הספר "לעבוד עם הסינים" של אמיר גל אור (62), שיצא לאור בימים אלה (283 עמודים, הוצאת כנרת זמורה), צועד בחזית הטכנולוגיה. הוא מלווה בצ'אטבוט של AI, שלתוכו נוצקה נשמתו של המחבר, או לפחות כל מה שהוא יודע על סין.
האם כל אדם יכול לעשות עסקים בסין? אני שואל, והבוט עונה: "לא כל איש עסקים ישראלי יכול לפעול בסין בהצלחה, אך ישנם מספר גורמים שיכולים להגדיל את הסיכויים להצלחה". אז מי מתאים להשקיע בסין? אני מקשה, והוא משיב: "מי שמתאים להשקיע בסין הם אלו שמוכנים ללמוד ולהבין את התרבות המקומית, לבצע בדיקות נאותוּת מעמיקות ולהתייעץ עם מומחים מקומיים. כמו כן, חשוב להיות מוכנים לנהל סיכונים בצורה מושכלת ולבצע הערכות סיכונים לפני השקעה או חתימה על הסכמים".
בניגוד לבוט, גל אור עצמו לא מחויב בנימוס ובאיפוק. "תראה, בצורה פשוטה? אני חושב שמעט מאוד חברות מתאימות ללכת לסין" הוא אומר. "בשום קונטקסט אני לא אומר 'בואו לסין, זה העתיד'. אני ריאלי, צריך להסתכל על המקרה הספציפי ולהבין אם מתאים או לא מתאים".
אחרי 25 שנה של פעילות עסקית, מחצית מהזמן הזה תוך כדי מגורים עם המשפחה בהונג קונג ואחר כך בבייג'ין, אפשר להניח שגל אור מבין על מה הוא מדבר. הוא יזם סדרתי, מנהל קרנות הון סיכון ומשקיע בעיקר בסין, במסגרת קבוצת של 23 קרנות בשותפות סינית, שהשקיעה במצטבר כ-2 מיליארד דולר והוציאה לאוויר העולם 75 אקזיטים. והוא גם סוג של שגריר של ההייטק הישראלי בסין, ובעל מדליית כבוד מנשיא סין בכבודו ובעצמו.
היום, כשהיקף הפעילות בסין הוא כבר לא מה שהיה פעם, גל אור העביר חלק מהאנרגיות לקידום חברת OMGene שבבעלותו, שעוסקת בגנטיקה התנהגותית (כן, יש דבר כזה). לפי התיאוריה, על בסיס מיפוי ה-DNA של האדם, אפשר לא רק לאבחן מחלות אלא גם להציע ניתוח של תכונות אישיות וזיהוי חוזקות ואזורי גאונות, ולתת כלים לשיפור קבלת החלטות בכל תחומי החיים.
"אני היום מחבר דברים לגנטיקה. אני אפילו יכול לעשות בדיקה ולזהות מי האנשים שמתאים להם לעבוד בסין ומי אנשים שלא מתאים להם לעבוד בסין" הוא אומר. "מי שמגיע לעבוד פה בשטח צריך להתאים לזה אישית. להיות מסוגל לעבוד באי ודאות, בסביבה משתנה, במולטי-דיסציפלינריות. אלה תכונות שרובן גנטיות. למשל, האם יש לו גנים של אמון?".
אז מה ב-DNA שלך מתאים לעבודה בסין?
"אני יכול להראות לך את הגנטיקה שלי, היא פתוחה לחלוטין. נוח לי מאוד לעבוד באי ודאות. אני אמנם לא יכול לעבוד בלי בסיס לרגליים שלי ובלי שיש לצידי אנשים שקרובים אליי - משפחה, הורים - אבל קצב האירועים הגבוה מאוד שיש במדינה הזו, שמטריף הרבה מאוד אנשים, לא מפריע לי. בסין אתה כל הזמן באי ודאות, אז אתה חייב שיהיו לך גנים של קבלת החלטות באי ודאות, ואת זה יש לי. אתה חייב לחתור כל הזמן למגע בסוג כזה של תחרות".
יכול להיות שגנטיקה היא חלק מזה, אבל עשיית עסקים בסין קשורה גם לקשרים במסדרונות השלטון. מומחה לסין, שמכיר את פעילותו של גל אור, אומר: "הוא היה מאוד פעיל, מאוד מוכר, מאוד מחובר עם האנשים הנכונים. למקומות שהוא מגיע, אתה לא יכול באמת להגיע בלי להיות מחובר ברמה מסוימת. זה לא חייב להיות נשיא סין, אבל כדי להזיז דברים אתה צריך את האדם הנכון ברשות הנכונה של הממשל המקומי, שיש לו המון אוטונומיה".
