משרד האנרגיה והתשתיות מנסה להקל על צרכנים להתקין גגות סולאריים: המשרד הקים פורטל בשם "מתחדשת", שמרכז במקום אחד את כל מה שנדרש בשביל להקים מערכת סולארית על הגג, מנגיש ומפשט את השלבים בתהליך. מעין מדריך אינטראקטיבי למשתמש.
ההתקנה עדיין דורשת התמודדות עם מגוון גופים, אתרים, דרישות, מסמכים ואנשי קשר והיא עדיין יקרה, כשהחזר ההשקעה מגיע רק אחרי 6-4 שנים, אבל כעת כל 60 השלבים שבדרך מוצגים בצורה ברורה יותר.
התקנת פאנלים סולאריים על הגג מומלצת בעיקר לבעלי בתים צמודי קרקע, אבל גם בהחלטת דיירים משותפת לבנייני דירות שהגג שלהם לא מיועד לשימושים אחרים. גגות שפונים צפונה וגגות מוצלים לא מתאימים להתקנה. הצרכן מייצר כך את החשמל לצריכתו האישית (בשעות האור בלבד, בשאר הזמן נדרשת אגירה בסוללה) ואת העודפים הוא מוכר לחברת החשמל בתעריף קבוע ל-25 שנה של 48 אגורות לקוט"ש (קילווואט-שעה). המערכת פטורה ממס והחזר ההשקעה ממנה מוערך ב-14% עד 16% בשנה. בסוף השנה התעריף צפוי להשתנות לכן יש משמעות להתחלת התהליך לפני כן.
האתר בונה עבור המשתמש מפת דרכים הכוללת את השלבים הנדרשים, המסמכים שיש להכין, האישורים הנחוצים והגורמים הרלוונטיים לאורך התהליך.
את ההליך מתחילים במענה על שאלון איפיון קצר. למשל, היכן תוקם המערכת הסולארית: מבנה מגורים, מבנה מסחרי, או מבנה ציבורי? כל בחירה משפיעה על התהליך שמוצג בהמשך. כעת יש רשימה של מטלות: רישום, תכנון, הקמה, חיבור.
בכל עת ניתן לקבל פירוט על כל שלב בתהליך, לצפות בפרטי המתקן שנבחר ולהדפיס את המסלול.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן
(צילום: גיל נחושתן)
למשל, כשצרכן בוחר ברישום, מופיעים מספר צעדי הכנה כמו פתיחת בקשת רישום ליצרן חשמל מול חברת החשמל, תשלום אגרת פתיחת תשלום של 704 שקל, הזמנת תצלום אוויר שעולה 170 שקל והגשת מסמכים להשלמת תהליך הרישום מול חברת החשמל, הליך שאורך שבעה ימים. אם מתעורר קושי אפשר לדווח עליו ישירות מתוך המשימה.
כשמגיעים להליך ההקמה, הלקוח מקבל סיכום ביניים של כל פרטיו: סוג לקוח, סוג המבנה שבחרת, ההספק של המתקן, הפרדת מונים כן או לא וגודל החיבור.
אפשר תמיד לחזור אחורה ולעדכן את התשובות לשאלות ויש גם אינדיקציה עד כמה המבקש מתקדם בתהליך, למשל: עשית 7 משימות מתוך 19 משימות, סיימת 37% מהתהליך כי "הגעת עד קבלת היתר בנייה וקביעת מועד לתיאום טכני". זה נעשה. במסגרת דו"ח ביניים שהמערכת מנפיקה.
מהמשרד נמסר: "במקום שהאזרח יידרש ללמוד בעצמו את הרגולציה ואת התהליך, המערכת מציגה עבורו את כל הדרך להקמת המתקן שלב אחר שלב.
"בכך נוצר לראשונה מסלול דיגיטלי אחד, מרוכז ושקוף להקמת מערכת סולארית ביתית. בנוסף, הפורטל מאפשר למשתמשים לדווח בזמן אמת על חסמים, עיכובים וקשיים שבהם הוא נתקל לאורך הדרך. כך, לצד הנגשת המידע לציבור, יוכל המשרד לזהות צווארי בקבוק, לשפר תהליכים ולהמשיך לייעל את השירות ואת הרגולציה בתחום".
הבעיה: התהליך עדיין ארוך, רב שלבי, מסורבל ומתיש
למרות הסיוע המבורך שמעניק האתר למי שמכניס את עצמו לתהליך הזה, הוא נותר מבוך ביורוקרטי סבוך.
