דוח מיוחד של מבקר המדינה, שמתפרסם היום (שלישי) בוחן את היערכות ומוכנות משק החשמל למלחמת חרבות ברזל, ואת תפקודו במהלך הלחימה. מהביקורת עולה כי אף שבוצעו פעולות היערכות בשנים שקדמו למלחמה, עם פרוץ הקרבות באוקטובר 2023 נחשפו פערים מהותיים במוכנות לאיומים על תשתיות חשמל חיוניות - איומים שהתממשו בירי מתמשך ממספר גזרות ואיימו על אספקת החשמל בחלקים נרחבים של המדינה.
המבקר פירט כי האחריות הכוללת לרציפות אספקת החשמל מוטלת על משרד האנרגיה, לצד חברת נגה, רשות החשמל, חברת החשמל ויצרני החשמל הפרטיים, שב-2023 ייצרו כ-44% מהחשמל. ואולם, ערב המלחמה לא עודכנו עקרונות המדיניות להצטיידות לחירום מאז 2019, אף שחלו תמורות משמעותיות במשק, ובהן גידול של כ-1,000 מגה-וואט בהספק תחנות גז טבעי והתרחבות הייצור הפרטי. כתוצאה מכך, המדיניות לא שיקפה את מבנה המשק והאיומים העדכניים.
פער מרכזי נוסף נגע למשק הסולר. בהחלטת ממשלה מ-2018 נקבע כי האחריות לרכש, אחסון והקצאת סולר לחירום, תועבר מחברת החשמל לחברת נגה. בפועל, עד דצמבר 2024 ההעברה לא הושלמה, בין היתר בשל אי-השלמת מהלכים פיננסיים להגדלת ההון העצמי של נגה. כך נותרה האחריות בידי חברת החשמל, אף שחלקה בייצור החשמל ירד לכמחצית. המבקר מצביע גם על ליקויים בחיבור תחנות כוח להולכת סולר, על פערים בתחום הפחם ועל תרגול חסר של חלק מהגופים למצבי חירום.
עם פרוץ המלחמה פעלו כלל הגורמים באופן אד-הוק למציאת פתרונות מהירים ולצמצום פערים שהתגלו בזמן אמת. לצד הביקורת, מציין המבקר לחיוב את פעולות רשות החשמל והחשכ"ל להגברת הוודאות הפיננסית של החברות, ואת הסדרת ההכרה בעלויות חירום באמצעות הוראות שר האנרגיה בנובמבר 2024.
המבקר מדגיש במיוחד את מסירות עובדי חברת החשמל שפעלו תחת אש לתיקון תקלות והשבת אספקת החשמל, לעיתים תוך סיכון חייהם. ארבעה עובדים נהרגו במהלך המלחמה ואחרים נפצעו.
בשורה התחתונה קובע הדוח כי מלחמת חרבות ברזל המחישה את הסיכון שבהיעדר היערכות מספקת מבעוד מועד. המבקר קורא למשרד האנרגיה, לנגה, לרשות החשמל ולחברת החשמל לפעול במהירות לסגירת הליקויים, לעדכן בתדירות גבוהה יותר את מדיניות החירום, להשלים את העברת האחריות על משק הסולר ולגבש תוכנית סדורה לשיפור מוכנות המשק - תוך פיקוח שוטף ומעקב אחר יישומה.
משק האנרגיה: הסמכויות והאחריות אינן ברורות בחירום
באשר להיערכות משק האנרגיה למצבי חירום, בראי המלחמה, המבקר מצביע גם כן על שורה של ליקויים מבניים, רגולטוריים ותפעוליים, שעלולים לפגוע ברציפות התפקודית של המשק בעת חירום. ברמה המערכתית, נמצא כי התשתית החקיקתית לטיפול בעורף מיושנת: חוק ההתגוננות האזרחית נחקק ב-1951, ועד היום לא הושלמה הסדרה עדכנית וברורה של סמכויות ואחריות בתחום החירום, לרבות במשק האנרגיה. אין חוק ייעודי המסדיר את משק הדלק בשעת חירום, והצעות חקיקה שהוכנו בשנים 2012 ו-2022 לא קודמו בשל מחלוקות בין משרדי האנרגיה, האוצר והמשפטים. היעדר ההסדרה מקשה על קביעת מלאי חירום, על אכיפת חובות דיווח ועל מתן סמכויות אופרטיביות למשרד האנרגיה.
בתחום מלאי הדלקים, המבקר מצא כי לא התקבלו החלטות מחייבות בנוגע לרמת המלאים הנדרשת לשעת חירום, בשל אי הסכמות בין שרי האנרגיה, הביטחון והאוצר. גם סוגיית מלאי הנפט הגולמי ואופן הובלת הדלקים בשעת חירום העלתה פערים. אמנם נבחרו 407 תחנות תדלוק שיוגדרו "צי ברזל" וימשיכו לפעול בעת חירום, אך נמצאו ליקויים בהיערכותן המעשית.
במשק הגפ"מ התגלו כשלים במכרזים להקמת מתקני אחסון, שנכשלו פעמיים בשל חוסר כדאיות כלכלית, וכן פערים בניהול ביקושים בשעת חירום. בתחום הגז הטבעי התמונה מדאיגה במיוחד: לישראל אין מתקני אחסון גז טבעי, בניגוד למדינות מתועשות אחרות, ואין מדיניות סדורה לביטחון אנרגטי או לגיוון מקורות אספקה. כמו כן, חסרות כניסות נוספות למערכת ההולכה ופתרונות יבוא מגוונים.