מי שמשוחח עם נציגי חברות מערביות בסין, שומע לא פעם על המעורבות של השלטונות בניהול החברה. מדובר פעמים רבות בקומיסר במובן הסובייטי של פעם, אדם שמוגדר "נציג המפלגה" בחברה, והוא מעביר מסרים להנהלה וגם מדווח על פעילותה. לפני כעשר שנים צצו בערים רבות בסין איזורי תעשייה כפטריות אחר הגשם, שממומנים ומנוהלים על ידי הממשלים המקומיים. בתקופת הפריחה ביחסים עם ישראל הייתה לסינים תקווה למשוך סטארטאפים אליהם. הרבה מאוד חברות התעניינו, אבל מעט מאוד הלכו עד הסוף.
גל אור מצא בשלב מאוד מוקדם את הדרך להצליח בעבודה עם הסינים. "אני תמיד בגישה של לרכוב על הגלים שהממשלה רוצה לקדם", הוא אומר. למשל, בימים אלה הוא עומד לצאת לסין לכנס בנושא בינה מלאכותית בהזמנת הסינים. הוא מסביר שאם הם מזמינים אותך על חשבונם לכנס, סימן שזה אינטרס ממשלתי, ושהוא פתוח לזרים. זה אומר שנפתחת כאן הזדמנות.
אתה צריך קשרים עם השלטונות כדי לקדם עסקים בסין?
"אתה צריך לשמור על קונסיסטנטיות. יש לנו למשל חברת מדיה כבר עשר שנים, ואנחנו כל הזמן הזה לא הולכים נגד המשטר. אם יש ספק אם זה בעד המשטר או נגד המשטר תעשה מה שמצפים ממך – והדלתות תמיד נפתחות לך. האם אני אוהב את זה? לא, אבל אם אתה רוצה לעשות שם ביזנס, אתה צריך להבין שאם תלך נגד המשטר לא תהיה שם".
5 צפייה בגלריה
גל אור בחתימה על עסקה בבייג'ינג בתחום הערים החכמות. ברקע: ראש הממשלה בנימין נתניהו
(צילום: אלכס בורנשטיין)
יש לך "משגיחי כשרות" מטעם המפלגה?
"לא, אבל יש לי שותפים שהם חברות ממשלתיות. אז הם בעצמם מחונכים כל הזמן. לא הגעתי לחיכוך כי אני אף פעם לא רוצה ללכת על משהו שהממשלה לא רוצה אותו, וזה לא בגלל לויאליות. בניגוד להרבה אנשי עסקים שפועלים בסין, לי אין את 'המחלה הצהובה'. אני לא מאוהב בסין. אני אוהב את הסינים, את הייחודיות, את הצבע, את ההרפתקנות שיש בזה. אבל האהבה שלי היא לעם ישראל".
הרשויות הסיניות, אפשר להתרשם, דווקא אוהבות את גל אור. הוא קיבל לא פחות משלוש מדליות מטעם הממשלה על תרומתו ליחסי סין-ישראל בעסקים. "תואר החברות הלאומי" הוא אות הכבוד הגבוה ביותר שמעניק הממשל הסיני למומחים זרים בסין על תרומתם לקידום הכלכלי של סין. "קודם כל קיבלתי מדליה ברמת העיר, אחר כך ברמת המחוז ואז אתה מקבל ברמת המדינה, במעמד ראש הממשלה, וארוחת ערב עם הנשיא שִי ג'ינפינג", הוא אומר. "לא ממש מדברים איתך, לוחצים יד ואומרים 'Thank you'. בסופו של דבר כל ההכרה הזאת היא תעודת ביטוח מסוימת. אני פחות חושש לנחות בסין או להתווכח עם הסינים, כי אני יודע שיש לי איזשהו אלמנט קל של הכרה".
ניסוי קטן שהפך להשקעות של 2 מיליארד דולר
קרן אינפיניטי הייתה אחת מקרנות "יוזמה", קרנות ההון סיכון הראשונות בישראל שהוקמו ביוזמת המדען הראשי במשרד התעשייה, יגאל ארליך. אינפיניטי הוקמה על ידי מרשל באטלר, קן רינד ורוברט באש בסוף שנות ה-90. גל אור הכיר את המייסדים בארה"ב והוזמן על ידיהם להצטרף. אחת החברות שהקרן השקיעה בהן הייתה גלילאו של אביגדור וילנץ, שעשתה את אחד האקזיטים המפוארים שהיו כאן, המשקיעים היו מרוצים.
