הודעתו היום (ראשון) של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי החליט שבמסגרת מתווה הפיצויים, במשפחות עם ילדים מתחת לגיל 14 בכל הארץ יוכל אחד ההורים לצאת לחל"ת כל זמן שמערכת החינוך סגורה, מעלה שאלות רבות מצד מעסיקים והורים כאחד. האוצר פרסם בשעות הערב המוקדמות את עיקרי המתווה המתגבש, ולפיו יונהג מנגנון חל"ת לעובדים במתכונת דומה לזו שהונהגה במבצעים צבאיים קודמים וכן בעת מגפת הקורונה. חשוב לציין, המתווה יחול על כל עובד במשק שייעדר ממקום עבודתו וייצא לחל"ת, ולא רק עם הורים לילדים מתחת לגיל 14.
גם הפעם, המתווה אמור לכלול קיצור של תקופת החל"ת שמקנה זכאות לדמי אבטלה מ-30 יום ל-14 יום רצופים. המשמעות הבעייתית היא שעובדים שלא הגיעו לעבודה עם תחילת המלחמה אך חזרו היום לעבודה או יחזרו במהלך השבוע לא יהיו זכאים לפיצוי, וזאת בגלל שלא יוכלו להראות היעדרות של 14 ימים רצופים. על פי המתווה המסתמן, עובד שעומד בתנאי הזכאות יקבל בתקופת החל"ת דמי אבטלה מהמדינה. עוד נקודה בעייתית: הפיצוי על כל יום עבודה צפוי להיות חלקי - אם להסתמך על מתווים דומים בעבר, ככל הנראה מדובר בכ-70% בממוצע.
בעקבות כך, הורים עובדים נמצאים עדיין במצב של תסכול וחוסר ודאות, ורבים מותחים ביקורת על התנהלות המדינה. "כמו בדרך כלל באוצר - מדובר בצעד עקום", אמר היום ל-ynet גורם בכיר במשק. "רק מקצת העובדים יקבלו חל"ת, ומה יגידו שאר העובדים שלא זכאים בגלל סעיף כזה או אחר? שימתינו לדיונים המתמשכים? קל לשר אוצר, ששכרו לא תלוי בחל"ת, לקבל החלטות חלקיות כאלה". למרות המתווה המבולבל והנוקשה, הניסיון במקרים קודמים מלמד כי בסופו של דבר ייפתרו חלק מהבעיות, וכנראה שבאוצר ייאלצו להתגמש ולוותר על התנאי המכביד של 14 ימי היעדרות רצופים.
בסיועה של רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת בשטרק את שטרק רואי חשבון ונשיאת לשכת רואי החשבון לשעבר, ננסה להבהיר מהו המצב שנוצר כעת.
מה הבעייתיות בהצעת האוצר?
רו"ח שטרק: "הצעת האוצר מעורפלת ואינה ברורה. בימים קשים אלה של סכנה לחיי הציבור, אסור ליצור אי-ודאות וחשש כלכלי בנוסף לכל הקושי הנפשי והפיזי שהציבור חווה. הפתרון המוצע אינו נותן מענה למצב הקיים. האוצר קבע מינימום היעדרות של 14 יום רצופים – פחות מזה לא ייחשב כלל, ולא יהיה שום פיצוי – וטרם ידוע מה תהיה תקופת המלחמה.
"כמו כן, הדרישה לרציפות בעייתית, מאחר שאינה מאפשרת גמישות לעובד כלפי מקום עבודתו. היא גם פוגעת בבני זוג שאינם יכולים לחלק ביניהם את ההשגחה על הילדים, ועשויים שלא להגיע כל אחד בנפרד למינימום 14 יום. עתה, כשחל יום האישה הבינלאומי, זה צורם שבעתיים, שכן לרוב הנשים הן הנושאות בנטל".
מהי הצעתך לפתרון?
"הגיע הזמן שיהיה מתווה קבוע לשעת חירום, בעיקר לנוכח ריבוי תקופות החירום בשנים האחרונות. יש לאפשר פיצוי מיום ההיעדרות הראשון, באופן מצטבר ולא רציף, ושהמתווה יחול אוטומטית. אני מציעה לאמץ מתווה פיצוי קבוע במסגרת תקנות לשעת חירום, ולא ליצור בכל פעם כאוס של חשש כלכלי כבד בנוסף לכל הלחצים במצב זה".
