גברים בהייטק משתכרים כ-44% יותר מנשים, ופער השכר החודשי בין גברים לנשים בענף מגיע לכ-10,000 שקל בחודש. כך עולה מדוח מיוחד של רשות החדשנות, הבוחן את מצב הנשים בהייטק בישראל.
לפי הדוח, פערי השכר, הניהול והיזמות בין נשים וגברים "נותרו עמוקים בתוך ליבת ההייטק", אף שמספר הסטודנטיות למקצועות ההייטק גדל ב-116% בעשור האחרון, ומספר הנשים העוסקות במחקר ופיתוח (מו"פ) בתחום יותר מהוכפל.
הדוח מצא כי נשים בהייטק השתכרו בממוצע כ-23 אלף שקל בחודש, לעומת כ-33 אלף שקל בקרב גברים. הפערים משמעותיים גם בתוך אותם תחומי עיסוק: בתפקידי מו״פ שכר הגברים גבוה ב-44% מזה של נשים, בתפקידי מטה הפער עולה ל-48% ובדרגי ניהול הפערים אף גדולים יותר.
לפי מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, הנתונים מלמדים בבירור, כי הבעיה נעוצה בחסמים מבניים שמלווים נשים לאורך כל המסלול, מהתיכון ועד ההייטק. ההייטק הישראלי נשען על הון אנושי איכותי, כל עוד חלק משמעותי ממנו אינו ממומש במלואו - גם פוטנציאל הצמיחה והחדשנות של המשק נפגע. צמצום הפערים אינו רק יעד חברתי, אלא אינטרס כלכלי מובהק של מדינת ישראל".
בשנת 2025, בהתבסס על נתוני שלושת הרבעונים הראשונים של השנה, הועסקו בענף ההייטק הישראלי כ-135 אלף נשים, שהן רק כשליש, 34%, מהמועסקים בענף. שיעור זה כמעט ולא השתנה בשלושת העשורים האחרונים. גם בעשור האחרון, על אף גידול מהיר במספר המועסקים בענף, חלקן היחסי של הנשים נותר כמעט ללא שינוי. בין השנים 2015 ו-2025 גדל אמנם מספר הנשים המועסקות בהייטק בכ-61%, אולם מספר הגברים גדל בקצב דומה, והפער היחסי לא הצטמצם. במקביל, לאחר עשור של עלייה הדרגתית, נבלם הגידול בחלקן של הנשים המועסקות בהייטק ביחס לכלל הנשים המועסקות במשק.
על-פי הנתונים, הפערים נוצרים כבר בגיל התיכון: בשנת 2024 רק 34.5% מהנבחנים בבגרות חמש יחידות במדעי המחשב היו תלמידות. מאז נרשמה עצירה - הן במספר הנבחנות והן בחלקן היחסי.
באקדמיה נרשם גידול עקבי אך איטי: בשנת הלימודים 2024 עד 2025 נשים היו כ-34% מהסטודנטים למקצועות ההייטק באוניברסיטאות ובמכללות, לעומת כ 24% בלבד בתחילת העשור הקודם. מספר הסטודנטיות למקצועות ההייטק גדל ב-116% מאז 2010, בעיקר בזכות גידול חד במספר הלומדות מדעי המחשב, שמספרן גדל פי שלושה. עם זאת, במקצועות הנדסה מרכזיים שיעור הנשים עדיין נמוך משמעותית, כ-23% מהסטודנטים להנדסת חשמל וכ-18% בהנדסת מכונות.
לראשונה נבחנה בדוח תעסוקת נשים בהייטק גם לפי קבוצות גיל. הנתונים מצביעים על כך, שבגילאי 25 עד 34 נשים מהוות קרוב ל 40% מהמועסקים בענף. עם זאת, נשים בהייטק מהוות רק כ-10% מכלל הנשים המועסקות בישראל, לעומת כ 15% מהגברים. עם העלייה בגיל, שיעור הנשים יורד באופן עקבי.
עיקר הצמיחה בתעסוקה בהייטק נרשמה בתפקידי מו"פ, אך גם שם הפערים ניכרים. בשנת 2025 הועסקו כ 55 אלף נשים בתפקידי מו״פ, שהן 28.4% מהמועסקים בתפקידים אלה. מספרן יותר מהוכפל בעשור, אך חלקן היחסי עלה באיטיות בלבד. בדרגי הניהול הפערים חדים במיוחד: נשים מהוות כ-16% בלבד ממנהלי הפיתוח ופחות מ-11% ממנכ״לי הסטארטאפים.
גם בתחום היזמות וגיוסי ההון נמשכים פערים עמוקים: רק כ-8% מסבבי גיוס ההון בשנים האחרונות היו של חברות בניהול מנכ״ליות.
פערים חריפים במיוחד נרשמים בשילוב נשים מהחברה החרדית והערבית: כמעט 93% מהנשים המועסקות בהייטק הן יהודיות שאינן חרדיות. נשים חרדיות מהוות כ 5.5% מהמועסקות בענף, ונשים ערביות פחות מ-2% בלבד.
רק אחת מכל מאה נשים ערביות משתלבת בענף, אך לאורך זמן ניתן לראות שקצב הגידול בחלקן מכלל המועסקים בהייטק מהיר יחסית. שיעור החרדיות המועסקות בהייטק מכלל המועסקים בהייטק הוכפל מ-0.9% בשנת 2014 ל1.8% בשנת 2025, בעוד ששיעור הנשים הערביות מכלל המועסקים בענף שילש עצמו בשנת 2025.
רשות החדשנות מדגישה כי כל עוד נשים אינן משתלבות בהייטק ובמוקדי ההשפעה בו בהיקף רחב יותר, מדינת ישראל מוותרת על חלק משמעותי מהכישרון, הרעיונות ויכולת החדשנות הקיימים בה. לצורך שינוי נדרש טיפול מערכתי ורב שלבי, החל מהרחבת החינוך להייטק והבחירות הלימודיות בבתי הספר, דרך חיזוק ההכשרה וההשתלבות באקדמיה ובשוק העבודה, ועד לקידום נשים לתפקידי ניהול ויזמות, ושקיפות בשכר בתוך החברות.