אחר כך הגיע משבר הדוט.קום של 1999, ומרבית ההשקעות של הקרן השנייה ירדו לטמיון. זה לא מנע גיוס קרן חדשה עם משקיעים כמו ג'נרל אלקטריק, קרייזלר, בנק BNP וקיוסרה היפנית. הרעיון של גל אור היה לנסות את ההזדמנות שנפתחה אז בסין: "אח שלי, שעבד בהונג קונג, סיפר לי שיש איזשהו שינוי שמתרחש בסין, שהם מחפשים פה חדשנות, שיש גישה חדשה ויש שינוי חקיקה. התחלנו ללמוד את זה וקיבלתי גב מאוד חזק מהמשקיעים, כלל תעשיות, לעשות את זה".
זו הייתה קרקע בתולית שגל אור היה מהראשונים לכבוש: "פתאום אתה צריך לעשות קרן תחת החוק הסיני, שהיא במטבע RMB, שעושה המרה לדולרים ובלי שיש לך בכלל תמונת מיסוי. בקרנות רגילות יש המון חוקים על מיסוי, ופה לא היה דבר כזה, אתה לא יודע על מה תשלם מס, עוד לא היה חוק בעניין, ולך תשכנע מישהו שיסכים לדבר כזה. הגדולה שלי הייתה לשכנע לעשות את הניסוי הזה, כי קיבלנו שם יותר כסף ממה ששמנו בעצמנו".
זה התחיל כניסוי בקנה מידה קטן ב-2003 וב-2004. "ראינו שזה הפך להיות משהו שמעניין את כולם", מספר גל אור. אלו היו השקעות בשיתוף הממשל הסיני, עם השתתפות גדולה במימון ונתח גבוה ברווחים בעת המכירה. בהמשך התפתחו הקרנות לשילוב של השקעות ישראליות לצד גופים סיניים גדולים, והפוקוס עבר להשקעה בחברות סיניות ובחברות ישראליות שפועלות בסין.
אינפיניטי השלימה שישה סבבי גיוס בישראל ו-20 נוספים בסין במסגרת 23 קרנות השקעות, שניהלו במצטבר קרוב ל-2 מיליארד דולר. שורה ארוכה של חברות סטארטאפ סיניות, רבות מהן תוך שיתוף פעולה עם חברות ישראליות, חממות ומאיצים באזורי תעשייה רבים בסין, מגובים על ידי בנק הפיתוח הסיני. הוקמו ארבעה מרכזי חדשנות ויזמות בסין, פארק תעשייה וחברות בתחומי המדיה והחדשנות שפועלות בסין. אינפיניטי מעסיקה כ-100 עובדים בשמונה סניפים. הקבוצה הובילה לעשר הנפקות וליותר מ-15 מיזוגים ורכישות, והפיקה מאות מפגשים בין אנשי עסקים סינים וישראלים, בסין ובישראל.
ויש עוד מרכיב בקבוצה, חברת המדיה הסינית Y-platform, שמנהל רז גל אור, הבן הבכור. החברה מנהלת עשרות ערוצים ברשת, ומפרסמת עשרות כוכבי רשת זרים דוברי סינית, עם כ-150 מיליון מנויים ועוקבים, וכ-5 מיליארד צפיות בסרטונים שנוצרו במיזם. הכוכב הגדול של הרשת הוא רז עצמו, משפיען הרשת הזר הבולט בסין, בוגר אוניברסיטת פקין ודובר סינית שוטפת.
החברה השלישית היא OMGene, שעוסקת בתחום הגנטיקה ההתנהגותית, שמנהל עמית גל אור, הבן השני. החברה מפתחת את הטכנולוגיה שמאפשרת לזהות חוזקות ואזורי גאונות של כל אדם ולספק כלים לשיפור קבלת החלטות במגוון תחומי חיים. שתי הבנות הצעירות, טליה והילה, משרתות בצה"ל.
יזם מבטן ומלידה
גל אור, יליד 1962, נולד לשני הורים פרופסורים בטכניון, וגדל בין תקופות בחיפה ותקופות בשנות שבתון בחו"ל. יכול להיות שאת האופי היזמי הוא ינק מאמו, פרופ' לאה גל אור, מדענית בתחום החומרים שעסקה בפיתוח DNA בשנות ה-70. אביו, פרופ' בנימין גל אור, ניהל מחקרים במעבדה למנועי סילון והמציא את ההנעה הווקטורית. לא פלא שהבן הגיע לקורס טיס.
ואכן, בשירות הצבאי היה גל אור טייס קרב, במטוסי פנטום ו-F16. הוא צבר אלפי שעות טיסה ועשרות גיחות מבצעיות, הזכורה מכולן, ושעדיין פוקדת אותו בחלומות, היא התקיפה בלבנון ב-1986, שבה נפל בשבי חברו לטייסת רון ארד. "עכשיו זה נורא אקטואלי, וזה רודף אותי כל הזמן בגלל החטופים. הרי היה אפשר להוציא אותו, הם רצו שלושה מיליון דולר ואיזה 100 אסירים בדרג ביניים, ואפשר היה לשחרר אותו".
