פשרה של עשרות מיליונים בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד וולט, במסגרתה נטען כי זו לא מכירה בשליחים כעובדי החברה על אף שמתנהלים בינם לבינה יחסי עובד-מעביד כביכול. על פי הסדר הפשרה, וולט תעניק, בין היתר, לשליחים תשלום חד פעמי של למעלה מ-34 מיליון שקלים.
במסגרת הסדר הפשרה נבנתה עבור השליחים העצמאיים מעטפת של ביטחון והגנות כלכליות מבלי להפוך אותם לשכירים, ומבלי לוותר על הגמישות שמאפשרת להם לפעול כעצמאיים.
ההסכם, ככל שיאושר על ידי בית הדין הארצי, יכלול על פי הצדדים חבילת הטבות והגנות לשליחים הכוללת הבטחת תמורה מינימלית שעתית ותמרוץ לחיסכון פנסיוני לשליחים העצמאיים, לצד הגנות נוספות כמו התחייבות לביטוח תאונות אישיות, זכות טיעון לפני סיום התקשרות והחלת חוק שוויון הזדמנויות וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בשינויים המתאימים.
המשמעות הינה כי בית הדין הארצי לעבודה, שאליו הגישה וולט ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה שאישר בשנת 2022 הגשת תביעה ייצוגית נגד וולט, לא יידרש לתת הכרעה מהותית בסוגיית מעמד השליחים.
מה קובע הסדר הפשרה?
הסדר הפשרה גובש לאחר הליך גישור ממושך אשר אליו פנו הצדדים בהמלצת בית הדין הארצי לעבודה, ואשר התקיים בפני שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ' יורם דנציגר ושופט בית הדין הארצי לעבודה בדימוס מיכאל שפיצר. במכתב המגשרים שצורף להסדר, הם ציינו כי ההסדר נחתם לאחר הליך גישור מורכב ומעמיק, כי תנאיו גובשו בהתאם להמלצותיהם, וכי הם רואים בו הסדר ראוי, הוגן והולם בהתחשב במכלול השיקולים.
על פי הצדדים, ההסדר מבקש לייצר מסגרת מאוזנת עבור השליחים: שמירת מאפייני הפעילות כעצמאיים, לצד רשת ביטחון הכוללת הבטחת תמורה מינימלית לשליחים, כך שהתמורה הממוצעת לשעת ביצוע משלוחים לא תפחת משכר המינימום השעתי. בנוסף, וולט תחזיר לשליחים, בתנאים מסוימים, מענק בשווי של עד 50% מהפקדות השליחים לחיסכון פנסיוני לעצמאים, וזאת במטרה לעודד אותם לממש את חובתם החוקית לבצע הפקדות אלה, ובכך להגדיל את היקף החיסכון לטווח ארוך של השליחים. לצד זאת, ההסדר כולל גם מעטפת הגנות נוספות לשליחים, ובה התחייבות לביטוח תאונות אישיות, זכות טיעון לפני קבלת החלטה על סיום ההתקשרות, הדרכות בטיחות בדרכים והחלה בשינויים המתאימים של הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
כמו כן, יינתן תשלום חד פעמי לשליחים שביצעו משלוחים על הפלטפורמה מאז תחילת פעילות וולט בישראל, בסכום כולל של כ-34.3 מיליון שקלים, אשר יחולק בין השליחים. 34.3 מיליון השקלים יחולקו לפי המנגנון הבא: כל שליח שביצע בין משלוח אחד ל-50, יקבל על כל משלוח 0.05 שקל, מהמשלוח ה-51 ועד ה-250 יקבל 0.07 שקל למשלוח, מ-251 ועד 500 – 0.09 שקל, מ-501 ועד 1,000 – 0.11 שקל, מ-1,001 ועד 2,000 – 0.15 שקל, מ-2,001 ועד 7,000 – 0.17 שקל ומ-7,001 משלוחים ועד 12,000 – 0.20 שקל. לצורך העניין, שליח שביצע 12,000 משלוחים יקבל מענק של 2,094 שקל.
על פי ההסדר, שליחים שביצעו משלוחים בפלטפורמת וולט מאז תחילת פעילותה בישראל יהיו זכאים לתשלום חד-פעמי, בהתאם למנגנון דיפרנציאלי המבוסס על היקף פעילותם בפלטפורמה. התשלום הוא חלק ממכלול ההסדר, שנועד לשלב בין הסדרת העבר לבין יצירת מעטפת כלכלית לעתיד עבור שליחים עצמאיים.
במקביל, ההסדר שומר על מאפייני הפעילות שמלווים את מודל השליחים העצמאיים: הגמישות לבחור מתי ואם להתחבר לפלטפורמה, חופש הבחירה אילו משלוחים לבצע, והאפשרות לשלב את הפעילות בוולט לצד עבודה, עיסוק עצמאי או התקשרות עם גופים ופלטפורמות נוספות, לרבות מתחרים. בכך מבקש ההסדר לשלב בין עצמאות לבין הגנות מתאימות, מבלי לשנות את אופייה של ההתקשרות ואת מעמדם של השליחים כעצמאים.
ההסדר אינו כולל הודאה בטענות מי מהצדדים, וייכנס לתוקף רק בכפוף לאישור בית הדין הארצי לעבודה. הצדדים והמגשרים סבורים כי ההסדר מהווה בשורה של ממש עבור השליחים של וולט ומציע מודל ראוי ומאוזן, המשלב הטבות ומנגנוני הגנה כלכליים ומהותיים לשליחים, וזאת לצד שמירה על העצמאות, הגמישות והיעדר המחויבות של השליחים. בכך נותן ההסדר מענה הולם לסוגיות שהתעוררו בתביעה הייצוגית ואשר מעורר מודל כלכלת הפלטפורמה.