הדוח מתייחס גם להשלכות החלטת הממשלה לסגור את בז"ן עד 2029. המבקר קובע כי לא נבחנה לעומק השפעת הסגירה על תפקוד תשתיות חיוניות ועל התלות ביבוא, במיוחד בגפ”מ. הפגיעה הקשה במתחם בז"ן במהלך מבצע נגד איראן, שהובילה להשבתת מתקנים ולהרוגים, המחישה את חשיבותו למשק האנרגיה ואת פגיעותו.
עוד עלה כי למשרד האנרגיה אין סמכויות פיקוח מספקות על חברות תשתית פרטיות, וכי קיימים פערים בהבטחת כוח אדם חיוני בשעת חירום.
המבקר ממליץ לקדם בדחיפות חקיקה להסדרת משק האנרגיה בשעת חירום, לגבש מדיניות ביטחון אנרגטי כוללת, להכריע בסוגיית מלאי החירום, לבחון מחדש את הנחות היסוד לסגירת בז"ן ולהקצות תקציבים ייעודיים להשלמת הפערים. כך למעשה המבקר טוען כי ללא הסדרה אסטרטגית והשקעה מתמשכת בשגרה, ביטחון האנרגיה של ישראל בשעת חירום אינו מובטח.
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר בתגובה לדוח כי "משק החשמל הוכיח את חוסנו במהלך המלחמה. למרות פגיעה בתשתיות והשבתת אסדות גז טבעי, סיפק המשק את כל שירותי האנרגיה כבשגרה, ללא חריגה מרמות השירות שהוגדרו. עם פרוץ המלחמה, פעל המשרד בגישה מרחיבה והוציא לפועל את תוכנית "זמן יקר" בהיקף של כמיליארד ש"ח. במסגרת זו הואצו תהליכי מיגון, רכש חלקי חילוף וציוד מכני, והגדלת מלאי הסולר האסטרטגי ב-30%". עוד נמסר כי "בניגוד לנטען, המשרד הוביל תהליך מיגון תקדימי שאין לו אח ורע במשקים אחרים. ערב המלחמה, כ-83% מהרכיבים הקריטיים בתחנות הכוח הגדולות כבר היו ממוגנים, ו-92% מהם היו מחוברים לצנרת הסולר. המשרד פועל לסגירת הפערים שהועלו בדוח ומחזק את ידי עובדי משק האנרגיה והמים אשר פעלו בנחישות ותוך סיכון חיים כדי להבטיח את אספקת החשמל לכלל אזרחי ישראל".
על נושא דלקים, גפ"מ וגז טבעי, נמסר ממשרד האנרגיה כי "המשרד מקיים בימים אלו דיונים אינטנסיביים עם משרדי המשפטים והאוצר לקידום 'חוק משק הדלק בחירום', המהווה נדבך קריטי בהיערכות לחירום. המשרד סבור כי קביעת רמות המלאי האסטרטגיות היא אחריות משותפת ומחויבת המציאות, במיוחד בעת הנוכחית ופועל ללא הרף למציאת חלופות ופתרונות יצירתיים לחיזוק המשק האנרגטי מעבר להמלצות הדוח. למרות שהמשרד אינו הגוף המנהל את כוח האדם בחברות הממשלתיות, פעלנו ללא לאות לשחרור עובדים חיוניים מחובת גיוס כדי להבטיח את תפקודן הרציף של תשתיות האנרגיה הקריטיות במהלך המלחמה".
מראש המועצה הלאומית לכלכלה ויו"ר ועדת ההיגוי של התכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה, פרופ' אבי שמחון, נמסר בתגובה כי "מתחם בתי הזיקוק הוא יעד לפגיעה מצד אויבנו ובהיעדר הגנה של מאה אחוז, סופו שיפגע ויפסיק לתפקד לתקופה ממושכת. בז"ן עוד לא סיימה להחזיר את הייצור לקדמותו, חצי שנה לאחר שטיל בודד פגע באופן טרגי במתחם והרג שלושה עובדים. לפיכך, צריך לזרז את יישום החלטת הממשלה ולקדם ייבוא ישיר של הדלקים, לאחסן אותם בהיקפים גדולים באתרים מוגנים ברחבי הארץ, ולנפק לצרכנים בשגרה ובחירום. כך, נציל את מפרץ חיפה מהזיהום והמחלות הנלוות ונגביר את הביטחון האנרגטי המדינה".
תגובת קבוצת בזן: "דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום הוא לא פחות מ"פצצה" אסטרטגית המונחת לפתחה של הממשלה. הדוח מאשר את מה שבזן מתריעה עליו מזה שנים: החלטת הממשלה לסגור את בתי הזיקוק התקבלה על בסיס הנחות יסוד שגויות ומנותקות, תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים הקריטיים של ישראל בשעת חירום. במציאות שבה האויב מכוון אל לב התשתיות הלאומיות, עצמאות בייצור דלקים וגז בישול היא לא "פריבילגיה" – היא עמוד השדרה של היכולת של מדינת ישראל להמשיך לתפקד תחת אש. קבוצת בזן קוראת לממשלה לאמץ את המלצת המבקר ולבחון מחדש את החלטותיה״.
