כך פועלים הרחפנים של אקסטנד
חברת הרחפנים הצבאיים הישראלית אקסטנד (XTEND) זכתה בחוזה של משרד המלחמה האמריקני (DOW) בשווי עשרות מיליוני דולר לפיתוח ולאספקה של מאות רחפני תקיפה מבוססי בינה מלאכותית. מדובר ביכולת חדשנית שפותחה על ידי אקסטנד בשיתוף מפא"ת במשרד הביטחון והיא כבר נמצאת בשימוש מבצעי של צה"ל. לפי פרסומים זרים החיסול של יחיא סינוואר היה באמצעות רחפן של אקסטנד שאיתר את מיקומו וריחף מעליו.
אקסטנד התמודדה במכרז של משרד המלחמה האמריקני מול שורת חברות אמריקניות בתחומי הטכנולוגיה הצבאית כמו אנדוריל וחברות נוספות אבל מה שהיטה את הכף לטובתה היה הניסיון שלה במלחמות אמיתיות – בישראל ובאוקראינה. תנאי מקדים להשתתפות במכרז היה שהרחפנים ייוצרו בארה"ב ויתבססו על עובדים אמריקניים ורכיבים שאינם סיניים. מסיבה זו אקסטנד הקימה מפעל ייצור בפלורידה, שמייצר עבור ארה"ב, אוקראינה וישראל.
הטכנולוגיה החדשנית של אקסטנד כוללת נחילי רחפנים מסוגים שונים, שמבצעים משימות שונות בו בזמן, כשכולם מופעלים באמצעות AI בידי מפעיל אחד. בשפה המקצועית היא מכונה ערכת רחפן תקיפה חד-כיוונית מודולרית (ACQME-DK). המפעיל אינו נזקק לציוד הפעלה והוא מראה למערכת איפה המטרה ומה המשימה, באופן ויזואלי או קולי.
לפי הודעת משרד המלחמה האמריקני ערכות הרחפנים החדשות יאפשרו אימון של צוותים טקטיים קטנים כדי לסייע בהגברת קטלניות התקיפה המדויקת והשרידות שלהם בעת ביצוע פעולות לוחמה לא סדירות בשטח עירוני מורכב ובמרחבים כפריים סגורים. החברה תספק אימון, חלקי חילוף, תחזוקה וייצור מהמפעל בטמפה, פלורידה.
אביב שפירא, מנכ"ל ומייסד שותף של אקסטנד, אמר בשיחה עם ynet: "זה סיפור מדהים: משרד המלחמה האמריקני פונה לישראל כדי לבנות את צבא העתיד שלו, שימנה מיליון רחפנים. ואנחנו כנראה בין החוזים הראשונים שלו".
איך מתמודדים מול חברות אמריקניות בעלות ניסיון וקשרים בפנטגון?
"עשינו להם תדרוכים, נסעתי לפנטגון כבר כמה פעמים כדי לספר על הניסיון שנרכש במלחמה – איך זה להילחם עם רחפנים. יש לנו ניסיון גם בישראל וגם באוקראינה. אז נתתי להם פרספקטיבה מלאה. צבא ארצות הברית הולך לרכוש מיליון רחפנים בשנה הקרובה ואנחנו אחת מהחברות המובילות. כמובן שעזר מאוד שפתחנו מפעל בפלורידה. איך שהוא כל הכוכבים מתיישרים".
אביב שפירא, מנכ"ל ומייסד שותף של אקסטנדצילום: Xtendראש מפא"ת במשרד הביטחון, ד"ר דני גולד, הוסיף: ״מפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית, ט.ש) שבמשרד הבטחון פועל רבות לפיתוח יכולות טכנולוגיות לצה"ל באמצעות התעשיות, ובדגש הולך ומתגבר על סטארטאפים וחברות קטנות. מגמת הגידול של תחום הדיפנסטק שאנו רואים בשנה האחרונה היא מבורכת, וחיונית למען שימור יתרונו הטכנולוגי של צה"ל בשדה הקרב. אחת החברות שהתחילה את פעילותה הבטחונית עם מפא"ת הינה חברת אקסטנד. החברה מספקת רחפנים לצה"ל בכמות גדולה ואלה הופעלו בהצלחה בשדה הקרב במהלך המלחמה. אנו שמחים על שיתוף הפעולה הפורה עם החברה ועל ההתפתחות החיובית שלה".
הפעם הראשונה שבה רחפנים מסוגים שונים עובדים כקבוצת תקיפה אחידה
שפירא מדגים לנו את הפעלת הנחיל הרב ממדי: תקיפה של מתחם מבוצר שבו מזוהים מספר גורמים עויינים, למשל כלי רכב, בני אדם חמושים, רחפני תקיפה. כדי לחסל את כל האיומים האלה יש צורך ברחפן תוקף חיצונית, רחפן שתוקף בתוך מבנים, רחפן פורץ, אפילו כלב תקיפה רובוטי. חלק מהרחפנים מגיעים ממינחת סמוך, חלק נמצאים על "ספינת האם" – רחפן גדול שנושא בתוכו רחפני תקיפה קטנים שמסוגלים לפגוע ישירות במחבלים בודדים. לדברי שפירא זו הפעם הראשונה שרחפנים מסוגים שונים עובדים כקבוצת תקיפה אחידה.