לאחר אישור ההסדר, ככל שיאושר, יפורסמו פרטים מלאים בנוגע לזכאות, אופן החישוב, לוחות הזמנים והתהליך לקבלת התשלום.
היום (ראשון) הוגשה בקשה להסדר פשרה בתיק ובית הדין הארצי ידון בה ויחליט אם לאשרה. יש לציין כי הצדדים ניהלו הליך של גישור במשך כשנתיים, וביולי האחרון שופטת בית הדין הארצי, סיגל דוידוב-מוטולה, נתנה החלטה במסגרתה ציינה כי "הדיון השני בתיק זה התקיים לפני למעלה משנתיים ומאז חוזרים ומגישים הצדדים בקשות דומות לזו שכעת בפני. ככל שלא יוגש הסדר הפשרה עד תום הפגרה, ייקבע דיון נוסף בפני המותב סמוך לאחר מכן". היום הסתיימה פגרת בתי המשפט והצדדים הגישו בקשה להסדר פשרה.
במהלך שנת 2020 הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד וולט בטענה שהיא מתייחסת לשליחים שלה כעצמאים, למרות שהלכה למעשה נטען כי קיימים ביניהם יחסי עבודה. הבקשה שהוגשה על ידי שליח לשעבר באמצעות עו"ד יעקב שפיגלמן ועו"ד עמית עידו ממשרד יעקב שפיגלמן ושות', דרשה תשלום של מיליונים בטענה לקיפוח הזכויות הסוציאליות שלהם כביכול.
בבקשה להכיר בתביעה כייצוגית נטען כי השליחים הם חלק ברור ומובהק מעיסוק החברה, שכן עיקר עיסוקה הוא משלוחים, ולכן היא צריכה להיחשב כמעסיקה שלהם בהגדרה - כך שהיא חייבת להעניק להם תנאי עבודה והטבות. למעשה, נטען כי החברה שוללת את מעמד השליחים כעובדים ואת הזכויות הסוציאליות המגיעות להם.
הפגנת שליחי וולט
(צילום: באדיבות הסתדרות הנוער העובד והלומד)
מנגד, וולט שללה את הטענות נגדה, וטענה כי היא למעשה תאגיד בינלאומי אשר פיתח פלטפורמה אינטרנטית ייחודית המתווכת בין ספק שירות, שליחים והציבור הרחב, כך שהשליחים יכולים לספק שירות למספר גורמים (גם למתחרים). עוד טענה כי כניסתה לשוק הישראלי הביאה אפשרויות תעסוקה חדשות: גמישות בשעות העבודה והיעדר מחויבות, מה שיצר אפשרויות תעסוקתיות מגוונות לציבור גדול ללא תעסוקה.
עוד טענה החברה כי רשימת ההמתנה של מועמדים לשליחים עומדת על 25 אלף איש, וכי שליחים רבים מתנגדים להגשת הבקשה משום שהם חוששים שזה יפגע ביתרונות שמציע מודל התעסוקה של וולט, ובראשם הגמישות הרבה שהוא מאפשר. יש לציין כי מספר שליחים שמתנגדים לתביעה אף הצטרפו לייצוגית במטרה לטעון שהם לא מעוניינים שהיא תייצג אותם, וזאת בטענה שהם מרוצים מהמודל הנוכחי ולא רוצים להפוך לשכירים.
כאמור, בית הדין האזורי לעבודה החליט באוגוסט 2022 לאשר ניהול התביעה כייצוגית וקבע כי "לאחר שסקרנו את המבחנים לקביעת יחסי עבודה נראה כי מירב המבחנים במבחן המעורב מתקיימים במבקש וניתן לקבוע בשלב זה כי קיימת אפשרות סבירה שיקבע כי התקיימו יחסי עבודה בין המבקש והקבוצה למשיבה (וולט-ל.ד)".
וולט החליטה באמצעות משרד עו"ד הרצוג לערער על החלטת האישור לבית הדין הארצי לעבודה בשנת 2022 ובשנת 2024 במסגרת תגובה שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבית הדין הארצי לעבודה, היא ציינה כי היא מתנגדת לאישור התביעה נגד וולט כייצוגית, שכן קביעת קיומם של יחסי עובד-מעסיק דורשת בחינה עובדתית פרטנית ומדוקדקת עבור כל שליח ושליח בנפרד. בין השאר נטען כי מכיוון שלשליחי וולט יש דפוסי עבודה שונים, וחלקם אף מעניקים שירותים באמצעות חברות צד ג', קיימת שונות עובדתית גדולה בין חברי הקבוצה.
משכך, המדינה סברה כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת במקרה המורכב הזה. בנוסף, צוין כי הכרה גורפת ביחסי עבודה עלולה לפגוע בשליחים שאינם מעוניינים בכך, שכן לשינוי הסטטוס ישנן השלכות משמעותיות, כובלות ומחייבות מול רשויות המס והביטוח הלאומי. יש לציין כי עמדת המדינה לא שללה את עצם קיומם של יחסי עבודה בין וולט לשליחיה, אלא התנגדה לבירור הסוגייה באופן קולקטיבי וייצוגי. בסופו של דבר הצדדים פנו להליך של גישור במסגרתו הושג הסדר פשרה.
את וולט ייצגו בהליך עו"ד אורלי ג'רבי ז"ל, עו"ד יוסי אשכנזי, עו"ד מוריה תם-הרשושנים ועו"ד גריגורי דנוביץ' ממשרד הרצוג פוקס נאמן.
