עמוס אפשטיין, ממנהלי המשק הישראלי הבולטים משנות ה-80 ועד תחילת שנות ה-2000, שאיבד ארבעה מבני משפחתו בטבח 7 באוקטובר בכפר עזה, הלך לעולמו בגיל 84.
לאחר לימודי כלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות ברחובות, החל אפשטיין את דרכו המקצועית בקיבוץ כפר עזה, שם שימש מנהל כלכלי בין השנים 1970–1973. משם עבר לנהל את הארגון לפיתוח ההתיישבות בנגב, ובהמשך עמד בראש כפרית תעשיות, חברה לייצור חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק.
בין 1988 ל-1992 כיהן כמנכ"ל איגוד התעשיות הקיבוציות, שימש חבר בנשיאות התאחדות התעשיינים, ויזם את הקמת חברת הדלק אלון.
שיא מסלולו הגיע ב-1995, עם מינויו למנכ"ל מקורות, חברת המים הלאומית. בתשע שנות כהונתו ייעל את החברה וצמצם את תמיכות הממשלה בה מ-550 מיליון שקל לאפס. לאחר פרישתו כיהן כיו"ר ביטוח חקלאי ושנים רבות שימש דירקטור בבנק לאומי ובמגוון חברות ציבוריות.
לאורך כל עשורי הקריירה נותר כפר עזה ביתו ומרכז חייו. הוא ואשתו בלהה היו מוותיקי הקיבוץ, ושניים משלושת ילדיהם בנו שם את בתיהם.
ב-7 באוקטובר פרצו מחבלים לבית המשפחה וירו למוות באשתו בלהה. עמוס וכלתו איילת נותרו בממ"ד לבדם. במהלך אותו יום איום התבשרו כי חתנו, אופיר ליבשטיין, ראש מועצה אזורית שער הנגב, נהרג. נכדו ניצן נורה אף הוא למוות.
בסך הכול נרצחו בטבח ארבעה מבני משפחתו: אשתו בלהה, חתנו אופיר ליבשטיין, ושני נכדיו, ניצן ליבשטיין ונטע אפשטיין, שמצא את מותו כשקפץ על רימון שהושלך לתוך הממ"ד בדירתו, כדי להגן על בת זוגו.
לאחר 27 שעות התפנתה הקהילה, והחל להתברר עומק האובדן. אפשטיין ביקש לחזור לביתו בכפר עזה, אך הדבר הותנה בהסדרים ביטחוניים שטרם הושלמו. בנו אורי, ששרד אף הוא את אותו יום נורא, נבחר בסוף 2024 לראשות המועצה האזורית שער הנגב, ממשיך דרכו של אופיר ליבשטיין שנרצח שם.
מקהילת כפר עזה נמסר לאחר מותו של אפשטיין: "קהילת כפר עזה מרכינה ראש וכואבת עם פטירתו של עמוס אפשטין ז״ל. עמוס היה אדם של נתינה, אחריות ואהבת אדם, שפעל שנים רבות למען כפר עזה והיה שותף אמיתי לבנייתה, לצמיחתה ולחוסנה. עמוס היה מעמודי התווך של קהילתנו ובמשך השנים כיהן בתפקידים רבים בקיבוץ.
"מאז אירועי 7 באוקטובר, שעיצבו מחדש את חיי קהילתנו, נשזר סיפורו האישי של עמוס ומשפחתו בסיפורה של כפר עזה כולה - סיפור של כאב, אך גם של רוח אנושית חזקה, של שייכות ושל ערבות הדדית.
"עמוס הותיר אחריו חלל גדול בלב הקהילה, אך גם מורשת של עשייה, מסירות ואמונה באדם ובמקום. אנו מחבקים את המשפחה היקרה בשעתה הקשה ושולחים תנחומים מעומק הלב. יהי זכרו ברוך".