מה זה בעצם חל"ת, ומי זכאי להיעדר מהעבודה בשעת חירום?
"חל"ת (חופשה ללא תשלום) מוגדרת כמצב שבו עובד מפסיק לעבוד ולקבל שכר לתקופה קצובה, אך יחסי עובד-מעסיק ממשיכים להתקיים. המעסיק מסכים להוציא את העובד לחל"ת והדבר אינו מהווה עילה לפיטורים. אין תקופה מקסימלית לחל"ת, והיא בהסכמה בין העובד למעסיק. אין תשלום שכר בתקופת החל"ת וזו אינה תקופה שמזכה בצבירת זכויות סוציאליות, ולא נצברת לוותק.
"הזכאים הם הורים לילד עד גיל 14 או הורים לילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21. אם הילד נמצא בחזקה בלעדית של אחד ההורים, או שהוא ההורה העצמאי של הילד, או במצב שבו שני בני זוג עובדים ובן זוג אחד עובד – ההורה המשגיח יכול להיעדר מהעבודה ואסור לפטרו".
רו"ח איריס שטרקצילום: שלומי יוסףהאם עובדים יקבלו תשלום עבור היעדרות בשעת חירום?
"לגבי המלחמה הנוכחית טרם נקבע מנגנון תשלום להורה המשגיח. ההמלצה שלי למדינה היא לקבוע מיידית מנגנון פיצוי ישירות באמצעות הביטוח הלאומי, לגבי עובד שלא עבד בשל השגחה על ילד במהלך המלחמה, תוך הצהרה שבן הזוג עבד או שנבצר ממנו לעבוד".
אז מי בעצם משלם לעובד שיצא לחל"ת בשל מצב חירום במדינה?
"מאחר שמדובר ביציאה לחל"ת מתוך אילוץ של שעת חירום, עולה שאלת התשלום, וזאת אף שחל"ת מוגדרת כתקופה ללא תשלום. יש צורך למצוא פתרון ברמה לאומית – ישירות באמצעות דמי אבטלה, או באמצעות המעסיק, כך שהוא ישלם את השכר לעובד והמדינה תפצה אותו על העלויות. בפועל, רבים מנצלים יתרת חופשה, אם יש להם, כדי לקבל שכר – וזה רק בהסכמה עם המעסיק".
מה היה מנגנון התשלום לעובדים במצבי חירום בעבר?
"בתקופת הקורונה הונהגו כמה פתרונות של תשלום דמי אבטלה עבור היעדרות לצורך השגחה על ילדים, ואילו במבצע עם כלביא יצרו פיצוי באמצעות חל"ת ודמי אבטלה לעובדים דרך המעסיקים, למי שנעדר לפחות 10 יום במהלך המבצע (שנמשך 12 יום), גם אם לא ברצף. במהלך מלחמת חרבות ברזל נקבע מנגנון מיוחד בחוק הסיוע הכלכלי: הוגדרה תקופת חל"ת של לפחות 14 יום, בלי לנצל ימי חופשה צבורים ובלי המתנה לזכאות, כדי להיות זכאי לדמי אבטלה – ביוזמת המעסיק בשל המצב הביטחוני".
"משרד האוצר שוב בוחר במודל החל"ת, שמשאיר עובדים בלי ודאות תעסוקתית", אמרה בתגובה מנכ"לית עמותת 121, עו"ד טלי ניר. "במקום להשאיר עובדים בבית, האוצר צריך לאמץ גם מודל של העסקה גמישה שיאפשר למעסיקים להחזיר עובדים במשרה חלקית, כשהמדינה תפצה על יתרת השכר שאבדה.
"כמו כן, האוצר חייב לתת מענה גם לעובדים השעתיים, המהווים כשליש מהעובדים במשק. חלקם לא קיבלו פיצוי על אובדן הכנסה גם במלחמות האחרונות, וגם הפעם הם עלולים להישאר בלי מענה. צריך לקבוע מנגנון ייעודי שיאפשר להם לקבל פיצוי לפי ממוצע השכר בחצי השנה האחרונה לעומת הכנסתם בחודש הנוכחי. הגיע הזמן למתווה שאינו משאיר עובדים בלי מענה".
