות גבוהה לאורך זמן שאיננה מתורגמת להגברת התחרות וההוגנות של המערכת הבנקאית כלפי לקוחותיה עלולה להביא לפגיעה באמון הציבור ולנקיטת צעדים לא-מידתיים, כדוגמת הצעות חקיקה בעלות פוטנציאל לעיוותים כלכליים".
תיק האשראי קפץ ב-205 מיליארד שקל
הסיבה המרכזית לזינוק ברווח היא הצמיחה החדה בתיק האשראי לציבור, שגדל בשנת 2025 בכ-205 מיליארד שקל, שיעור של 12.2%. את הצמיחה מוביל המגזר העסקי, ובפרט ענף הבינוי והנדל"ן וענף השירותים הפיננסיים. הכנסות הריבית של המערכת הסתכמו בכ-138 מיליארד שקל, גידול של 4.2%, וההכנסות מעמלות עלו ב-10.6% לכ-14.6 מיליארד שקל.
במקביל, פער הריבית, הפער בין הריבית הממוצעת על האשראי לזו שהבנקים נותנים על הפיקדונות, המשיך להצטמצם זו השנה השלישית ברציפות, וירד ל-2.16% לעומת 2.27% בשנה שקדמה לכך.
מתווה ההקלות לציבור: 1.1 מיליארד שקל חולקו ב-2025
באפריל 2025 הודיע בנק ישראל על מתווה הקלות כספיות במסגרתו תקצה מערכת הבנקאות סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל ללקוחות המערכת, בפריסה לשמונה רבעונים. עד לסוף 2025 ניתנו במסגרת המתווה הטבות בהיקף של 1.1 מיליארד שקל. עיקר ההטבות (793 מיליון שקל) זרם ללקוחות פרטיים, 197 מיליון שקל לעסקים קטנים וזעירים, ו-115 מיליון שקל לתחום הדיור. מתוך הסכום, 289 מיליון שקל ניתנו במענקים ישירים ללקוחות פרטיים, ועוד 256 מיליון שקל ניתנו בוויתור על עמלות.
המתווה הצטרף לסדרת מתווי סיוע שגיבש הפיקוח על הבנקים בעת משברים בשנים האחרונות, החל ממשבר הקורונה ועד למבצעים "עם כלביא" ו"שאגת הארי". בסך הכל בוצעו במצטבר דחיות תשלומים בלמעלה ממיליון הלוואות. הפיקוח מציין כי במבצע "שאגת הארי" הופעל המתווה תוך יום עסקים אחד מתחילת המבצע, ושיותר מ-90% מהלקוחות שדחו הלוואות במסגרת המתווים שבו לשלם את חובם באופן סדיר.
דגלים אדומים בענף הנדל"ן: 83 אלף דירות לא-מכורות
הסעיף שמטריד את הפיקוח יותר מכל הוא ההתפתחויות בענף הבינוי והנדל"ן, שמרכז 39% מהאשראי העסקי המאזני ו-21% מסך האשראי לציבור. תיק האשראי לענף בחמשת הבנקים הגדולים צמח ב-2025 ב-14%, לכ-366 מיליארד שקל. ההסבר המרכזי הוא קפיצה של כ-40% באשראי הכספי למימון פרויקטים לבנייה למגורים - מ-49 מיליארד שקל בסוף 2024 ל-69 מיליארד שקל בסוף 2025.
הצמיחה הזו מתרחשת על רקע האטה ניכרת בביקוש: מספר העסקאות לרכישת דירות חדשות צנח ב-26% ב-2025, מחירי הדירות ירדו ב-0.9%, ומלאי הדירות החדשות הלא-מכורות זינק לשיא היסטורי של כ-83 אלף יחידות דיור בסוף השנה. במקביל, "יחס כושר הספיגה" של הפרויקטים, שיעור הירידה במחירי המכירה שהפרויקט יכול לספוג בלי שהבנק יישא בהפסד, נשחק בכ-12 נקודות אחוז ועומד כעת על 58% בממוצע. הנתח של פרויקטים שבהם קצב הביצוע ההנדסי גבוה מקצב המכירות עלה לכ-44%.
באפריל 2025 פרסם הפיקוח הוראת שעה שמגבילה את הלוואות ה"בולט" וה"בלון" בסבסוד קבלן ל-10% מסך הביצועים הרבעוניים בהלוואות לדיור, ובמקביל דורש מהבנקים הקצאת הון נוספת לפרויקטים שבהם יותר מ-25% ממחיר הדירה נדחה למועד המסירה. ההוראה תקפה עד סוף 2026.
רפורמות בדרך: בנקים חדשים ודמי ניהול עו"ש מוגבלים
במקביל לדוח, ועדת הכספים אישרה במרץ את חוק קידום התחרות בשוק הבנקאות, שיוצר לראשונה מסגרת חקיקתית ל"בנק זעיר" ול"בנק קטן", שצפוי להקל את הקמתם של בנקים חדשים. במהלך 2026 צפוי בנק אש ישראל להשלים את המעבר ממעמד של תאגיד בנקאי בהקמה לבנק הפועל ברישיון קבע. במקביל, חברת ישראכרט חתמה ב-2026 על מזכר הבנות לרכישה מלאה של הבנק. מאז 2022 פועל בישראל גם הבנק הדיגיטלי וואן זירו.
נתוני ריכוזיות המערכת ממשיכים להעיד על דומיננטיות של הגדולים: חמשת הבנקים הגדולים מחזיקים יחד בכ-97% מסך הנכסים, כאשר לאומי הפועלים ומזרחי טפחות, מהווים לבד 72% מהשוק. סך הנכסים של מערכת הבנקאות הסתכם בסוף 2025 ב-3 טריליון שקל.
חזית רגולטורית נוספת היא רפורמה בעמלות העו"ש, אותה מקדם הפיקוח על הבנקים. הרפורמה, לפי המפקח, תעמיד את דמי ניהול החשבון על "סכום מרבי נמוך", מתוך תפיסה שחשבון עו"ש הוא מוצר בסיסי שיש להנגיש לכל אזרח בעלות נמוכה.