"אחד הלקחים שלנו במלחמה הוא שחיילים לא צריכים לסחוב את הרחפנים. אנחנו יודעים לחבר בין החייל לבין הרחפן, החייל יצביע על החלון והרחפן יגיע ויתקוף אותו. ה-AI הוא הטייס ואני אומר לו מה לעשות - תתקוף את המכונית, תביא לי מודיעין מחלון"
מרכיב חדשני נוסף הוא התקשורת לרחפן: במרבית המקרים מדובר בתקשורת אלחוטית לרחפנים אבל יש מקרים בהם האוייב מסוגל ליירט את התקשורת ולשבש אותה. למצבים כאלה כל הרחפנים מצויידים בתקשורת באמצעות סיבים אופטיים – סיבים דקיקים וקלי משקל שהרחפן מושך איתו ומסוגלים להגיע בחלק מהמקרים למרחק 20 קילומטרים.
שפירא אומר שהממשק בין החייל בשטח לרחפנים נעשה פשוט הרבה יותר, והיכולת לשלוט בשדה הקרב מרחוק, ללא מעורבות חיילים בשטח, הולכת ומתרחבת באמצעות טכנולוגיה שמכונה AI Pilot: "זה אחד מהלקחים שלנו במלחמה, שחיילים לא צריכים לסחוב את הרחפנים. רחפן עם שלט שוקל חמישה שישה קילו, אפילו עשרה קילו. אנחנו בעצם יודעים לחבר בין החייל לבין הרחפן. החייל יצביע על החלון והרחפן יגיע ויתקוף אותו. ה-AI הוא הטייס ואני אומר לו מה לעשות - תתקוף את המכונית, תביא לי מודיעין מחלון".
כל זה נעשה בלי שלטים ובלי משקפי VR?
"לא צריך שהאדם ישלוט, צריך שהאדם יגיד מה הוא רוצה. אתה לא צריך חיילים והם לא רוצים להטיס רחפנים. יש להם מספיק על הראש. יותר מזה - הם לא צריכים להיות בזירת הקרב בקרוב. כי אם אנחנו כבר יודעים לפרוץ ולסרוק מבנים ולחסל מטרות אז מה נשאר להם לעשות? לשם אנחנו הולכים, לשם העולם הולך".
יש כוונה שהרחפן ידע לזהות מחבלים ולהבדיל בינם לבין בני ערובה למשל?
"הרחפן בסופו של דבר מונע על ידי AI והאדם מפקח על זה. זה לא אתי היום, וכנראה גם לא בשנים הקרובות, שרחפן יתקוף בלי שאדם אומר לו לתקוף. מה שכן אני יכול להגיד לך, שחימוש משוטט באמצעות רובוטיקה ורחפנים הרבה יותר יעיל וגם יותר אתי, למשל לעומת טילים. תחשוב שאתה שולח שלושה רחפנים לתקוף רכב והם רודפים אחרי הרכב ופתאום קופץ ילד. הם יכולים לעצור, להגיד 'בוא נחכה להנחיות מאדם'. טיל לא יכול לעצור".
הפיתוח נעשה על פי צרכי צה"ל?
"זה מה שפיתחנו ביחד עם מפא"ת בשנתיים-שלוש האחרונות. אתה יושב איתם ועם צה"ל בשבת בערב ומתכנן את המבצע הבא ביחד. במלחמה אין יותר את היחסים של לקוח מול קבלן. זה היה יותר - יש איזו מנהרה בעזה שצריך להיכנס אליה? בואו נעשה את זה כי אחרת חיילים או חטופים ימותו".
שני מפעלים חדשים יוקמו באירופה ובסינגפור
אקסטנד הוקמה ב-2018, המשרדים שלה בתל אביב, והיא מעסיקה כ-100 עובדים, מחציתם בישראל ומחציתם בארה"ב ובסינגפור. ביולי האחרון החברה דיווחה על גיוס של 70 מיליון דולר. החברה צמחה בשנים האחרונות בקצב שהכפיל מדי שנה את המכירות לעומת קודמתה והיא מגיעה לעשרות מיליוני דולר בשנה. עם סכומי הגיוס החדשים, אקסטנד נערכת למאמצי שיווק ומכירות לצד המשך פיתוח הטכנולוגיה. בשנה הקרובה החברה מתכוונת להקים שלושה מפעלים נוספים, שניים מהם באירופה ואחד בסינגפור.
בשנת 2023 רכשה אקסטנד את חברת Performance Rotors מסינגפור, שהטכנולוגיה הבולטת שלה הייתה הטסת רחפנים בתוך חללים סגורים שאין בהם קליטת GPS. זה היה עיתוי מצוין והיכולת הזו שירתה היטב במלחמה בעזה. תחת הבעלות של אקסטנד החברה מכרה רחפנים לאוקראינה, שכן מדיניות ישראל לא אפשרה לעשות זאת. כעת תשמש החברה בסינגפור כבסיס וכמפעל שפונה למכירות בכל מדינות אסיה בהגבלה אחת – אישור של ארה"ב.
מאמצים דומים נעשים כעת באירופה, ולא מן הנמנע שנשמע על עסקאות דומות עם חברות אירופאיות. גם כאן, הממשלות רוצות את הייצור קרוב אליהן, ומפקחות על טיב הלקוחות שאקסטנד מוכרת להם.
