"לכלכתם" במסגרת הודעת ווטסאפ בשיחה פרטית על צד שלישי? אתם עלולים לשלם פיצויים. רבים סבורים כי התכתבות אישית בין שני אנשים נהנית מחסינות מפני לשון הרע, אך פסק דין חדש מבהיר כי החוק לא דורש "קהל" כדי לקבוע שמדובר בלשון הרע במקרים שבהם נכתבו ונאמרו דברים שמהווים לשון הרע, גם אם הם נכתבים בווטסאפ במהלך שיחה פרטית בין שניים על צד שלישי.
במקרה הנוכחי בית משפט השלום בתל אביב דן בתביעה כספית שהגישה התובעת לפיצוי בסך של 140 אלף שקל. זאת בטענה כי הנתבעת פרסמה דברי לשון הרע על התובעת בהתכתבות שקיימה עם מכר משותף לשתיים.
התובעת והנתבעת מתגוררות באותה שכונה בבניינים הסמוכים זה לזה. בעבר הן היו חברות ושיתפו פעולה. התובעת, שיוצגה על ידי עו"ד נבות תל צור, מתארת בכתב התביעה כי היא עוסקת בפעילות התנדבותית ענפה, בין היתר בחלוקת מזון, בגדים וכדומה למיעוטי יכולת, וכן בסיוע במציאת דיור ושיפוץ מבנים לחסרי דיור. הנתבעת, שיוצגה על ידי עו"ד עפר שחל, מתארת כי גם היא פעילה חברתית משך 22 שנה, ובין היתר מתנדבת במשטרה, מסייעת לשוכרים למצוא דירה ללא דמי תיווך ומנהלת בהתנדבות פעילויות קהילתיות שונות בשכונה.
"נרקסיסטית ועבריינית"
במוקד התביעה עמדו דברים שכתבה בווטסאפ הנתבעת על התובעת בהתכתבות עם מכר משותף של השתיים. מפסק הדין עולה כי הנתבעת כתבה למכר המשותף הודעות ווטסאפ שבהן כינתה את התובעת "נרקסיסטית", "עבריינית" ורמזה להתנהלות לא תקינה מבחינה כספית.
מנגד, התובעת טענה כי הנתבעת פרסמה פרסומים כוזבים במטרה להכפיש את שמה, לשים אותה ללעג בעיני הציבור ולפגוע בשמה הטוב. עוד טענה התובעת כי לאחר הפרסומים היא חשה שחלק מדיירי השכונה מתרחקים ממנה. התובעת טענה כי הנתבעת פגעה בשמה הטוב, בכבודה ובמשלח ידה של התובעת, בשים לב לכך שמפעל חייה הוא התנדבות וסיוע למיעוטי יכולת.
מנגד טענה הנתבעת כי התביעה נגדה הוגשה בחוסר תום לב וכי מדובר בתביעה נקמנית וקטנונית. באשר לפרסומים נטען כי הם אינם עולים כדי לשון הרע מכיוון שהנתבעת ניהלה שיח פרטי עם המכר. עוד נטען כי הפרסום היה בתום לב וכי הנתבעת הביעה את דעתה האישית הלגיטימית באופן פרטי ובאוזני מכר קרוב, ללא מטרת פרסום או הפצה.
מפסק הדין עולה כי השופט לא קיבל את טענת הנתבעת שלפיה ההתכתבות בינה ובין המכר אינה פרסום לפי חוק איסור לשון הרע מכיוון שמדובר בהתכתבות פרטית בין שני אנשים ולא בפרסום בתפוצה רחבה.
השופט ליאור גלברד קבע כי בהסתמך על חוק איסור לשון הרע די בכך שהדברים והמסר הגיעו לאדם אחד חוץ מהנפגע - במקרה זה למכר המשותף - כדי לענות על הגדרת "פרסום". המשמעות היא כי גם כשדברים נכתבים בשיחה פרטית בין חברים, זה עלול להסתיים בקביעה שמדובר בלשון הרע כלפי הצד שעליו כתבו.
"יש לנקוט במשנה זהירות"
עוד קבע השופט כי הודעות שנמסרו למכר המשותף עולות כדי לשון הרע וציין כי "ספק בעיניי אם הביטויים 'רעה' או 'נרקסיסטית' שיוחסו לתובעת כשלעצמם היו עולים כדי לשון הרע, אך הנתבעת לא הסתפקה בכך והוסיפה גם שהתובעת היא 'עבריינית' תוך שרמזה להתנהלות לא תקינה בענייני כספים ואף גיבתה בדוגמה קונקרטית את האמירה שהנתבעת מנצלת אחרים ולא משלמת חובות. מדובר, אם כן, בביטויים שעשויים לשנות את דעתו של אדם סביר על התובעת וכן לבזותה".
השופט קבע כי "אמנם מדובר בפרסום כמשמעו בחוק והפרסום גם עולה כדי לשון הרע כאמור, אך בהיעדר נזק מוכח דעתי היא שיש לנקוט בצמצום רב ובמשנה זהירות בפסיקת פיצוי בגין דברי לשון הרע בשיחה רכילותית פרטית בין שני אנשים". כלומר, למרות שנקבע כי מדובר בלשון הרע, השופט פסק פיצוי סמלי של 4,000 שקל בלבד לטובת התובעת, אולם קיזז אותו לחלוטין לאחר שקבע כי מצא לחייב את התובעת בהוצאות משפט של הנתבעת ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 4,000 שקל - שהוא סכום הפיצוי שנפסק. זאת מאחר שקבע כי התביעה הוגשה "בסכום כספי מופרך בסדר גודל שאינו תואם את מהות הסכסוך".
השופט דחה את התביעה לאחר שקבע כי "הפיצוי שנפסק, מחד גיסא, ופסיקת ההוצאות לזכות הנתבעת, מאידך גיסא, מובילים לכך שבמכלול התביעה נדחית".
עורך הדין עופר שחלצילום: אבי ולדמןעורך דין עפר שחל, בא כוח הנתבעת, מסר בתגובה: "שיחה פרטית בין שני אנשים צריכה להיות חופשית לחלוטין ולכן ראוי לשנות את הגדרת המונח 'פרסום' בחוק איסור לשון הרע ולהחזירו למצב שבו היה בעבר - כלומר, הוצאת דיבה מחייבת לפחות אדם נוסף מעבר לשני בעלי השיח. כך לא יתפתו להגיש תביעות שנולדו משיח בין שניים בלבד בווטסאפ".
עורך הדין של התובעת, עו"ד נבות תל-צור, בירך על המסר החשוב העולה מפסק הדין, לפיו "גם פרסום לשון הרע בהודעות ווטסאפ הוא בר תביעה ויגרור חיוב בפיצויים".