הוא דורש התעסקות עם שלושה-ארבעה רגולטורים, כל אחד עם דרישות אחרות, חלר מהדרישות משתנות מאזור לאזור, תגובות הרגולטור איטיות. כאמור, במשרד מיפו 60 תהליכים בהם נתקל מי שרוצה להקים גג סולארי ופישטו אותם באתר, אבל עדיין מדובר בתסבוכת של תהליכים.
במסגרת העבודה על תוכנית 100 אלף גגות של המשרד, במסגרתה המשרד סייע בקיצור תהליכים וקבלת הלוואה לשם הקמה, גילו במשרד שכל ההליך לוקח חודשיים עד 6 חודשים. בהולנד למשל, מדינה הרבה פחות שטופת שמש מישראל, זה לוקח שבועיים. "זה פשוט מצב אבסורדי שלוקח כל כך הרבה זמן להקים מערכת סולארית בישראל", אמר לנו גורם במשרד. "במערכות סולאריות על הגג של עד 15 קילוואט, יש הליך מהיר מול חברת חשמל, אבל לא מול הרגולטורים האחרים".
מבדיקה עולה שכ-40% מהעלות של המערכת היא הבירוקרטיה, הזמן, לזמן קונסטרוקטור פעמיים, בנוסף למתקין. עקב כך במשרד הציבו יעד שאפתני לקצר את כל ההליך ב-75% מ-4 חודשים ל-30 יום ותוך כדי גם להוריד חלק מהעלויות. בין היתר, להגדיר לוחות זמנים מקוצרים ומחייבים בחברת החשמל, מיזוג בדיקות, הורדת כפילויות, לוותר על קונסטרוקטור כשהגג הוא של מבנה חדש ושחברת החשמל בעצמה תתממשק לממפ"י ותקבל צילום של הגג במקום שהלקוח ישלם על זה 170 שקל.
פאנלים סולאריים בעכו
(צילום: משרד האנרגיה והתשתיות )
כרגע מדובר בתוכנית בלבד. היא צריכה לקבל אישורים מול מנהל תכנון וחברת החשמל, לפני תיקון התקנות בנושא.
כמה עולה הקמת גג סולארי? עשרות אלפי שקלים עד למעלה מ-100 אלף שקל. זה צעד כלכלי וסביבתי נכון, אבל יש לו עלות ראשונית גבוהה (פאנלים, ממיר מתח, קונסטרוקציה, התקנה) שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים במערכות ביתיות, ויותר כך במערכות מסחריות. המחיר נקבע לפי הספק המערכת בקילו-וואט (kW) ושטח הגג הפנוי. ככל שהמערכת גדולה יותר, המחיר לכל קילווואט יורד.
יש פה גם עלויות תחזוקה ובלאי לאורך השנים. למרות שהפאנלים עצמם עמידים מאוד ויכולים להחזיק מעל 25 שנה, שאר רכיבי המערכת דורשים תחזוקה. למשל, הממיר שהוא הלב של המערכת, נוטה להתבלות ומחזיק לרוב בין 10 ל-15 שנים ועלות החלפתו כמה אלפי שקלים.
בנוסף, אבק, לשלשת ציפורים וזיהום אוויר מפחיתים את יעילות הפאנלים וצריך לשטוף את הפאנלים לפחות פעמיים בשנה. הפאנלים נחשבים גם למפגע אסתטי שמשבש את המראה של גגות רעפים אדומים.
איך זה עובד בפועל? המערכת מייצרת חשמל. הבית משתמש במה שהוא צריך, והעודפים מוזרמים אוטומטית לרשת החשמל הארצית. בסוף החודש מתבצע קיזוז: אם ייצרתם יותר ממה שצרכתם, חברת החשמל תעביר לכם תשלום או זיכוי צבור.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: ״זהו צעד חשוב שיעודד התקנת פאנלים סולאריים על הגג, כחלק מהתכנית שלנו להגיע ל-100 אלף גגות סולאריים עד שנת 2030. התקנת פאנלים סולאריים מאפשרת לבעלי הגגות ליהנות מהכנסה כספית נוספת ולצרוך חשמל בשעות חירום, והיא מגדילה את הביטחון האנרגטי של ישראל תוך ייצור חשמל שאינו מזהם לטובת בריאותם של כלל האזרחים״.