היום הוא ממשיך לשרת במילואים בחיל אוויר, עם יותר מ-300 ימי מילואים במלחמה הנוכחית. "בטייסת שלי תמיד עסקנו בכלי נשק חדשים, בטכנולוגיות חדשות. אז תמיד הייתי בסביבה הזו, ויזמות מושכת אותי יותר מטכנולוגיה", הוא אומר. עם השחרור יזם הקמה של שתי החברות הראשונות שלו - שהתבססו על מוצרים על בסיס המחקרים של אמו. אחרי תקופה קצרה כמנכ"ל מט"י (מרכז טיפוח יזמות), הגיע פרק אינפיניטי, בתחילה בישראל ואחר כך בסין, מה שגרם לו לעבור לגור עם משפחתו במדינה. "זה היה ב-2007", הוא מספר. "העברתי את המשפחה, עם ארבעת הילדים. עברנו בשלב ראשון להונג קונג ואז לבייג'ינג".
זה היה הלם מוחלט מבחינתם לעבור לגור בסין?
"אני לא חושב שזה היה הלם מוחלט, אבל אין ספק שזה מאתגר. זה היה הדרגתי. אז הייתה אפשרות ללכת לבית ספר יהודי בהתחלה ואחרי זה לבית ספר בינלאומי, ורק אחר כך לבייג'ינג, שזה הארד קור אמיתי. ההלם היה שהכל שונה, ובאנגלית".
"היום הכל זה לויאליות אישית"
בשנים האחרונות הפחיתה אינפיניטי את היקף הפעילות בסין. זה קשור לשינויים שחלו בסין עצמה, בהתנהלות הפוליטית, ביחס כלפי חברות זרות בכלל ולאובדן העניין ביחסים עם ישראל. גל אור מדבר על השינויים שחלו במדינה תחת שלטונו של שי ג'ינפינג, על ריכוז הכוח, על היחסים עם חברות פרטיות, ועל ההשפעה על הכלכלה הסינית. גל אור עצמו, בהתבטאויות במאמרים ובפודקאסטים נשמע פסימי לגבי המצב.
"המשבר שם עמוק מאוד", הוא אומר. "מהתחתית הזאת יש מספיק אינדיקציות שזה עדיין יכול לתפוס תפנית חיובית. סין במשבר, וזה פשוט מטורף שכמו תמיד, בני אדם יוצרים את המשבר הזה. זה לא היה צריך לקרות לסין, אבל יש דמיון בין הנשיא שי לבין נתניהו: זה בא על רקע אותו דבר - ריכוז כוח. שי שינה בסין את כל המנגנונים. בהתחלה זה נראה טקטי, אבל הוא שבר את הגישה של בלמים ואיזונים שהיו בסין. היום הכל זה לויאליות אישית, והוא לקח אנשים נאמנים".
זה השפיע על הפעילות שלך?
"הייתה שרשרת ארוכה של ריכוז כוח וזה עבר עמוק לתוך העולם שלי, כי במסגרת ריכוז כוח הוא החליט שהחברות הממשלתיות יותר חשובות מהפרטיות, ואז הוא פגע מאוד בכל המנגנונים של החברות הפרטיות".
זה היה כשהממשל יצא נגד חברות הביג טק הסיניות?
"כן. אחת אחרי השנייה הוא התחיל להצר את צעדיהן".
המטרה הייתה להחליש את האוליגרכים הסינים?
"יש אמירה כזאת בסין שמי שהוא אוליגרך סיני חי על זמן שאול".
למשל ג'ק מא, מנכ"ל עליבאבא?
"ג'ק מא הוא דוגמה. מסתכלים על רשימת 100 העשירים בסין ויודעים שמשהו יקרה להם. יש כאלה ששורדים, למשל מנכ"ל טנסנט, שהוא אמן הפרופיל הנמוך: לא לקחת רווחים, לשמור אותם בתוך החברה, לשתף פעולה עם הממשל. ברגע שאתה חושב שאתה אוליגרך, זה הרגע שסיימת. לג'ק מא אמרו: 'נתנו לך להיות בנק לא חוקי ובמקום להודות על כך כל היום, הלכת ואמרת שראשי הבנקאות הסינית הם פרימיטיבים".
אתה לא דואג כשאתה אומר דברים נגד השלטון הסיני?
"הרבה אנשים אומרים לי שאני צריך להיות מודאג, אבל סין היא מקור כוח, זה עניין כלכלי, ביזנס. מצפים ממך להגיד שהסינים מדהימים, ואני אומר, חד משמעית – אני חושב שאני לא אנטי סיני – אני פשוט רואה את הדברים כמו שהם, לטוב ולרע, וזה הסיכוי הכי טוב שלך להצליח".
