ברקע תלונות לבנקים ולבנק ישראל של אזרחים שלא ידעו או זכרו על קיום חשבון בנק שלהם או ששכחו שיש להם פיקדון או חסכונות, מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות שמשמעותה "חובת איתור בעלי חשבונות ללא תנועה", שאותה הגיש חבר הכנסת יונתן מישרקי. 23 ח"כים תמכו בהצעה, ללא כל מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר כבר בימים הקרובים לדיון בוועדת הכלכלה.
החוק מציע לקבוע כי תאגיד בנקאי, כחלק מחובת איתור בעלי חשבונות ללא תנועה, החלה על תאגיד בנקאי מכוח חוק, יצור קשר עם בעל חשבון ללא תנועה, באמצעות דואר, מסרון, שיחת טלפון או דואר אלקטרוני, בהתאם לפרטי ההתקשרות הנמצאים בידי התאגיד הבנקאי. עוד מוצע לחייב את התאגיד אף לפנות לרשות האוכלוסין לקבלת פרטיו של בעל חשבון ללא תנועה, במידה ולא הצליח התאגיד הבנקאי ליצור קשר עם בעל החשבון בתוך 30 ימים ממועד פירעונו של חשבון.
1 צפייה בגלריה
סניף בנק
סניף בנק
לקוחות מוצאים את עצמם מופתעים לגלות לאחר שנים רבות - אם בכלל - פיקדון רדום שנפרע. סניף בנק
(צילום: שאול גולן)
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "סעיף 13ב לפקודת הבנקאות מטיל על תאגידים בנקאיים חובה פוזיטיבית לנקוט צעדים לצורך איתור בעלי חשבונות רדומים שבהם מופקד סכום של 100 שקלים חדשים או יותר. כשמדובר בפיקדון שנקבע מועד לפירעונו, חובת האיתור קמה סמוך למועד הפירעון. כשמדובר בפיקדון שלא נקבע מועד לפירעונו, החובה קמה בחלוף 10 חודשים מעת שנתקבלה ההוראה האחרונה מבעל הפיקדון.
"כיום התאגידים הבנקאיים נוהגים להסתפק במשלוח אוטומטי של דואר לכתובת הרשומה ברשומותיו – גם כאשר פעם אחר פעם מכתבים אלה חוזרים לשולח. בנוסף לכך, התאגידים הבנקאיים נמנעים מלפנות למרשם האוכלוסין על מנת לאתר פרטי התקשרות עדכניים עם בעלי החשבונות הרדומים. כפועל יוצא, לקוחות של תאגידים בנקאיים מוצאים את עצמם מופתעים לגלות לאחר שנים רבות - אם בכלל - פיקדון רדום שנפרע, מה שגורם לשחיקת ערכו של הסכום שהיה מופקד בפיקדון".