היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, מפרקת הלכה למעשה את חוק ההסדרים ולא תאפשר לדון בפרקים רבים שאין להם שום קשר לתקציב במסגרת חוק רחב אחד. הדיון שמתקיים היום (שלישי) בוועדת הכספים היה סוער, כאשר סגנית ראש אגף התקציבים, תמר לוי בונה, התריעה כי פירוק חוק ההסדרים יהווה פגיעה קשה ברפורמות המתוכננות במשק לאחר שנתיים של מלחמה.
על כך אמרה היועצת המשפטית אפיק כי חלק גדול מפרקי חוק ההסדרים לא קשורים כלל לתקציב המדינה ויש להביאם כחוקים נפרדים לאישור הכנסת ולדון בהם לעומק, כמו למשל ברפורמת החלב ובהקמת נמל תעופה חדש.
1 צפייה בגלריה
עדת העבודה והרווחה
עדת העבודה והרווחה
עו"ד שגית אפיק
(צילום: עמית שאבי)
גורם בכיר במשרד האוצר אמר ל-ynet כי אם צו ההסדרים יפורק אין הרבה טעם באישור תקציב המדינה, ייקח חודשים ארוכים לאשר כל פרק בחקיקה נפרדת "ואולי יהיה עדיף במצב הזה ללכת לבחירות ולהמשיך עם התקציב ההמשכי הנוכחי".
ועדת הכנסת ממשיכה בשעה זו לדון בחלוקה ופיצול של חוק ההסדרים, כאשר אפיק הבהירה כי 80% עד 90% מפרקי חוקי ההסדרים לא קשורים כלל לתקציב ולכן יש להוציאם מחוק ההסדרים. יצוין שבמצב כזה יישארו בחוק ההסדרים רק כ-10-8 פרקים והמצב הזה דווקא יקל על הכנסת לסיים את הליך החקיקה עד ל-31 במרץ, אחרת הממשלה תיפול ויוכרזו בחירות בתוך 90 יום.
עו"ד אפיק אמרה כי "כשמעבירים רפורמות לוועדה שאינה מוסמכת זה בעייתי ומייצר קושי בהליך החקיקה". על ריבוי הרפורמות בחוק ההסדרים אמרה: "יש פה 10 רפורמות ממוחזרות שהתרעתי עליהן מראש – למה הדחיפות? מה הקשר של חלק מהסעיפים לתקציב? הוא ממש קלוש".
ועדת הכנסת מקיימת את הדיון החשוב על חלוקת הפרקים של חוק ההסדרים והתקציב רק 57 ימים לפני "שעת האפס" לסיום החקיקה ואישור התקציב וחוק ההסדרים, עד 31 במרץ בחצות. הוועדה החלה רק הבוקר בדיונים על חלוקה ופיצול חוק התכנית הכלכלית וחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2026, שלושה חודשים באיחור. בפתח הדיון אמרה אפיק כי "אין חיה כזאת שיגיע חוק שכולל עשרות רבות של נושאים, כי ברור שזה הופך את הליך החקיקה למסורבל מאד, פוגע בעבודת הכנסת וביכולת חברי הכנסת להשתתף באופן מעשי וראוי בהליך החקיקה.

"יש רפורמות שתזכירים שלהם מסתובבים ארבע שנים ויותר"

"חוק ההסדרים התחיל ב-1985, בימים של אינפלציה דוהרת, עם 16 תקנות והיום עומדים על 420 עמודים. יש פה מאות סעיפים שהכנסת נדרשת לחוקק. השנה יש לפחות 10 פרקים ממוחזרים, שכבר הובאו בעבר בפני הכנסת ואפילו הכנסת חוקקה אותם והכניסו איזונים, אבל ככל הנראה לא נראו למאן דהו בממשלה ואז מביאים שוב לחקיקה פה. מותר לממשלה להביא חקיקה ממשלתית שוב ושוב, גם אם ועדה בכנסת מתנגדת לה, אבל לא בחוק הסדרים, כי אז הכנסת נמצא בנקודת חולשה מקצועית, תחת סד זמנים לחוץ".
עו"ד אפיק הסבירה על נוהל שגובש בשעתו בכנסת, לפיו לחוק ההסדרים יתייחסו באופן חריג כשהמטרה היא לאפשר התמקצעות ומומחיות של הוועדות השונות. "בנוסף, הוחלט לפצל את החוק פעמיים, פעם אחת לפני הנחתו כדי שלא תונח חוברת בת מאות עמודים ולכן מתבצע מו"מ מול יו"ר הכנסת, כשהמטרה להוציא סעיפים וחוקים שלא מתאימים מלכתחילה להיכלל בחוק ההסדרים. זה עבד מספר שנים ואני לא בטוחה שהדרך הזאת עדיין נכונה וטובה עבור הכנסת. ראו משרד האוצר והממשלה שהכנסת מפצלת למספר ועדות ולא אחת, ואז במקום רפורמה אחת, מביאים אולי אפילו חמש רפורמות. כשיש מספר ועדות שעובדות על הרפורמות - כל הכנסת מתגייסת למשך 60 ימים. העברה לוועדה שאינה מוסמכת היא בעייתית בכמה מישורים. כשמעבירים מסיבה שאיננה מקצועית, ברור שהליך החקיקה יהפוך מואץ עוד יותר. נכון בעיני שההליך יעבור לוועדות המוסמכות שיוכלו לקיים דיון אמיתי. כאשר האוצר הוא זה שמוביל חקיקה ואילו המשרד המקצועי מתנגד לחקיקה הזו אך הוא משני בדיון וזה למרות שהוא זה שמיישם, נוצר קושי בהליך החקיקה".
עוד אמרה אפיק כי יש לפצל כל מה שאין לו זיקה לתקציב: "חלק מהסעיפים כאן, הקשר שלהם לתקציב – קלוש. תיקונים שנועדו לעקוף כנסת או פסיקת בית משפט גם צריך לפצל להליך רגיל; ישנן גם רפורמות גדולות שתזכירים שלהם מסתובבים ארבע שנים ויותר, אז מה הדחיפות עכשיו להכניס בחוק הסדרים? יש בהצעה גם רפורמות שהובאו ונדחו בעבר ע"י הכנסת".